כיוונים לריסון תגמולים לראשי חברי מועצות גופים מקומיים

הכלכלה הפלסטינית סובלת ממשבר חריף בעקבות מלחמת השמדה על עזה, ומהלכים ישראליים שליוו אותה, שהובילו לירידה משמעותית בתוצר המקומי הגולמי, וכמו כן, האוצר הציבורי בפלסטין מתמודד עם משבר כלכלי החמור ביותר מאז ייסוד הרשות הלאומית הפלסטינית, בשל החסימה הישראלית המועקה והפסקת העברת הכנסות המסים כולן, מה שהקנה חוב ציבורי והזנחה, זאת בנוסף לחוסר היכולת לשלם משכורות לעובדי המגזר הציבורי במשך מספר שנים, והצטברות חובות במגזר הפרטי וספקים.

ההשלכות של המשבר הכלכלי, והכווץ במחזור הכלכלה השפיעו על הגופים המקומיים בפלסטין, שהחלו להתקשות מבחינה כספית בשל הירידה בכלכלה המקומית, ירידה בהכנסות מיסי הגופים המקומיים השונים, בנוסף לירידה בהכנסות ההשקעות של הגופים המקומיים עצמם, ובשל אי עמידת חלקים מהאוכלוסייה בתשלום הוצאותיהם עקב אחוז האבטלה הגבוה, ומחסור בנזילות כספית אצל האזרחים, זאת בנוסף לירידה בתמיכה הממשלתית לגופים המקומיים בעקבות המשבר הכלכלי, ובעקבות מהלכים של כיבוש ישראלי של הריסת תשתיות באופן מסודר בערים, כפרים ומחנות פליטים פלסטינים. לאור התנאים הכלכליים הקשים הללו, אשר לא נראה באופק פיתרון קרוב, יערכו בחירות לגופים המקומיים בתאריך 25/4/2026, שיבחרו נשיאים וחברים חדשים למועצות המקומיות בשלוש קטגוריות (א, ב, ג) ולמועצות הכפריות השונות.

ביום שלאחר הבחירות, המועצות המקומיות והכפריות הנבחרות או המועמדות יעמדו בפני אתגרים רבים, בראשם ירידה בהכנסותיהן, דבר המשפיע לרעה על איכות השירותים לאזרחים, על סדרם, על פיתוחם, בהתחשב בחשיבות תפקיד הגופים המקומיים, בפרט לאור הלחץ הגדול על האוצר הציבורי, והירידה בשירותים המרכזיים. במימוש הפונקציות של הגופים המקומיים שקבע חוק מספר (1) לשנת 1997, קיימת חובה לספק הכנסות בגופים אלו ולרסן את הוצאותיהם, ואחת מהסוגיות המרכזיות המצריכה ריסון הוצאותיהם היא תגמולי ראשי וחברי מועצות הגופים המקומיים, אין זה מתקבל על הדעת "הפזרנות" הגדולה בסעיף זה לאור מצוקה כלכלית חריפה שסובל ממנה כל הפלסטינים. מה שהיווה הסדר בעת אישור החלטת ממשלה מספר (3) לשנת 2017 בנוגע להסדרת ראשי וחברי מועצות הגופים המקומיים, ותיקוניו, במיוחד החלטת ממשלה מספר (7) לשנת 2018, אינו רלוונטי כיום, אין זה מתקבל על הדעת שלא ישולם לעובד הציבורי משכורת מלאה מאז 4.5 שנים, ופיתוח כ- (200) אלף עובדים הנמצאים בתוך הקו הירוק, והפחתת שכר עובדי המגזר הפרטי, ואפילו עובדי אונר"א, וחברי מועצות הגופים המקומיים ממשיכים לקבל תגמולים גבוהים מאוד, על חשבון תקציב הגופים המקומיים, בחישוב פשוט, גוף מקומי שמורכב מ-(15) חברים, שכר ראש הגוף המקומי הבסיסי הוא (9) אלף שקלים בהתאם להסדר, לא כולל את התוספת הקשורה לגובה תקציב הגוף, שהיא הולכת ועולה ויכולה להגיע עד (5) אלף שקלים, כאשר לכל חבר מועבר תגמול חודשי עבור הגעתו לישיבות, מגיע לכ- (2,400) שקלים חודשיים בהתאם למספר הישיבות, למרות שחברים, פרט לראש, אינם פנויים לעבוד בגוף המקומי, כלומר שהחבר הבודד בגוף מקומי גדול, מקבל תגמול עבור הגעתו לישיבות בסכום של כ-(115,200) שקלים למשך תקופת הגוף המקומי (4 שנים), דבר המהווה בזבוז משמעותי על התקציב של הגופים המקומיים, שכבר סבלו בזבוז, והחישובים לעיל משתנים בהתאם לגובה הגוף המקומי ודירוגו ותקציבו השנתי.

לכן, יש צורך בתיקון ההסדרה שהוצעה על ידי ממשלת ישראל על מנת שתתאים למציאות כלכלית הפלסטינית, אם גם בצורה זמנית, כאשר ההסברה הקלפית היא גם קריאה לרשימות ולפרטים המתמודדים בבחירות המקומיות הקרובות לאשר קוד אתי להתנהגות שעל פיו התחייבות לא לקבל תגמולים עבור הגעה לישיבות, כתמיכה בגופים המקומיים, וחיזוק עמידתם, והפחתת תגמולי ראשי הגופים המקומיים, במיוחד שישנם מקרים משמחים של ראשי גופים מקומיים גדולים, שהתנדבו למסור את תגמוליהם לקרנות חברתיות בגופים המקומיים שלהם במהלך השנים האחרונות, וישנם גם מקרים של חברי מועצות גופים מקומיים, שהתנדבו עם תגמוליהם לגופים המקומיים שלהם. זו גם קריאה לרשימות הבחירה ולפרטים המתמודדים, להכריז על כך בתוכניותיהם לבחירות כחלק מתרומתם לתמיכה בגופים המקומיים, וזו קריאה סופית לעמנו הפלסטיני, ולציבור הבוחרים לקחת יוזמות נהדרות מוסריות אלו בחשבון בבחירת נציגיהם להובלת הגופים המקומיים בשלב הקרוב והרגיש בתחום הכלכלי, מי שמבקש לשרת את בני עמו, עליו גם לתרום לתמיכתם.