חברי ... למד את מדורו

חברי התקשר אליי, בניגוד להרגלו, הוא שאינו אוהב לדבר בטלפון או דרך רשתות חברתיות, זועם על חטיפתו של הנשיא הוונצואלי "ניקולס מדורו" על ידי כוחות צבאיים אמריקאיים במבצע מהיר "שלא נמשך יותר משעה אחת", אמרתי לו, תירגע חברי; לארצות הברית יש כוח צבאי ואיסופי גדול המאפשר לה להגיע לכל אדם, מתי ואיפה שהיא רוצה, וכוחותיה מוצבים במימי האוקיינוס ליד המדינה ועיני המודיעין שלה וידיה בלב הבירה "קראקס" במשך שנים. קולו של חברי התעצם, כאילו תשובתי הרגיזה אותו, ואמר שהמבצע הזה אינו תלוי בכוח ארצות הברית ובנשקה, הרי זו בגידה חברי.

 אמרתי בקול רגוע, או נזהרתי להיות רגוע, שאין זה הגיוני שהבגידה; הרי יש מערכת שמאחריה, והקהל הקיף אותו לפני ימים, ויש לו שנים רבות בראש השלטון, והוא זה שיצר את מערכת השלטון מבקרי האמונה שברצונו הרחיק את מי שלא סומך עליהם מהמקצוענים, ויש לו כוח אבטחה בכל שכונה אם לא בכל בית ברחבי ונצואלה.

חברי אמר שהבגידה לא מגיעה אלא מ"בני האמונה" הם לא מקצוענים ואינטרסיהם לפני האינטרסים של המדינה, והצלת אישים מעל להצלת המנהיג, או המדינה והעמים, אז חברי לא ראינו תגובה רצינית מהשלטון הוונצואלי בתגובה רצינית על חטיפת הנשיא, וכוחות הצבא לא פעלו להגן על הנשיא, והם כבר במצב כוננות מול האיומים המתמשכים בחודשים האחרונים, שאין זה הגיוני שהמסוקים ייכנסו לבירה ללא תגובה מעכבת את פעולתם, כאילו מהלך מתוכנן התבצע מכל פינות ממשלתו. אמרתי לו שהדברים עדיין לא ברורים ומקיפים את עצמם בערפול ואין אפשרות להוציא פסקי דין, ולדברתי הימים יראו את הסודות אם זו קונספירציה, או הבנה כלשהי בין הנשיא הוונצואלי עם הממשל האמריקאי לצאת מהמשבר המתעצם כדי למנוע מלחמה שתשחית את מה שנותר מהמשאבים של המדינה, או הקרבה אותם למען שמר מערכת השלטון ושלמות המדינה, או חולשת היכולות הצבאיות, היא מאחורי העניין הזה.

חברי המשיך ואמר -בזמן הזה נשם חברי פחות במתח, וקולו הפך לפחות חד, והוא השיב לשון חכמה כדי לבנות מסקנה רציונאלית כנראה - מדורו למד, לא משנה לגבי חטיפתו וכוונת הממשל האמריקאי הקולוניאלי והעליונות על החלק המערבי של הגלובוס וגניבת המשאבים של העמים באמריקה הלטינית, למנהיגים באמריקה הלטינית ובעולם הערבי מצביע על כך שהשלטון זקוק לתמיכה ציבורית לתכניתו ולגישתו, ואמון הציבור באנשים השלטו ובכותרותיו, ורצון האזרחים בביצוע מוסדות השלטון, ושלישיית "תמיכה, אמון ורצון" אינה אפשרית להשגה תחת שלטון של אנשים מסויימים ומצומצמים במשך שנים רבות, והפצת השחיתות במערכת הפוליטית השלטת, הפצת העוני והאבטלה, ונעילת האופק בפני הנוער להשתלב בעבודה הציבורית, ומניעת ההשתתפות ביצירת המדיניות וחיזוק הרכוש הציבורי, ולא מתן מענה לתוכניות לצרכי האנשים; אפילו אם הנשיא הגיע מתחתית החברה, שנות השלטון ויוקרתו ויתרונותיו שוכחים את צרכי דומיהם ומי שיגיע אחריו את צורכי החיים.

עצרתי את חברי ואמרתי: שהעם הפלסטיני איבד מנהיג תומך בקיסו, הוא קטע אותי והכעס עובר בקולו; העם הפלסטיני זקוק למנהיגים המאמינים בזכויות האדם בארצם, ומבטיחים חיים מכובדים לעמים שלהם, ומשקיעים את משאבי ארצם לחיזוק קהילותיהם, ולחיזוק מדינותיהם, ושגשוג מדינותיהם להשתתף בציוויליזציה העולמית, ואין צורך במנהיגים שזורקים את כספי העמים ומשאביהם בצעקה החוצה دون اهتمام לדבר הפנימי של הארץ. וסיים את דבריו; לו היה העם הוונצואלי מוכן לכך היה יוצא בהמוניו להגן על הנשיא אבל נראה המצב הפוך, לא ראינו שום תנועה ברגעים הנדרשים ובשעת הצורך; כאמרת עם "המכסה את עצמו מבלי העם הוא עירום", והוא מצב של מי שלא עשה את העם כסמכות לו, וחום קבוצתו וכיסיהם על חשבון העם, והדק את אחיזת האבטחה על צווארי האנשים, ולא הבין שהכבוד הלאומי אצל העמים לא אומר להחזיק במנהיג ובחברתו אלא בשמירה על המולדת ושלמות המדינה.