המעבר לאנרגיה סולארית.. בין מי שמוכר את המערכת ובין מי שלוקח את השלכותיה: ראיה ארגונית וטכנית באחריות חברת החשמל של מחוז ירושלים

מחבר: هشام العمري

מגזר האנרגיה בפלסטין ובאזור חווה מעבר מהיר לקראת מערכות אנרגיה סולארית ואחסון חשמלי, בהתאמה למגמות העולמיות לחיזוק הקיימות ולהפחתת התלות במקורות אנרגיה מסורתיים. זהו מעבר אסטרטגי שאין עליו מחלוקת בנוגע לצורך או החשיבות שלו.

עם זאת, הצלחה של מעבר זה אינה מתרחשת דרך סלוגנים או לחצים תקשורתיים או התפשטות חסרת מעצורים, אלא באמצעות ניהול טכני וארגוני מדויק המאזן בין עידוד השקעה, הבטחת יציבות הרשת החשמלית והשגת צדק בין כל המנויים.

בהקשר זה, חברת החשמל של מחוז ירושלים מאשרת את תמיכתה העקרונית בהתרחבות מאורגנת של פרויקטים סולאריים, בהתחשב בעובדה שהיא שותפה עיקרית בה实施 המדיניות הלאומית לאנרגיה. עם זאת, תמיכה זו אינה ניתנת להפרדה מהאחריות התפעולית והמשפטית המוטלת על חברות הפצה, המחייבת התמודדות ממשית עם היכולות הטכניות האמיתיות של הרשתות הקיימות.

ראשית: אזהרה הכרחית לציבור ובעלי ההחלטות

חשוב להבחין בבירור בין ההצלחה המסחרית של מפתח מערכות אנרגיה סולארית, לבין הקיימות התפעולית של מערכת החשמל הציבורית.

הרי מפתח המערכת מוכר ומתקין פרויקט, ותפקידו מסתיים למעשה בגבולות ההפעלה הראשונית, בעוד שחברת ההפצה נושאת באחריות לשמירה על האיזון, האיכות, בטיחות הרשת, והשגת המשכיות השירות לכל המנויים, על פני השעון, במשך שנים רבות קדימה.

כל ערבוב בין שני התפקידים הללו, או הטלת אחריות על חברות ההפצה עבור השלכות ناشקות מהתרחבות שלא נבחנה כראוי, הוא ערבוב מסוכן המאיים על המערכת החשמלית כולה, ומערער את המהימנות במסלול המעבר לאנרגיה מתחדשת.

שנית: טבע העיצוב של הרשתות החשמליות הקיימות

הרשתות החשמליות הנוכחיות עוצבו היסטורית בהתאם לעיקרון של זרימת אנרגיה בכיוון אחד:
ייצור,  העברה,  הפצה, צרכן.

כל רכיבי הרשת – מהטראנספורמטורים, המזינים, והמערכות להגנה ושליטה – נבנו על בסיס זה.

ההתרחבות המשמעותית והלא מתוכננת בהפקה מפוזרת, אשר מתבססת על ייצוא אנרגיה מאתרי הצריכה לרשת בניגוד לכיוונה המסורתי, מביאה לשינוי מהותי בפילוסופיית ההפעלה, עשויה להוביל, במקרה של היעדר שליטה טכנית, לסיכונים ממשיים שמכילים:

•    הפרעה ברמות המתח,
•    עומס לא מאוזן על הטראנספורמטורים,
•    קונפליקטים במערכות ההגנה,
•    סיכונים על בטיחות הצוותים במהלך עבודות התחזוקה,

•    המשכיות ההזנה של חלקים מהמערכת למרות ההפסקה של המקור העיקרי.
וזו אינה חשש תיאורטית, אלא אתגרים תפעוליים ממשיים שאותן חברות ההפצה נושאות בהשלכות שלהם.

שלישית: עודף של אור יום وירידת העומסים

מערכות האנרגיה הסולארית מגיעות לשיא הייצור שלהן במהלך שעות הצהריים, ובשכיחות רבה במגוון אזורים – במיוחד באזורים מגורים – מדובר בתקופה של ירידה יחסית בביקוש. וכאשר הייצור המקומי חורג מהמכסה של הצריכה האמיתית, נוצר עודף שמוזרם במנוגד לרשת.
אותו עודף לא מנוהל עשוי להוביל ל:

•    עלייה במתח מעבר לגבולות המותרים,
•    הפסקות מאוחרות של מערכות ההגנה,
•    עומס על הציוד והפחתת אורך החיים התפעולי,
•    שחיקת איכות ההזנה למנויים.

ובמקרים המתקדמים, עשויות חברות ההפצה להיות מחויבות לבצע השקעות חירום יקרות כדי לפתור אי-סדרים שלא היו מתוכננים.

רביעית: כושר קליטה שונה מאזור לאזור

היכולת לקלוט אנרגיה סולארית אינה אחידה בכל האזורים, אלא מושפעת מגורמים רבים, בהם:

•    טבע העומסים (מגורים, מסחריים, תעשייתיים),
•    קיבולות הטראנספורמטורים והמזינים,
•    אורכי הרשתות וסעיפיהם,
•    סגנון הצריכה היומית,
•    צפיפות הבנייה.

האזור התעשייתי עם ביקוש גבוה ביום עשוי לקלוט קיבולות סולאריות גדולות יותר, בזמן שאולי אזור מגורים עם עומסים נמוכים בצהריים יגיע לגבולותיו הטכניים במהירות.

משכך נדרשת עבודות טכניות עבור כל מזין ואזור בנפרד, במקום להטיל החלטות אחידות שמתעלמות מהמציאות הטכנית השונה.

חמישית: חשבון נטו וצדק בחישוב האנרגיה

מנגנוני חשבון נטו נחשבים לאחת השאלות הרגישות ביותר בדיון הציבורי, וחשוב להבהיר את הדברים הבאים:

•    מחיר רכישת האנרגיה מהמשתמש אינו תואם בהכרח את מחיר מכירתה לו,
•    הרשת החשמלית אינה רק חוט, אלא מערכת שלמה המציעה שירותי העברה, איזון, ומוכנות מידית,
•    שימוש במערכת זו כרוך בעלויות תפעול, תחזוקה והשקעה מתמשכות.

מודל סביר צריך לאזן בין עידוד אנרגיה מתחדשת, ולא להטיל על יתר המנויים נטל לא ישיר, ולשמור על הקיימות הכלכלית של חברות ההפצה.

שישית: אחסון חשמלי וניהול עומסים

מערכות האחסון מהוות הזדמנות אמיתית לניהול העודפים ביום והשגת שיפור בשימוש הנכון באנרגיה סולארית, אם הן משולבות בתוך מסגרת ארגונית וטכנית מדויקת.

אך הכנסתן ללא מגבלות ברורות עשויה ליצור אתגרים נוספים, במיוחד בעת טעינה או פריקה בו זמנית בהיקף רחב.

שביעית: בטיחות הציבור:

הפיקוח העיקרי על הבקרה הטכנית של הציוד ורכיבי מערכות האנרגיה הסולארית והאחסון ואישורה על ידי המוסדות הלאומיים להסמכות מהווה את הצעד הראשון להבטחת איכות ועומק של מערכות אלה בהתאם לדרישות הנדרשות, ובמקביל לכך, תהליך ההתקנה והבדיקה של מערכות אלה נחשב לצעד הכרחי להגן על חיים ורכוש, הן של המתקן של המשתמש והן של חברת ההפצה. על סמך כך, כל חיבור שמתבצע על הרשת החשמלית ללא עמידה בדרישות אלו מביא לבעיות רבות והחמורות שבהן:

•    חוסר הגנות מתאימות כדי לנתק את המערכת במקרה של תקלה כלשהי, ובכך לגרום לנזק לכלים וביטולם, וחשיפה של המשתמשים לסכנה.

•    התרחשויות של התחשמלות כתוצאה מציוד לא מכוון ולא נבדק.

•    השפעה שלילית על משתמשים סמוכים למערכות אלו והתרחשויות של נזקים לא צפויים במכשירים החשמליים או התפשטותם או הפסקות שלא נגרמו על ידי הרשת.

•    קושי שליטה על כל שריפות הנגרמות כתוצאה מהנזק למערכות אלו על ידי גופי השירות.

שמינית: מערכות לא מחוברות לרשת

חברת החשמל של מחוז ירושלים אינה מתנגדת להקמת מערכות סולאריות עצמאיות שאינן מחוברות לרשת, כל עוד הן אינן מזינות אנרגיה אליה ואינן מסתמכות עליה כמקור חלופי.
עם זאת, כאשר קיימת חיבור ממשי או פוטנציאלי לרשת, החברה הופכת להיות מחויבת חוקית וטכנית להבטיח את יציבות המערכת הציבורית.

תשיעית: מי נושא באחריות?

המפתח מול חברת ההפצה

היעדר ההפרדה הברורה בין תפקידו של מפתח מערכות אנרגיה סולארית לבין תפקיד חברות ההפצה הוא אחד ההיבטים המסוכנים ביותר בהטעיה בדיון המתנהל כיום.

המפתח איננו גוף מפעיל של הרשת, ולא נושא בחובות לטווח ארוך, בזמן שחברת ההפצה נושאת באחריות ל:

•    יציבות הרשת,
•    קליטת האנרגיה המיוצאת,
•    הענקת חלופת חירום כאשר הייצור נעדר,
•    נשיאה באחריות החוקית לכל תקלה.

לכן, הערכת הרחבת האנרגיה הסולארית איננה יכולה להתבסס רק על מספר המערכות המורכבות או על היקף ההשקעות, אלא על היכולות הטכניות האמיתיות של הרשתות והמחויבויות התפעוליות הנמשכות שלהן.

סיכום

המעבר לאנרגיה סולארית הוא בחירה אסטרטגית שאין חזרה ממנה, וחברת החשמל של מחוז ירושלים היא שותפה מרכזית בהצלחתו.

עם זאת, הרשתות הקיימות אינן עוצבו כדי להתמודד עם זרימות לא מתוכננות רחבות, והארגון הטכני איננו מכשול בפני האנרגיה המתחדשת, אלא הוא הערובה האמיתית לקיומו, לביטחון הרשת ולצדק השירות.

מי שמעביר את המערכת לא לוקח את ההשלכות שלה.
והמעבר האנרגטי איננו מרוץ תקשורתי, אלא תהליך הנדסי, כלכלי ואחריות לאומית ארוכת טווח.