"מעבדות החיים המשותפים" והגרסה הנחותה של האסלרציה

עוד אינדיקציות מראות על מלחמת המוסדות בחברה הישראלית ונוטות עוד ועוד ימינה וימינה פשיסטית, מגמה שהתרקמה בצורה בולטת במהלך מלחמת ההשמדה על עזה, שלא שמה קץ למרות הפסקת האש המדוברת, שהציתה את כל מקורות השנאה השואפת ויצר הנקמה הברוטלי נגד עמנו הפלסטיני, שהצליח בסבלנותו במשך יותר מ-70 שנה להכשיל את הפרויקט הקולוניאלי שלהם במימוש והשמדת האוכלוסייה המקורית של הארץ ובלימת שאריהם כפי שקרה באמריקה ואוסטרליה ואחרות.

אחד מאותן אינדיקציות הוא סקר מה שנקרא "מדד הדמוקרטיה" שנערך על ידי "המכון הישראלי לדמוקרטיה" לאחרונה, שהראה ירידה חדה באמון הציבור הישראלי במוסדות המשפטיים והדמוקרטיים לעומת אמון כמעט מוחלט במוסד הצבאי, כאשר 84% מהציבור היהודי הביעו אמון בצה"ל, ולאחר מכן בהתאמה במערכת "שב"כ" בשיעור של 60%, זאת לעומת 43% בלבד שנתנו אמונם לבית המשפט העליון, ו-40% לייעוץ המשפטי, ו-27% למערכות התקשורת, ו-17% לכנסת.

ולמרות ההבנה שלנו שמדובר בקלטים החי בא"ס "על חוד החרב", כפי שאומרים, ולא במדינה הטבעית שלו כמו שאר העמים בעולם, ושמערכת הביטחון והצבאית נהנתה, במקרים כאלה תמיד, מאמון גבוה של הציבור הזה, הירידה החדה באמון במוסדות המשפטיים והזכויותית והתקשורתיים, שהם היהלום שבכתר השיטה הדמוקרטית הליברלית שמדינת ישראל התפארה בה על פני שכנותיה בעולם, במקביל לעלייה באמון בצבא לשיעור מוחלט, משקפת שינוי דרמטי, או שהיא מחשפת ירידת המסך הליברלי מפני ישראל ומופיעה אותה במציאות כמצב של קולוניאליזם ההתנחלות.

וכך אין פלא ש-72% מהציבור הזה (היהודי) מתנגדים לשילוב מפלגות ערביות בממשלה, והדיבור אינו על ממשלה שנוטה ל"תהליך שלום" עם הפלסטינים, כמו ממשלת רבין בזמנו, אלא על ממשלת ימין - מרכז ציונית המוקמת על ידי מפלגות המתנגדות לנתניהו, כמו ממשלת בנט - לפיד הקודמת שהצטרפו אל קואליציה שלהם רשימת מנסור עבאס המאוחדת, ממשלה המוקמת מהמפלגות המתנגדות לנתניהו שרובן הגדול הן מפלגות ימין ציוני, וזהו תוצאה המובילה למה שהיא משמעות להחרמת הערבים הפלסטינים אפילו אם יהפכו לציונים, זו גישה עליונה קולוניאלית המובילה לדחיקת התושבים המקוריים והקהלים שאינם משתייכים לגזע הלבן גם לאחר כפייתם והכינתם פוליטית.

ואכשהו מנתח את הכוונה הזו חושף המדד ירידה באחוזים המאמינים שבישראל אין איש שחושש מהבעת דעתו הפוליטית בחירות עד 16% בקרב היהודים, ו-19% בקרב הערבים, כאשר 80% מהיהודים מאמינים שיש מי שמנצל את החירות לביטוי כדי לפגוע במדינה, ו-66% מהיהודים סבורים שמנחות זכויות האזרח וזכויות האדם מזיקים למדינה, וזהו תוצאה המובילה לכך שיש רוב גדול בין הציבור היהודי התומך בהגבלת חופש הביטוי ובצמצום הפעולה של ארגוני זכויות האדם ואף למחוק אותם.

בנוגע ליחסים יהודיים ערבים בתוך המדינה, 49% מהיהודים מאמינים שיש להפריד בין היהודים לערבים שמירה על הזהות היהודית, בעוד 53% מהם תומכים בעידוד הערבים להגירה מהארץ, אחוז הנמוך מהתוצאה שהובילה אליה סקר פרופסור סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה באוקטובר שעבר והגיע ל-62%, כאשר 65% רואים בהם סכנה לביטחון המדינה ותומכים ב-48% במשפט על ידי פיתחתם על זכויות ההצבעה לכנסת.

באשר לנושא שילוב מפלגות ערביות בקואליציה ממשלתית עתידית אותו התנגדו 72% מהיהודים ב"מדד הדמוקרטיה" שערך המכון הישראלי, ירדה האחוזה הזו בסקר של פרופסור סמוחה ל-55% בלבד, והדגיש כי השאלה לא דיברה על שילוב מפלגות ערביות אלא על הקמת קואליציה ממשלתית בתמיכה חיצונית ממפלגות ערביות.

מפתיע כי בשני המקרים, אינו מדבר כלל על שינויים במדיניות של הממשלה המיועדת הזו כלפי סוגיית העם הפלסטיני שלנו וסוגיות האזור, כלומר שזו תמיכה הייתה מבפנים או מבחוץ היא תמיכה בלתי מותנית בכל דרישות פוליטיות מהכדי, מה שמשמעותו שהממשלה המובטחת הזו יכולה להמשיך גם את מלחמת ההשמדה שהחלה קודמתה בתמיכת מפלגה או מפלגות ערביות, והמפתחה שהיא נדחית, למרות זאת, על ידי רוב היהודים ומקובלת על ידי רוב הערבים (77% במדד הדמוקרטיה ו-76% בסמוחה) כפי שמבשרות אותנו הסקרים המוכנים במעבדות "החיים המשותפים היהודיים-ערביים" המפוקפקות, אשר יוכרזו על חדשותיהם בתאריך 6 בינואר 2026 ב"מעבדה" גבעת חביבה במהלך יום לימוד שנקרא "תיקון השותפות" בנוכחות חברי הכנסת מנסור עבאס, איימן עודה ואחמד טיבי.