מדוע לא ביקרתי בארצות הברית שוב!

ביקרתי ביבשת الشر, שבה לא דרכה רגל של נביא בשנת 2002, והיא תוצר של הגירה המונית מתוך אירופה, לצידו של האמא של יבשת الشر, שגם אליה לא הגיעו נביאים. המהגרים אליה היו בעיקר המופלים באירופה, שהיא הפכה לאחר מספר מאות שנים לבירת הרדיפות, הגזענות ומלחמות נגד אוכלוסיות אחרות.

הביקור תוכנן עבור משלחת עיתונאים פלסטינית כדי להכיר את ארצות הברית, ומי שערך את תוכנית הביקור ואת זמני הפגישות נדמה שהיה ימין ארצות הברית, שכן כל פגישה הייתה עם ציוני שמטרתו להסביר זאת בבתי הספר, בקונגרס ובאוניברסיטאות.

במשרד החוץ הייתה פגישה עם אנליסט פוליטי שמופיע מדי יום בערוץ הקשיים החושך "אל-ג’זירה" (שמדובר בו כמו באי בן שישים גנבים), כעד כתב עצמאי, ואולם הוא היה פקיד רשמי במשרד החוץ וציוני קיצוני, לכן שאלתי אותו מדוע אתה מופיע ככתב עצמאי אצל אל-ג’זירה, והוא לא ענה.

באחד הכיתות של בית ספר תיכון נשאלנו שאלות על ידי שני תלמידים יהודיים, והם היו מבינים לתשובות כך הבנתי שהם צעירים ולא עברו עדיין שטיפת מוח. באוניברסיטה באוהיו קיבלה אותנו פרופסור תקשורת ציוני, ובניו יורק ביקרנו במרכז להגנת עיתונאים, ומנהלו היה ציוני עם בעניבת פפיון על צווארו. בעוד אני מסביר לו כיצד נהרג עיתונאי בנאפולס מספר ימים מרחק אפס, הוא בוחן את הנוף לעברו דרך חלונו מתוך גורד שחקים ואמר בעצלות, "אה, לא שמעתי על כך!" אז נסוגנו בזעזוע מהערמומיות שלו.

ביקרנו בכמה מדינות, האחרונה שבהן הייתה פלורידה, שם נאמר לנו שיש פגישה עם ג'יב בוש, האח של הנשיא בוש הבן, אך אני סירבתי לבוא כדי שלא אפגוש קיצוני אחר, והעדפתי לחפש קרובים שם. הפגישה עם ג'יב, כפי שנאמר לי, הייתה מעניינת, שכן האיש היה כנה ומבקר את אחיו הנשיא, ואמר שאימם תיארה אותו כאידיוט, אז איך זה שבינתיים הוא הפך כנשיא.

כאשר חזרתי, כתבתי רשמים על הביקור ואמרתי שארצות הברית יפה מהמטוס - מישורים, הרים וגורדי שחקים, אך כאשר אתה נוגע באדמה, אתה מגלה שאתה צועד בין ציונים בכל מקום שתלך. מי שערך את התוכנית רצה לומר לנו שלא רק פלסטין כבושה על ידי ציונים, אלא גם ארצות הברית, אז אין לכם שום תקווה.

אחרי פרסום המאמר שלי קיבלתי טלפון מהקונסוליה בירושלים, שאומר לי שהנספח התרבותי בקונסוליה רוצה לבקר אותי במשרדי. במועד שנקבע, הגעתי למשרדי כהרגלי בשעה שמונה בבוקר, ופתאום ראיתי רכבי ג'יפ שחורים ממוגני כדורים מול בניין העיתון, שאלתי בתמיהה, ונאמר לי שמדובר במרינס שהגיעו מוקדם וביצעו חיפוש במקום. התקשרתי לעיתונאי פלסטיני העובד בקונסוליה, ונאמר לי שמדובר בהליכים רגילים להגנת הדיפלומטיה, והם יגיעו עד הצהריים. הדיפלומטים הגיעו וישבנו, והמאבטחים עמדו ליד הדלת החיצונית והשאירו את הדלת פתוחה מטעמים ביטחוניים, כך טענו. וכך נפתחתי בפירוט לסעיפי ספר שחור שהפיץ נתניהו באומות המאוחדות על מה שכינה ההסתה הפלסטינית, וחיים חדשים קיבלה 40 סעיפים, פירקתי את כל אלו ואמרתי שהם מתרגמים על פי החשק שלהם, ואתם מאמינים להם, אז יהיה טוב אם תתרגמו גם מה שאנחנו כותבים ומה שהם כותבים. סוכם על הקמת ועדה שלישית לניטור ההסתה אצל שני הצדדים בתמיכת השגריר האמריקני, והוועדה קיימה פגישה אחת שבה הצד הישראלי העלה כמה שאלות, וביקש עוד זמן כדי לענות ולא ענה עליהן, ולא התקיימה פגישה נוספת.

בסופו של דבר, הועבר אלי הצעה מהקונסול לארגן ביקור שני בארצות הברית לבד, שונה מהקודם, והיא שאלה בתמיהה האם לא מצאת שום דבר אצלנו חוץ מהמראה שלה מהשמיים, ואני גם סירבתי להזמנה זו, ולאחר מכן קיבלתי כמה הזמנות נוספות שסרבתי להן גם כן, אז מדוע אני צריך לסבול את טורח הנסיעה כדי לפגוש ציונים בארצות הברית, כשהם עומדים מולי כאן.