מומחה פיננסי: סוחרי שוק ה"פורקס" ברחבי העולם מרוויחים כ-50 מיליארד דולר ביום

סדנאווז- מומחה פיננסי מוחמד סלמה אישר כי סוחרי שוק ה"פורקס" ברחבי העולם, הבנקים, הסוחרים והסוחרים, בנוסף לעלויות ההפעלה, מגיעים לרווחים של כ-50 מיליארד דולר ביום כתוצאה מהשקעותיהם בשוק העולמי למסחר במט"ח.

סלמה אמר בשיחה עם "סדנאווז" כי שוק זה הוא שוק בעל סיכון גבוה ואינו יוצר כסף, ולכן כל רווח של כל צד הוא על חשבון הפסד של צד אחר.

סלמה מציין כי כל עוד שסוחרי השוק, הסוחרים ועלויות מערכות ההפעלה, משכורות הסוחרים ורווחי הבנקים לוקחים את רוב הרווחים, ברור שיש צדדים אחרים מפסידים ולעיתים קרובות אלו הם המשקיעים הפרטיים ברמה העולמית.

באופן כללי, סלמה אישר שהוא תומך בצעדים שננקטו על ידי רשות שוק ההון הפלסטינית ברישוי מספר חברות בתחום זה, למרות הסיכון שבשוק, משום שהוא פתוח לכולם ואין אפשרות לעצרו.

הוא ציין כי רישוי חברות מניב שלושה יעדים:

ראשון: הוא שם את החברות תחת אחריות ובקרה של גוף רשמי, ובכך מסדיר את פעילותן.

שני: זה מאלץ את הגופים המפקחים לגבות זכויות ממי שנפגעו מהכשלות או ההונאות.

שלישי: זה מביא כסף לאוצר הציבורי דרך תשלום מיסים והעסקת עובדים.

סלמה דרש את הצורך לפקח על הפרסומות המגיעות מחברות שונות הפועלות בשוק ה"פורקס" ולא למכור אשליות לציבור או לתרגל הונאה על ידי שכנועם שהסחר בשוק יביא להם רווח מובטח, וזה דבר הסותר את האמת.

סלמה ציין כי כ-30-35% מהכנסות הבנקים הפועלים בפלסטין מגיעות מפרט השינויים בשערי המט"ח.

"פורקס" נחשב לשוק הגדול ביותר במערכת הפיננסית העולמית עם מחזור מסחר של כ-8 טריליון דולר ביום, בעוד שמספר הסוחרים מגיע ל-15 מיליון סוחרים.

רשות שוק ההון הפלסטינית אישרה בעבר ל"סדנאווז" שהיא קיבלה כבר מספר תלונות מסוחרים שנפלו לניצול והונאה עקב מעורבותם עם חברות "פורקס" ואנשים בלתי מורשים.

הרשות ציינה שהיא קיבלה תלונות מסוחרים עם חברות מורשות לגבי תופעת השקיפות במחיר (Slippage) בעת המסחר, כשהיא רואה סוג זה של תלונות כדוגמה מעשית וישירה לסיכוני השוק (Market Risk), שכן השקיפות במחיר מתרחשת בעיקר כתוצאה מהתנודות הגבוהות בשוק, במיוחד במועדים של חדשות חשובות.

הרשות ציינה כי המחירים משתנים במהירות שעולה על מהירות ביצוע הפקודות בחלק מהמקרים. הרשות אמרה כי תפקידה במקרים הללו הוא לבדוק האם השקיפות שהתרחשה היא תוצאה טבעית של תנועת השוק או שהיא נובעת מהתנהגות לא הוגנת של החברה, זאת בכדי להבטיח את זכויות הסוחרים.

הרשות הבהירה כי כוונתה לרשום שלוש חברות הפועלות ב"פורקס" הייתה במקור במטרה לשלוט בשוק השחור, לעצור את בזבוז הכסף מהשוק הפלסטיני ולהתמודד עם עסקאות הונאה בשוק זה, וציינה כי ההתערבות כדי להעניק רישיונות לא הגיעה משום מקום, אלא הגיעה במטרה לארגון ולמניעת דימום זה.

היא ציינה כי הייתה קיימת צורך דחוף לארגון בין המצב הכאוטי השורר, והדגישה כי החלטת הכניסה לשוק ה"פורקס" היא החלטה פרטית, ולא פתוחה לחברות.

סדנאווז התייחסה בדו"ח שלה שכותרתו "שוק הפורקס.. טורפי השוק בולעים את הדגים הקטנים", והביאה לתשומת לב את הסיכונים שבהשקעה בשוק זה, והזכירה את החשיבות לפנות למסחר דרך חברות מורשות ממוסדות רשמיים במקרה שהפרט החליט להשקיע בזה, שכן הם כפופים לפיקוח של רשות שוק ההון אשר קובעת תנאים ודרישות שונות על מנת להגן על הסוחרים.