אבאס זכי… איש מקטגוריית המהפכה שאינה נשברת

המנהיג השראה האב אבא ס זכי… כאשר שמך נזכר, אינו נזכר כשם של אדם חולף בהיסטוריה הפוליטית אלא כפרק שלם מפרקי פלסטין וכקול שיצא מתוך כדורים ומחנות ומנודים לומר לעולם כי לעם הזה יש אנשים שאינם נשברים.

אתה אינך סתם מנהיג שיצא מהוועדה המרכזית של פתח, כי אנשים גדולים לא נכנסים לתפקידים ולא יוצאים מהם.

אתה החייל שלקח נשק בתחילת הדרך והתעלה במקביל בחזיתות המהפכה דרגה אחרי דרגה עד שהפכת לחבר בוועדה המרכזית לא כי הדרך הייתה קלה אלא כי שילמת את המחיר של כל צעד מחייך, מכבודך וחירותך.

ואתה גם אחד מאלו שכאשר מדברים עליהם אומרים שהם מתגברים על חולשות הכבוד, שאינם עולעמים על חולשה אלא מתקנים אותה, אינם פונים לאדם נשבר אלא מחזירים לו משהו מכבודו, ואינם מתעלמים מכאב לאומי אלא מנסים לרפא אותו בסבלנות ונאמנות. היית סיוע למאבק הידועים ומחסה למאסרים וקול למי שאין להם קול.

אתה האסיר שהכיר את הכלאים הערביים והכלאים הישראליים וידע מה זה תא כאשר ההשתייכות לפלסטין הייתה פשע.

וכאשר נכנסת לכלא עופר בפעם האחרונה, הצטברו האסירים מכל הפלגים בכדי להעניק לך את הכבוד הצבאי כי הם ראו בך את דמות המנהיג המאבק עבור רעיונם שלא השתנה, לא ציין ולא נטש אותם אף יום.

אתה היית אביו של האסיר לפני שהיית מנהיגו, ואב השהיד לפני שהיית דובר בשמו.

התייחסת לכל האסירים כילדיך וכל השהידים כבנים שלך, אז בכית איתם, ציער אותך והחזקת בכאבם כאילו היה כאבך האישי.

ולכן אנשים אוהבים אותך כי לא התייחסת לעניין כخطاب פוליטי אלא כמשפחה גדולה בשם פלסטין.

היית מהבודדים שסירבו לתאר את האסיר הפלסטיני כטרוריסט כי ראית באסיר סיפור של עם המאבק עבור חירותו.

וסירבת לשנות את התוכניות הפלסטיניות המספרות לילדינו את הסיפור הפלסטיני כי האמנת שמה שיכול להיכשל בעם הוא זכרונו.

המנהיג אבא ס זכי.. אתה מדור המהפכה המזוינת ומאנשי האינתיפאדה הראשונה והשנייה ומעוררי המנהרה, וממנהיגי ההתנגדות الشعبية עמדת מול התקפות המתנחלים בחברון ובכַּאן האדום ובכל המקומות והתייצבת מול ניסיונות לגור את האנשים מאדמתם וראית תמיד שכבוד הפלסטיני אינו נפרד מזכותו להתנגדות ולעמידה ולשהייה.

עמדת עם עזה כאשר היא נתונה להשמדה המונית וסירבת להשאיר אותו לבדו תחת האש ותמכת בזכות עמה להתנגדות והיית מצפן לאחדות הלאומית והתייחסת כי הסכסוך האסטרטגי הוא עם הכיבוש ולא עם פלג פלסטיני והתמודדת עם עטלפי הלילה ויחידת 8200 שהתמקדו בהתקפותיך והיית גאה לייצג את פתח המהפכה עד שכאילו נ אמר שקצת מהצהרותיך אינן מייצגות את המצב הרשמי כי דיברת בלשון פתח הראשונית ופתח שנולדה מרחם המהפכה ולא מחשבונות הפוליטיקה והפוליטיקאים לעיתים קרובות.

ועמדת עם בני המחנות שעומדים מול ההרס וההגירה בג'נין ובטולכרם ובשכם כי ראית בכל מחנה סיפור הגירוש הראשון ובכל בית שנהרס פציעה פלסטינית חדשה.

התחייבתי לעבוד אתך כסגן המופקד על ענייני הערבים והסינים ושם לא למדתי פוליטיקה בלבד אלא למדתי את משמעות ההשתייכות האמיתית לפלסטין, למדתי ממך שהמנהיג אינו נמדד במספר השומרים סביבו אלא במספר הלבבות הפותחות לו את שעריהן באהבה ולמדתי ממך שהמהפכה היא מוסר לפני שהיא סיסמאות ופלסטין נושאת בנאמנות ולא במנגינות וכך למדתי את היסטוריית המורדים המייסדים ישירות מעמיתיהם.

שמעתי את בכי החופש מהתימן כאשר דיברו עליך כאילו היית אחד מגברים שלהם ושמעתי את קולות הזקנים ותומכי המהפכה מכווית קוראים בשמך:

"אתה מצליח… מצליח בלבבות החופשיים."

ומלב אלג'יר, ארץ המהפכה והמיליון וחצי השהידים, תיארו אותך הגברים כדמות מהמנהיגים של חזית השחרור הלאומית האלג'ירית כי הם ראו בך את תווי המרד של הערבי הקדום, האיש שחי עבור רעיוניו ולא עבור אינטרס אישי.

הכירה אותך תנועות השחרור בעולם והכירה אותך החופשיים כידיד המשותף לגדולים, מפידל קסטרו ועד צ'ה גווארה וממאו דזה דונג ועד נלסון מנדלה.

המנהיג אבא ס זכי.. אולי אנשים יוצאים מהמקומות הארגוניים אבל הם לא יוצאים מזיכרון העמים, כי משרות ניתנות בהחלטות בעוד אהבה ניתנת על ידי ההיסטוריה.

ולכן הרם את ראשך גבוה.. כי בניך בפלסטין ולבנון ובסוריה ובתימן ובכווית ובאלג'יר ובכל מקום שעדיין יש בו לב מאמין במהפכה רואים בך את דמות פתח שאהבו האנשים ודמות פלסטין שאינה מתכופפת.