ישראל מקדימה את המשא ומתן ומשרטטת את מפות עזה החדשות על הקרקע
מאמרים

ישראל מקדימה את המשא ומתן ומשרטטת את מפות עזה החדשות על הקרקע

 

בעוד המבט מופנה לקהיר, שם חמאס והפלסטינים עורכים פגישות חדשות עם המתווכים, הפלסטינים ממתינים לכל סימן שעשוי להוביל להסכם שיסיים את המלחמה המתמשכת על רצועת עזה ויוציא את האזרחים מהסבל המתרקם כבר למעלה משנתיים וחצי. עם זאת, מה שמתרחש בשטח בעזה מרמז על כך שישראל אינה ממתינה לתוצאות המשא ומתן, אלא פועלת בצעדים מואצים להטלת מציאות חדשה שעלולה לשרטט את מראה הרצועה ואת עתידה לפני שהושג כל הסכם פוליטי.

פגישות אלו מגיעות לאחר יותר מחודש מהמפגשים האחרונים שהתקיימו בקהיר, אשר לווה בגל רחב של חשיפות והנחות על אפשרות להשגת פריצת דרך פוליטית. אך חרף התשוקות האופטימיות שצריכים חלק מהצדדים לקדם, הפערים בין העמדות המוצגות עדיין רחבים, במיוחד בהקשרים הקשורים לעתידה של עזה, לנשק ההתנגדות, ולהסדרי הניהול והביטחון ביום שאחרי המלחמה.

חמאס מתעקשת על כך שצריך ליישם את מחויבויות השלב הראשון של הסכם הפסקת האש לפני המעבר לשלב השני, בעוד המתווכים שואפים לקדם הסדרים כוללים יותר שיתייחסו בעת ובעונה אחת לנושאי שלטון, ביטחון ושיקום. כמו כן, קיימות חילוקי דעות בנוגע לוועדה הלאומית לניהול עזה, רשות היציבות, והכוח המשטרתי והכוח הרב-לאומי המוצע לפקח על השלב הבא.

עם זאת, התמונה הפוליטית אינה נפרדת מההתפתחויות בשטח בעזה, שם כוחות הכיבוש ממשיכים להרחיב את שליטתם הצבאית על שטחים נרחבים בעזה. תחזיות מצביעות על כך שישראל כבר שולטת בפועל בכמעט 70% מהאדמות העליונות של הרצועה, תחת פעולות חפירה, הריסה ופינוי נמשכות המאיימות על אזורים שונים בצפון הרצועה, במרכזה ובדרומה.

במהלך הימים האחרונים, אזורים בדרום חאן יונס חוו התרחבות חדשה של מה שמכונה באופן מקומי "האזור הצהוב", שם הוצבו סימנים ומבני בטון חדשות שהחלו להתקרב לאזורים מאוכלסים באוהלים ומרכזי חרום. כמו כן, פעולות החפירה התרחבו לאזורים של השכוך ואדמות הזערבה בצפון מערב רפיח, במקביל למהלכים צבאיים ישראליים ונוכחות טנקים מסוג מרקבה בסביבת האזורים הללו.

ואם זה לא מספיק, התהליכים הללו אינם מוגבלים לדרום הרצועה, שכן פעולות ההריסה והחפירה נמשכות במזרח דיר בלח, בצפון מזרח הבריג ובצפון النصيرات ובחלקים של רחוב צלאח א-דין, בתמונה המצביעה על כך שישראל פועלת מחדש לשרטט את מפות שליטת השטח ולהטיל גבולות ביטחוניים חדשים שעשויים להפוך למציאות ארוכת טווח.

ההתפתחויות הללו מעוררות חששות גוברים מכך שהן עשויות להוות הקדמה להסדרים מיוחדים בעיר רפיח, במיוחד עם הגברת השיח על פרויקטי דיור והקלטה רחבים המתוכננים באזור המוצאים. לפי הנתונים המתגלגלים, פעולות התשתית נמשכות בפרויקט המשתרע על שטח של כמעט 600 דונם בין הארגונים של סוכנות הסעד ורחוב ג'מאל עבד אל-נאצר, במימון אמירותי וביצוע של חברות העובדות בשיתוף עם קבלנים מקומיים, כהכנה לקבלת אלפי יחידות דיור מוכנות במידה ותותר כניסתן.

התפתחויות אלו מצטלבות עם מה שמוכר כיום כ

מאמר זה מבטא את דעתו של מחברו ואינו משקף בהכרח את דעתה של סוכנות חדשות צדא.