חברי ... אנחנו חסרי אונים, עזה

שאלתי את חברי החוזר במפגש השבועי על גורל עזה לאחר המלחמה ההרסנית הזו ואורך הסבל שלהם; ההרס וההרג עמדו במהלך המבצעים הצבאיים אך הסבל והמוות לא הסתיימו. חברי השיב במשפט מפתיע נוסף: "הגורל עדיין בלתי ידוע", שכן כל אחד מהשחקנים המקומיים, האזוריים והבינלאומיים רוצה להטות את הדברים לכיוונו; לארצות הברית יש עניין להפסיק את המבצעים הצבאיים מסיבות פנימיות הקשורות למדיניות אמריקה קודם כל, להפסיק את ההשקעה בחו"ל, ודמות הנשיא האמריקאי להנציח אותו כאספן פרסי שלום במוקדם - תסביך אובמה - וחלומו לשלב את ישראל במזרח התיכון באמצעות הרחבת הסכמי אברהם שהחל במכה הראשונה שלו, וסיבות חיצוניות הקשורות לאיזון הכוח הבינלאומי ולסכנה הסינית. לכן, ארצות הברית רוצה להפסיק את המלחמה בשני דברים: הראשון הוא להפסיק את הידרדרות מצבה של ישראל על המפה העולמית ודימויה מחד, והביטחון של ישראל על ידי שינוי התרבות והחברה של הקהילה הפלסטינית בעזה מאידך, ולהשיג הזדמנות למשקיע על חופי הים התיכון בעזה מצד שלישי.

לעומת זאת, השחקנים האזוריים שואפים לסיים את המלחמה משתי סיבות: הפסקת התמונות המדאיגות המגיעות מעזה ושמירה על ביטחון ארצם ויציבותה. המדינות האירופיות מעוניינות בהפסקת חוסר היציבות כדי שלא תימשך מלחמה זו לשטחן כמו גלי הגירה וחוסר יציבות ביטחונית. בשעה שהממשלה הישראלית רוצה להפסיק את הלחץ הפנימי על מצב המלחמה ומגייסת לה חזית רחבה במסגרת הקונספציה ומה השפעה על הכלכלה, אבל לא רוצה להפסיק את המלחמה; כדי לשמור על "הלגיטימציה" למבצעיה הצבאיים בעזה, והמצב של חוסר יציבות כדי להבטיח את המשך הקואליציה הממשלה עד סוף השנה הבאה.

אמרתי לו שהתמקדתי בכוונות ובמטרות השחקנים החיצוניים ולא דיברתי על השחקנים הפנימיים, אז הוא אמר "לאלוהים דרכם! הם מתכנסים סביב עצמם; חושבים שהם מרכז היקום והעולם סובב סביבם, והם מחולקים לפי חלקיהם בממשלה, וכל אחד מהם מחכה במתח להתמוטטות של האחר כדי לתפוס את השלטון. אמרתי לו שזה חוסר צדק גדול כי יש מאמצים לחזור לאחדות.

חברי צחק ואמר שבימי הטוב הם לא החזירו את זה, ולא נותרה לעמו הפלסטיני שארית כדי להחזירם, והוסיף שהיום הפלסטינים צריכים לתמיכה מי שתדאג להם ותספק להם את אלמנטים הקיום ולא את מזימות השלטון וחבלותיו.
אמרתי לחברי שאנחנו על סף שנה חדשה וחגיגות חג המולד, זקוקים לתקווה שתשיב לנו את האמונה בעצמנו לאחר שנים קשות בפוליטיקה הפלסטינית והאסון שקרה בעזה בעקבות מעשה השמדה המונית
שהתרחש על ידי הממשלה הישראלית. האם אינך רואה בביקור סגן הנשיא חוסין شيخ בקטאר קרן תקווה בתנועה של היחסים הפנימיים? אנו היינו בצומת דרכים. הוא אמר בלי היסוס "הזמן עובר על הפלסטינים, או כמו שהם אומרים, אנחנו בנהירה חופשית לעמק הנשירה והסף", והוא הוסיף ואמר "ייתכן שהביקור הזה יזיז את המים השקטים באגם הפלסטיני, וייתכן שזה יפתח פתח למצב של הסגירה הפוליטית הפנימית, ויתרום להקלת סבלם של התושבים בעזה, ולא נותר לנו אלא להתפלל לאלוהים כי אנחנו חסרי אונים, עזה."