המיתוס של השלום והפסקת הלחימה ברצועת עזה

על אף הכניסה לשלב השני של המיזם של טראמפ, שהתגאה בו בטענה כי השיג שלום בעזה ואפילו במזרח התיכון, מה שבאמת קורה ברצועה הוא המשך ההפצצות וטבח שהורגים עשרות אנשים ביום כפי שקרה ביום רביעי, ומה שמתרחש במעבר רפיח לאחר שנפתח כפי שנקבע במיזם – כאשר ישראל לא מקיימת את מספר הפלסטינים הנכנסים והיוצאים ואת כניסת הסיוע כפי שסוכם בשארם א-שייח – בנוסף להיעדר כל שיחה על שיקום או נסיגת צבא הכיבוש או כוח התמיכה הבינלאומי, ולא לדבר על מה שמתרחש בגדה המערבית שאינו פחות חמור ממה שמתרחש ברצועה.

כל זה לא רק הפרות של הפסקת האש, אלא המשך של מלחמת השמדה אך באמצעים אחרים או סיבוב הלחימה, מה שמאשר שהאויב הציוני עדיין הוא הפועל והשולט בכל מהלך העניינים ברצועה ובנוף הפלסטיני בכלל, וש (המועצה העולמית לשלום) והאומות המאוחדות שהסכימו לה, כמו גם המתווכים כמו מצרים, טורקיה וקטאר המערבים להסכם שארם א-שייח, וכל הצדדים הפלסטיניים בין אם זה הרשות הלאומית או חמאס או ועדת הטכנוקרטים המקומית; כולם חסרי אונים להרתיע את ישראל אפילו בגבולות ההתחייבויות שסוכמו בשארם א-שייח. דבר זה מעיד על כך שמדובר בסכנה חמורה יותר, ומגלה כיצד וושינגטון ותל אביב השתמשו בנושא הפסקת האש ברצועה כדי לממש את יעדיהם האסטרטגיים תחת כיסוי (המועצה העולמית לשלום) שלא התייחס כלל לנושא עזה או פלסטין במסמך שהכריז טראמפ בדאבוס.