קריאה בחוקתי המוצע (5-5)

מחבר: جهاد حرب

(1) הרשות השופטת ובית המשפט החוקתי

החוקתי המוצע אימץ בباب השישי שלו את הכרה במגוון הרשויות השופטות "מוסדות שיפוטיים נפרדים זה מזה", שנראו במערכת השיפוט הפלסטינית במהלך שני העשורים האחרונים עם הקמת גופים שיפוטיים רבים ומקבילים הפועלים מחוץ לשליטת ועדת השיפוט העליונה במקום בתי משפט המתמחים במסגרת הרשות השופטת האחת תחת ניהול מרכזי ופיקוח של ועדה עליונה לשיפוט.

הסעיף השני של סעיף 120 ציין את קיום גופים שיפוטיים ולא בתי משפט, מה שפותח את הדלת לקיום גופים שיפוטיים שונים; רגילים, מנהליים ודתיים ... וכו', מה שמעניק לכל גוף מן הגופים הללו את האפשרות להקים את המבנים המנהליים שלו ומועצותיו ואת סמכויותיו הייחודיות במינויים שיפוטיים ובדעות חקיקתיות. כלומר; פיצול הרשות השופטת, והתרבות הסכסוך על הסמכויות, בנוסף להגדלת העלויות על אוצר המדינה.

אמנם, אימוץ הקמת רשויות שיפוטיות רבות בחוקתי המוצע יוביל להקמת מחלקות מקצועיות ומבנים מנהליים תומכים, בנוסף לצורך במוקדים רבים כדי שה"רשויות" הללו יוכלו לבצע את עבודתן. דבר זה יכפיל את מספר העובדים המנהלתיים ואת דרגותיהם המנהליות, ויגדיל את העומסים הכספיים על האוצר הציבורי בתנאים כלכליים קשים מאוד במדינה. לא רק זאת, אלא שישנם הרבה שופטים העוסקים בעבודות מנהליות ומקצועיות בגלל הריבוי של הרשויות השופטות. בנוסף לכך, שיעור השכר של העובדים ברשויות השופטות "הרגילה, הדתית והחוקתית" עובר את ה-75% מהתקציב המוקצה להן.

כמו כן, הסטטיסטיקות שפורסמו על ידי הרשויות השופטות (למעט הגוף השיפוטי של כוחות הביטחון) מראות את חולשת מספר השופטים עצמם, כאשר מספר השופטים הפועלים ברשויות השופטות עומד על 324 שופט ושופטת; מהם 247 בענף השיפוט הרגיל לפי הדו"ח השנתי של ועדת השיפוט העליונה לשנת 2024, ו-21 בבתי המשפט המנהליים עד לסוף שנת 2024, ו-9 בבית המשפט החוקתי, ו-47 בשיפוט הדתי. דבר זה מצביע על שתי בעיות: שמספר זה לא צריך שיהיה מחלקות ומבנים מנהליים ומקצועיים רבים או גופים רשותיים רבים מצד אחד, ובנוסף לכך זה מצריך את קיומם במסגרת שיפוטית אחת תחת פיקוח "מנהלתי" של ועדת שיפוט עליונה אחת מצד שני.

סטטיסטיקות המסבירות את מספר השופטים מראות שכחמישה עשרה אחוז הם מדיינים בכירים הנושאים בתואר שופט עליון או נשיא בית משפט עליון במערכות השיפוט, למעט הגוף השיפוטי של כוחות הביטחון, כלומר 61 מתוך סך 324 שופטים ושופטות, כאשר הסטטיסטיקות של ועדת השיפוט העליונה מראות שחברי בית המשפט העליון מהווים כ-14% מכלל השופטים במערכת השפיטה "השיפוט הרגיל", בעוד ששופטי בית המשפט המינהלי העליון מהווים כ-57% מסך השופטים בבתי המשפט המנהליים (12 שופטים בבית המשפט המינהלי העליון מול 9 שופטים בבית המשפט המינהלי). מספר שופטי בית המשפט החוקתי העליון הגיע ל-9 שופטים. וחמישה שופטים עליונים בשיפוט הדתי מתוך סך 47 שופט ושופטת כלומר כ-11%.

   (2) מדוע לבטל את בית המשפט החוקתי

החוקתי המוצע הגדיל את מעמד בית המשפט החוקתי בכך שעשה את חוק ארגון עבודתו מאחד החוקים המשלימים לחוקת המדינה וציין זאת במפורש בباب השביעי בסעיפים (138 ו-141) בניגוד לרשות השופטת למרות שסעיף 109 ציין זאת. בנוסף לכך, גם העניק לו סמכות לדון בנוסח השאלון הנוגע לשינוי החוקה, כלומר הפיקוח המוקדם, וככל הנראה נוצר בלבול בשילוב בין המערכת הצרפתית המתבססת על המועצה החוקתית שיש לה זכות לפיקוח מוקדם על החקיקות ובין בתי המשפט הפועלים בפיקוח מאוחר על החקיקות.

הכוח הזה להמשיך את קיום בית המשפט החוקתי נחשב לכיוון ההפוך, כלומר מה שנוגע להישגים שהשג לבית המשפט עצמו בשנים קודמות, ועלותו על קופת המדינה המורכבת מכספי משלמי המיסים. ובכן, האתר האלקטרוני של בית המשפט החוקתי ציין שהוא השלים במהלך תשע שנים (2016-2025) 153 פסקי דין והחלטות ותביעות סכסוכים; המלכות הייעודיות "כלומר השאלות שהוגשו על ידי הגורמים הרשמיים" מהוות 27% מסך התיקים הנדונים, עם 9 שופטים בבית המשפט החוקתי. מנגד, בית המשפט לערעורים השלים 12,241 פסקי דין במהלך ארבע השנים (2020-2023) עם בין 24 ל-33 שופט ושופטת. כלומר בממוצע שנתי של כ-3000 פסקי דין. דבר זה מצריך לבחון את הכדאיות של קיום בית המשפט החוקתי בהשוואה להישגים הקיימים בשנים האחרונות עם העלות הכספית הגבוהה.

היתרון היחיד שהובא בחוקתי המוצע נוגע לביטול הפנסיה של שופטי בית המשפט החוקתי, כאשר החלטת החוק מס’ 32 בשנת 2022 בנוגע לתיקון חוק בית המשפט החוקתי העליון מס’ (3) בשנת 2006 ותיקוניו העניקים לשופטי בית המשפט החוקתי פנסיה ייחודית בדומה לפנסיה של פוליטיקאים.