ועדת עזה.. אתגרים של משפטיות וחזון פלסטיני

אף אחד לא מטיל ספק בקומתו של חברי ועדת הטכנוקרטים "הוועדה הלאומית לעזה" או באומץ העיסוק בוועדה זו לאור האתגרים והסכנות המטרידות אותה. אולם הקמת ועדה זו מגיעה תחת אילוצים של "הרודן" בעקבות האסון שפקד את רצועת עזה לאחר ההרפתקה של 7 בנובמבר 2023. ההכרה בצורך או בהשתוקקות לא מעניקה לגיטימציה לכל ישות, גם אם היא זוכה להחלטה ממועצת הביטחון הבינלאומית או מהנשיא האמריקאי, שניתן לו הסמכות לשלוט "חסות אמריקאית" בניהול רצועת עזה בהתאם להחלטת מועצת הביטחון מס' 2803, או אם היא זוכה ברכת כלינו של הרשות הפלסטינית או של חמאס.

האיגוד הקדוש לגיטימציה "תמיכה, אמון ורצון" אינו קיים בכפיית עובדות בשטח; הרשות הפועלת כיום ברצועת עזה היא ביטוי לעובדות שאינן זוכות ללגיטימציה, ובמידה שהיא עשויה להיות בעלת חשיבות פוטנציאלית לסיום המשבר ההומניטרי לאחר האסון, היא מהווה סיכון פוליטי לעתיד القضية הפלסטינית ולפרויקט הלאומי המבוסס בעיקר על הקמת מדינה פלסטינית אחת ביהודה ושומרון וברצועת עזה.

לדעתי, הטיפול בהשלכות המובילות למצב העכשווי; שלטונים מקבילים ביהודה ושומרון וברצועה ובחינת כשירות הרשות הפלסטינית "הרשות המתחדשת" בהתאם להחלטת מועצת הביטחון וללחצים הבינלאומיים והערביים, דורש קיומו של חזון פלסטיני מאוחד המבוסס קודם כל: על שיפוט מחדש של אופי המחשבה על כללי הקשר בין יהודה ושומרון לרצועת עזה למעשה, ולא בדיבורים מיותרות או להצהרות שאינן נושאות אפקט מסוים לסיום ההפרדה או כך ניתוק המתקיים, בהקשר של בניית סידורים זמניים לקשר בין יהודה לרצועה המבוססים על הבנה מעמיקה של ההבדלים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים והתגובה על העולמות המוטלים עליהם, והיכולת החושבת על דרישות הקמת המדינה הפלסטינית המבטאת את הפרויקט הלאומי של הפלסטינים ולשמור על היכולת של חיי שיתוף משותפים.

ושנית: יישום דרישות הרפורמה המוטלות בהחלטת מועצת הביטחון 2803, לאחר סיום המשא ומתן עם הצדדים הבינלאומיים, בביטחון וברור דרך הכנות לעמו של הצד הפלסטיני על לוח התוכנית לרפורמה הנדרשת מהרשות הפלסטינית ומוסדותיה לדמויותיה כך שהכוחות החברתיים יוכלו להשתתף במכישת המהלך; להבטיח הפצה צודקת של העולמות המוטלים עליו, ולחזק את הבעלות הלאומית על תהליך הרפורמה, ולחזק את החזית הפנימית מול הלחצים החיצוניים, ולעבור את מבחן הכשירות המוטל על הרשות הפלסטינית על ידי ארצות הברית וישראל.

ושלישית: בניית אסטרטגיה לביטחון לאומי עבור הפלסטינים המבוססת על; קביעת העדפותיהם של הפלסטינים ותוכניתם הפוליטית להקמת מדינה משותפת לפלסטינים בהתאם להכרזת העצמאות שהוצאה על ידי המועצה הלאומית הפלסטינית בשנת 1988, וקביעה של אמצעים וכלים למאבקם במטרה לממש את זכותם לקביעת גורליהם וביטויים, הכוללים בחינה של הכוחות הפוליטיים הנוכחיים על תוכניותיהם ואמצעיהם להשתתף בתהליך הבנייה הלאומי, וקביעת טבע הקשרים עם הכוחות האזוריים והצדדים הבינלאומיים השונים בהתאם לאינטרסים של העם הפלסטיני, העדפותיו ויכולתיו, וקריאה לאומית לשינויים בכללי הקשרים הבינלאומיים.