האם באמת הפך אחמד האחמד את המשוואה בסידני ומנע את הקנוניה ?!

לא עברו יותר מכמה דקות לאחר תאונת סידני שהדפה את אוסטרליה ביום ראשון האחרון, ונפלו בה כ-16 איש שהיו בין מאות האנשים היהודים שערכו חגיגות בחוף בונדי בסידני לציון חג החנוכה היהודי, מיהרו המלכים, הנסיכים, הנשיאים והממשלות, אחריהם הפוליטיקאים, האנליטיקאים והעיתונאים ממגוון רחב של מקומות בעולם, להביע את גינוייהם וזעמו על התאונה הכואבת הזו ללא ספק, במיוחד מכיוון שהיא כוונה כלפי אנשים חסרי הגנה שאין להם כוונה אלא לקיים אירוע מיוחד שלהם.

המדינה העברית בכל מוסדותיה הפוליטיים והתקשורתיים ניצלה את המצב בצורה טובה מאוד, והחלה להטיל האשמות על מה שכינו "הטרור האיסלמי" המכילה סוג של האשמה סמויה כלפי הפלסטינים, בטענה כי ההכרה של המדינה האוסטרלית במדינה הפלסטינית היא זו שמעודדת את התאונה הזו ועשויה להוביל לתאונות דומות בעתיד, מבלי להתייחס לסיבות האמיתיות ולגורם המרכזי שמניע תאונות כאלה, מבלי לדון גם באלה שנחלצו להציל את הקורבנות היהודים, שלולא הם היו ההפסדים הרבה יותר משמעותיים ממה שנמסר.

תאונת סידני פותחת את דלתות השאלות לרווחה: מה המטרה האמיתית מאחורי תאונה זו? מה המניע? ומי המגזר האמיתי שעומד מאחוריו? האם באמת אב ובנו הם אלו שביצעו זאת ממניע אישי, או שהם היו כלים لتحقيق מטרות סודיות? ואולי יש עוד שאלות !!
כאשר מנתחים את התאונה הזו, חובה להיכנס לתודעה הציונית ולגלות מה הכינה ומה עוד היא מכינה, ובין זה לחזור לחשבות קודמות, ובכלל זה לחזור לעשרות השנים שעברו בתקופת מלחמת העולם השנייה:

ראשון: עם צער ואבל על התפשטות האלימות כלפי אזרחים חסרי הגנה במיוחד נוכח המתפללים בכל это סוגי השיוך שלהם, אי אפשר להפריד את תאונת סידני מהפשעים הישראליים שיהיו במהלך שתי השנים האחרונות בשטחים הפלסטיניים המוחזקים, ובייחוד בעזה, במיוחד הפשעים של השמדה שנעשים נגד בני העם הפלסטיני בעזה וביהודה ושומרון.

שני: אין מקום להמשיך לתאר את המדינה העברית ובעלי תפקידיה הרשמית, בטחונית ומדינית, בתפקיד המת מרחמים עליהם, ולהקשיב רק לסיפור ולנרטיב המופיעים במדיה הציונית המולחת, אשר מציגה כל מה שמתרחש לא כאחריות אלא כהגנה על החיים מהאיום של מה שהם מכנים "הטרור".

שלישי: אי אפשר לדלג על תמונת המדינה העברית שמשקפת את עצמה מאוד רעה בעיני העולם כולו מערבית מזרח, על רקע הפשעים הברוטליים שמתבצעים מדי יום בפלסטין, ולבנון, סוריה ובחלקים רבים בעולם הערבי.

רביעי: בחזרה לעשרות שנים של זמן, כאשר התנועה הציונית הסכימה עם הנאצים הגרמנים לבצע פשעים נגד היהודים כדי להפעיל עליה לחץ להגר לפלסטין, זה לא הפך לאורח חיים סוד, בלבד שהוא נחשף על ידי מחקרים רבים שנעשו על ידי חוקרים ערבים וזרים, וביניהם גם יהודים, והצדקת הפשעים של הכיבוש הישראלי כנגד הפלסטינים והערבים בכלל, בהתבסס על מה שהסבלו היהודים בתקופת הנאצים, שהם הקורבנות של "השואה" ואנטישמיות, שהם איבדו (היהודים) את בני שם, בעוד שהפלסטינים והערבים אינם מבניו; וניתן לומר שהמדינה העברית, שעתידה להיות תוצר של התנועה הציונית, תחזור על אותן מזימות ופוליטיקות כדי לשפר את התמונה הלא טובה שלה ולחזור להציג את היהודים בתור הקורבנות.

חמישי: אם יש צורות נכונות בעיני תיאורת הקונספירציה הציונית הישראלית המיוצגת בתאונת סידני, צץ הגיבור האוסטרלי, המוסלמי הערי סורי המקור אחמד האחמד, ולא יהודי כפי שניסו נתניהו ועמודי ממשלתו ומוסדותיו התקשורתיים לתאר, והוא אב לשתי בנות ומוכר פירות, שהצליח להימלט מהייאוש והפחד ומהמהומות שפרצו במדינה שלו, ואם הוא ראה מה שקרה בעברו מתממש מול עיניו בשנית לא במדינה שלו, אלא הוא ראה כלי נשק מעוות שמופנה כלפי חסרי הגנה שאין להם שום חטא אלא מעשיהם של פוליטיקאים וחיילים, שמספקים עם הארץ ומבצעים הרס, חורבן, רצח והתיישבות במדינות הערביות, ובחלקן תולדותו שהנושאת ברוחו לכל מקום שהוא הולך, כדי למנוע את הדקירה על ידי קפיצה על היורה, להפחית את ההפסדים ולהפסיק את ההתקפה, אפילו שסבל משתי יריות, שמה שהיה התקשורת הישראלית התעלמה ממנו, ותשומת הלב עברה בחלוף מהירה בקרב התקשורת הערבית והמערבית, ולא יתחילו אנשי המילה באנליזות לכתוב עליו, בכל כוונה או לא כוונה, אך אמת המצב فرضה את עצמה ואיחדה את הנסתר.

בעקבות הדברים הקודמים לא ניתן לומר אלא שכל אחד שיש לו את התכונות של אנושיות ומוסר חי יעשה מה שעשה אחמד האחמד, שבמעשהו הפך את המשוואה על פניה, ואולי מנע תכסיס שהעולם כמעט בלע, וחשף ניסיונות לסלף את דימוי הערבים והמוסלמים ולכסות על הפשעים הישראליים, וכי החזרת חזרה ההתנהגות האלימה לנשים והגנבות שהן לכאורה מדעי עבודה הם סמלים של התארגנות האנושיות והבניות, מהים הזה אין אנו יכולים לכנותה אלא כפשעי ברוטליות מזעזעים עד לשם האנושות והבניות, ומהפשעים הללו לא ייכחדו ההזדמנויות למקרים דומים שיופעלו נגד בני המדינה העברית, אותה מדינה שמכרה את עצמה לחלום דמיונות ואובססיה והתיישבות ולהתעלות הוצאות מסעות תכסיסיים שנדמו בכל מחיר, וההיסטוריה מפיצה מקרים המיועדים להדגיש את ההתנחלות הציונית באתר בהם היא הייתה אוהבת להקריב יהודיות למטרות מיידיות ומסוכנות שמטרתן להבטיח את קיומם והפצת השפעתם ושליטתם.