יצירתיות בתיאוריה ביקורתית וכשל בניהול המעשי?

אני לא מתעניין הרבה באובססיביים למדיה החברתית מערבים ופלסטינים שמתנשאים על העם הפלסטיני, תנועתו הלאומית ומנהיגותו, כי מטרת ומחיר אלו ידועים, אך אני עוצר על ההערות והביקורת המגיעות מדמויות אינטלקטואליות, אקדמיות ולאומיות מכובדות, לא כי אני מסכים עם כל מה שהם אומרים, אלא כי המערכת הפוליטית הפלסטינית זקוקה באמת לרפורציה רצינית ואין להמר על כך שהשארת הדברים כפי שהם תניב תיקון אוטומטי, או שמבוי הסתום והכישלון של פרויקט חמאס משמעו הצלחה לפרויקט فتح והארגון, וכבר כתבנו ארוכות על הנושא וגם ניהלנו את הביקורת שלנו עד שהכעיסה כמה מנהיגים בתנועת فتح ובארגון.

מתוך שטף הביקורות המופנות לאחרונה לרש