החלפת היבוא הפלסטיני ... צעד לחיזוק החוסן הכלכלי

במשך חודש שביעי ברציפות, ישראל ממשיכה להחזיק בכל הכנסות המסים, כהמשך להחזקות המסים הקיימות מאז שנת 2019, דבר אשר גרם לאובדן של 68% מהכנסות התקציב הכללי בפלסטין, והכניס את הפיננסים הציבוריים בפלסטין למשבר העמוק ביותר מאז הקמת הרשות הפלסטינית. יש לציין כי ישבסקון האומות המאוחדות לסחר ולפיתוח (UNCTAD) בסוף נובמבר האחרון, הזהיר מפני קריסה כלכלית כללית שמתפתחת בשטח הפלסטיני הכבוש, ותיאר את המשבר הכלכלי הנוכחי כ"אחד מעשרת המשברים הגלובליים הגרועים ביותר מאז 1960, והמיתון הכלכלי הגרוע ביותר אי פעם". בעיצומה של מצרים בעזה, המצב יוצא דופן "בה היא עובר במקביל לקריסה הכלכלית המהירה והחריפה ביותר שנרשמה עד כה", ומסביר שהקריסה הייתה כה חזקה שהיא מחקה שבעה עשורים של פיתוח אנושי ברצועת עזה, בעוד שהגדה המערבית מתמודדת עם מיתון חריף שאין לו תחליף, עם השלכות חברתיות וסביבתיות רחבות שמשפיעות על כולם. נוסף על כך, הדו"ח מציין שכוח האדם לנפש מהתוצר המקומי הגולמי הפלסטיני חזר עד סוף השנה שעברה לרמה שהייתה בשנת 2003, מה שמעיד על אובדן של 22 שנים של פיתוח.

בעיצומה של המשבר החריף המתחולל בכלכלה הפלסטינית ובפיננסים הציבוריים, יש צורך לפתח פתרונות לחיזוק החוסן של הכלכלה הפלסטינית, ולסייע בהפחתת ההשפעה של התלות בהכנסות המיסים, ולכן יש הכרח להחליף את היבוא המקומי הפלסטיני בשוק המקומי. החלפת היבוא הפלסטיני נועדה להחליף מוצרים מיובאים במוצרים מקומיים כדי להקטין את התלות בחו"ל, במיוחד בישראל, ולתמוך בכלכלה המקומית, לפתח את התעשיות המקומיות, להניע השקעות, ולהעלות את האיכות, דבר שישפיע ישירות על חיזוק העצמאות הכלכלית, דרך הפחתת התלות ביבוא ובשווקים זרים, במיוחד בישראל, אשר מחזיקה חלק גדול מהיבוא של פלסטין. בנוסף, יש צורך ליצור אלפי משרות חדשות דרך תמיכה בתעשיות המקומיות, מה שיביא בהכרח להגדלת הייצור ותעסוקת העובדים הפלסטינים.

בהתאם למחקר שערך מכון מחקרי מדיניות הכלכלה הפלסטינית (מס), ישנן (36) מוצרים שניתן להחליף במוצרים מקומיים, באופן חלקי או מלא, מתוכם (22) מוצרים מיובאים בלעדית מישראל, ו-(14) מוצרים מיובאים מישראל וממדינות אחרות. סך ערך המוצרים המיובאים מישראל הוא כ-(1,563) מיליון דולר, מה שמהווה (33%) מהיבוא מישראל, והיבוא מהחוץ מגיע ל-(610) מיליון דולר, שמייצג (14%) מהיבוא מהחו"ל. בסך הכל, ערך היבוא הכולל ממוצרים אלה הוא כ-(2,173) מיליון דולר, ואנו עדים לכך שמדובר בכ- (24%) מערך היבוא הפלסטיני הכולל. אם יוחלפו (50%) מהמוצרים הללו, הדבר עשוי להזרים כמליארד דולר לשוק הפלסטיני, לא כולל יצירת אלפי משרות חדשות, והפחתת הגירעון במאזן המסחר, בנוסף להפקת תועלות כלכליות וחברתיות.

מבחינת הפיננסים הציבוריים, החלפת היבוא הפלסטיני היא דרך מרכזית לעצב מחדש את המשוואה של הכנסות המסים עם ההכנסות המקומיות, במטרה לחזק את ההכנסות המקומיות, ולהפחית את מבנה ההכנסות הקשור למס, דבר שיתרום, אף בטווח הבינוני והארוך, לניתוק הכלכלי ככל שניתן, ולשחרר באופן יחסי מהמגבלות של המס, ובכך להעביר חלק מההכנסות שנגבות דרך המס להכנסות המקומיות, מה שיתרום להקלת המשבר הפיננסי, ולספק הכנסות מקומיות "מובטחות" לקופת הציבור הרחבה, רחוק מההשתלטות הישראלית, לא כולל את ההשפעות הפיננסיות העקיפות הקשורות ליצירת האצה בכלכלה המקומית.

למעשה, ממשלת פלסטין הקימה צוות לאומי להציע מדיניות למאבק בהצפת השוק המקומי במוצרים בעלי ערך ודירוג נמוך, ולחזק את החלפת המוצרים המקומיים, עם השתתפות נציגים ממשרדים רלוונטיים, מהסקטור הפרטי, ומומחים מהחברה האזרחית. כמו כן, מועצת השרים הוציאה תקנות המחייבות רכישת המוצר המקומי בכל המכרזים הממשלתיים, צעד שמיועד לתמוך בתעשייה המקומית, להניע את הייצור המקומי, ליצור הזדמנויות עבודה חדשות, ולהנחות את ההוצאות הממשלתיות לטובת השוק המקומי, ולעודד את החברות המקומיות לפתח את מוצריהן, ולתמוך בתעשיות המתפתחות. אך, צעדים אלה דורשים חיזוק נוסף באמצעות (3) מסלולים עיקריים: הראשון קשור בחבילת תמריצים ממשלתיים ובסמכות המזומן לעסקים בפלסטין; השני קשור בסקטור הפרטי, והון מקומי, והצורך להשקיע בפלסטין, דרך תעשיות מבטיחות, תחרותיות, ואיכותיות; והשלישי, קשור באזרחים, ובצורך לאמץ תרבות לאומית שמעודדת את רכישת המוצרים המקומיים, אז למעשה כל שקלים שנרכשים עבור מוצרים לאומיים, מחזקים את ההכנסות המקומיות, ותורמים ליצירת משרות בישראל.

לסיום, החלפת היבוא המקומי הפלסטיני היא לא רק מטרה כלכלית, אלא גם בחירה לאומית אסטרטגית שמחזקת את החוסן הכלכלי, ותורמת לשחרור הכלכלה שלנו, ולעמידת האזרח הפלסטיני.