אובססיה של רמדאן ובמהלך רמדאן

פסיכולוגיה, הכוונה באובססיה היא "הגזמה" בבניית תפיסה או הבנה חישתית של דבר קיים/לא קיים, בצורה לא נכונה או מוגזמת, בדרך כלל ההבנה הזו לא מתבססת על הבנה והערכה מדויקת של המציאות, אלא האדם מחשיב שההבנה שלו היא הנכונה, וכך הוא רואה בכך חובה שיש לבצע, שכן אין מנוס מכך, המצב הזה נובע בשל נתק מהמציאות או חוסר יכולת להעריך בבגרות בעקבות לחצים, מחלות, או בריחה ממפגש עם המציאות או על סמך אמונות שליליות מוקדמות.

אם המצב הנפשי הזה, של "הזיות", ימשיך, הוא עלול להתפתח למחלה נפשית, כיוון שמדובר בחזיונות שלא מביאים לתוצאות חיוביות מוחשיות כפי שציפתה אותה אדם.

מכוונתי בחלק הראשון של הכותרת לחזור על מה שהשלטון המכהן בכוח עושה בהסרת דמויות דתיות וקבוצתיות מהר הבית הקדוש מפעם לפעם, והחראם האברהימי الشريف/חברון, במיוחד בחודש הרמדאן הקדוש, מתוך מחשבה שהאנשים הללו עשויים לעורר "מהומות" באזור הגיאוגרפי המבוקש, מבלי להכיר בכך שהמצב הלא נורמלי הוא הסיבה מאחורי ההפגנות (אם היו כאלה), בעוד שהמטרה האמיתית הסמויה היא השנאה של התקופה של הגעת חודש זה הקדוש.

אני רוצה להתרכז כאן בחלק השני של הכותרת ובפרט באובססיה לקנייה במהלך הרמדאן.

המטרה היא שיבצע אדם את ההבחנה הבסיסית בחיים, והיא ש"אדם יקנה מה שהוא צריך ולא מה שהוא רוצה", ולכן עליו לחשוב יותר מפעם אחת לפני הקנייה, למרות שההבנה שלנו היא שאדם רעב אינו יכול, כי הוא לא רוצה או לא חשב מראש מה הוא צריך, במיוחד, למרבה הצער, אנחנו היום אוכלים ממה שאין אנו מגדלים ולובשים ממה שאין אנו מייצרים. כך שההחלטה נובעת מתוך הרצון להשביע ולא מתוך הבטחת מה שהוא צריך מחומרי מזון או לבוש או חומרים לא-קבועים. כאן נכנס סוג של חשיבה אימפולסיבית רגשית מהירה, ולא רציונלית ובוגרת, ולכן האדם נופל קורבן לחיפזון הנובע מחוסר תכנון מראש, בזמן שהבסיס בקנייה מצליחה, בנוסף לתכנון מראש עם צורך לחשוב על אחרים הנזקקים, הוא להתרחק מכל תחרות ורמות רעש שעשויים להיות סיבה לביטול הצום, בעקבות האובססיה לקנייה הזו, ואללה ידוע.

לסיכום, ישנה הגזמה בקניות במהלך חודש הרמדאן הקדוש, ממניע פסיכולוגי ורגשי שחורג מהעיקר שמדבר על קנייה של מה שצריך ולא מה שצריך.

אדם המגזים וסובל מהאובססיה לקנייה נוקט בדרך זו מתוך תחושת צורך להקל את מצב המתח והדאגה שהוא מרגיש, ולכן החולשה ביכולת לשלוט בהחלטות מאוזנות, וזה מסביר את ההתמכרות של חלק מהאנשים להצטופפות לפני שעות האיפטר.

נובעת מהאובססיה לקנייה ברמדאן, בנוסף לבזבוז כסף "ואל תפרוש את ידך כל כך", עם הצורך להדגיש שאנחנו לא קוראים לכסף בצמצום. כאן אנו רוצים להציע להכין רשימה מראש של הצרכים ולעבוד כמיטב יכולתנו לעמוד בה, כך שהאדם לא ימעד על תחושת חרטה מאוחר יותר.

לסיום, כדאי להזכיר את הצרכים והעניים שסביבנו, קרובי משפחה ושכנים ובני דרך, שכן להם יש זכויות וחובות כלפינו, בהתאם להוראות הדת ומה שיש להן תפקיד משמעותי בחיזוק הסולידריות החברתית והשלום האזרחי על ידי הפצת فضילה ומעלות מוסר בין חברי אותה קהילה, "הראית את מי שמכחיש את הדת, זהו זה שמניח את היתום ואינו מעודד לאכילת העניים, אז אוי למתפללים שהם על תפילתם רשלנים ומבטיחים ומונעים את הממעון". صدق الله العلي العظيم.