הצרפתים ... השלטון או המדינה בחוקה הפלסטינית

הנשיא מחמוד עבאס עשה טוב בהסכמתו להקים את הוועדה החוקתית בהתאם לנוסח אשר הוכרז במסיבת העיתונאים ביום שלישי שעבר, או הוועדה הפלסטינית-צרפתית המשותפת לחיזוק מדינת פלסטין "שעליה לבצע את כל ההיבטים המשפטיים, החוקתיים, המוסדיים והסדרתיים, ותסייע בעבודת ניסוח חוקה חדשה" בהתאם לנוסח הנשיא הצרפתי עמנואל מקロン.

דעתי היא שהעברת הנשיא הצרפתי של גרסה ראשונית של טיוטת החוקה הייתה טעות פוליטית לפני שהוצגה לאזרחים הפלסטיניים שהם בעלי החוקה מהותית, ולפני שסיימה ועדת ניסוח החוקה הזמנית את עבודתה שהיא אמורה להסתיים מחר, החמישה עשר בנובמבר, בהתאם לטקסט של סעיף 9 של המנשר מספר 4 לשנת 2025.

אולם העניין "להציג גרסה ראשונית של טיוטת החוקה לנשיא הצרפתי" הוא בעל חשיבות רבה למעבר הדיון בטיוטת החוקה משלב מעבר חדש לחוקה של המדינה הצעירה; וזו, לדעתי, מטרת הפלסטינים, והמעבר בניסוח הוראות החוקה מתפיסת השלטון וניהולה; תפיסה אשר הפלסטינים משויכים אליה עם ירושת המורשת הערבית-אסלאמית, לניהול המדינה שמשויכת אליה הצרפתים עם ירושת המורשת הפוליטית והפילוסופית של מחבר החוזה החברתי "ז'אן-ז'אק רוסו", ושל האיש מאחורי תאוריית הפרדת הסמכויות "מונטסקיה", ושל האיש עומד מאחורי יסודות השיטה הדמוקרטית "מוריס דה ורג'ה".

הפלסטינים המנסחים את החוקה מתמקדים במושג השלטון; מושג זה מבוסס על עליונות, שליטה וכוח המיוסדים על ערבות, לפי איבן חלדון, ליצירת הכללים החוקתיים ותפירתם, בכך הם עסוקים במידות השלטון הקיים עם פתרונות טכניים ואמנותיים למשברים שעמדו בפני השלטון "המערכת הפוליטית" ברשות הפלסטינית בשלב המעבר הנוכחי. בהשוואה, הצרפתים מתמקדים במושג המדינה "מדינת החוק, המוסדות והצדק החברתי" המבוסס על; תרגום החוזה החברתי הקיים בין הקהילה "האזרחים" הרוצים לארגן את ניהול חייהם ולדאוג לענייניהם מצד אחד, ועל פיצול הכוח "Separation of powers" ואי ריכוזו בידי רשות דומיננטית "ששולטת" עם תכנון הגבלות חזקות על התפשטותה על יתר הסמכויות או על הפרזה בשלטון מצד שני, ועל מושג השיטה הדמוקרטית המבוססת על שלושת היסודות "עקרון הפרדת הסמכויות, עליונות החוק, והבחירות".

ומתוך כך מדובר בשני מושגים מנוגדים; הראשון, מושג השלטון מתמקד במטרה האחרונה של שמירה על השלטון; כלומר, התמקדות במעמד הדומיננטי ובאינטרסים שלו, והגבלת המדינה לסמכות השלטון המבודדת מהאזרחים. והשני "מושג המדינה" מתמקדת במטרה האחרונה של המשכיות המדינה; כלומר, התמקדות בחוזה החברתי הקיים בין האזרחים ואינטרסיהם, והפיכת המדינה לכלל אזרחיה.