מיתוס "ישראל הגדולה"

 

נתניהו ומנהיגי הימין הציוני מדברים על "ישראל הגדולה" כאילו היא עובדה, ואף מציגים מפות בפני הציבור שמראות את גבולות המדינה המדומיינת הזו שלא הייתה לה שום קיום לאורך ההיסטוריה.

ואף על פי שאנו מבינים את קידום הציונות של הוויה הזו במסגרת מדיניות הטרור והכשרת התודעה של עמי האזור, כדי שיתקעו את תמיכתם בצדקת הסוגיה הפלסטינית ויקבלו את מדיניות ישראל, מה שאי אפשר להבין או לקבל הוא האמונה של חלק (מהערבים והמוסלמים) במעורר הזה, והתחושה שלהם של פחד וצייתנות, עד כדי כך שחלקם מתייחסים לקשר שלהם עם הסוגיה הפלסטינית כאילו היא ספינה טובעת, וה"שחצן" הוא זה שמציל את עצמו וקופץ ממנה.

הגזמה והפחדה מה"ישראל הגדולה" שאין לה בסיס בהיסטוריה, מתנגדים גם עם המציאות והחוק הבינלאומי; כאשר למדינות המיועדות יש ריבונות, עמי שלהן ותחומי עניין, מעבר לכך שהגעה לפרויקט הזה היא בלתי אפשרית מסיבות פרקטיות.

הציונות, אשר מתבססת במאמרה זו על פרושים "תורה" מקודשים להם, לא הצליחה להקים מדינה במשך שלושת אלפים שנה, ולא קיבלה מדינה אלא לאחר שיצא "הצהרת בלפור" הבריטית בשנת 1917 ובתמיכת המערב לציונות, עד שהקימו את ישותם על חלק מאדמת פלסטין בשנת 1948 בתמיכה ישירה של בריטניה ששלטה בפלסטין ולולא בריטניה היא לא הייתה מקבלת מדינה, ואפילו המשך הישות הזו לא היה מתאפשר לולא התמיכה והחסות המלאה מוושינגטון ומן המערב, דבר שהתבטא במלחמה האחרונה בחזיתות עזה ולבנון ואיראן; אילולא ההתערבות הצבאית האמריקנית הישירה, העניינים היו מקבלים כיוון אחר וזאת לא הייתה ההשתוללות הישראלית.

אם כן, כיצד לישות שלא הצליחה להקים מדינה יהודית טהורה על אדמת פלסטין (ששטחה 27 אלף קילומטרים רבועים) בשל קיום של 7 מיליון פלסטינים המהווים חצי ממספר תושבי ישראל, ייתכן להתרחב מחוצה לה בעולם הערבי שמדיונו כ-400 מיליון תושבים ושטחו כ-14 מיליון קילומטרים רבועים? האם תכבוש אדמות מדינות ערביות או תסתפק כפוליטית? ואם לא תכבוש אדמות מצרים, סוריה, לבנון וירדן, איך תוקם ישראל המדומיינת "מן הנילוס ועד הפרת"?

המסקנה היא שישראל חיה במשבר קיומי שהיא מנסה לברוח ממנו דרך מלחמות חסרות ערך ואילוז טהוריות, ואפילו אם תושג הישגים צבאיים, היא לא מבטיחה המשך עליונות הכוחות לטובתה עד אינסוף, במיוחד שהטכנולוגיות של טילים בליסטיים כבר זמינות לכולם, ואולי גם ההנחה הזו תתממש בעתיד לגבי נשק גרעיני.