ההכרזה החוקתית של שנת 2025!

ההכרזה החוקתית מספר 1 לשנת 2025, המנחה את סגן יושב ראש הוועדה המבצעת של אש"ף/ נשיא מדינת פלסטין לכהן כנשיא מדינת הרשות הפלסטינית, באמצעות תיקון סעיף 37 בחוק היסוד בפועל, הראתה שהמערכת הפוליטית בעלת השלושה תפקידים המדינתיים (הארגון, המדינה והרשות) אינה מתפקדת מבלי שאדם אחד יחזיק בהם.

 זו מסורת פלסטינית שנמשכת מאז 1989, כאשר הנשיא המנוח יאסר ערפאת באישור מהמרכז ה Viol מאחד את נשיאות הארגון ונשיאות המדינה, ובשנת 1993 הוא איחד עם זאת את נשיאות הרשות בהחלטה מוועדת המרכז שהתכנסה באוקטובר בתוניס, ולאחר מכן חיזק זאת בבחירות בשנת 1996, כמו כן עם הנשיא מחמוד עבאס כשהוא נבחר לראשות הארגון בסוף השנה 2004, וניצח בבחירות לראשות הרשות בתחילת שנת 2005, ולאחר מכן כיהן כנשיא המדינה בהחלטת המרכז בשנת 2008 כך שהוא אוחד בתפקידים שלושת.

היו דיונים במהלך השנים האחרונות על ריבוי האישים כדי להפריד את הכוח שבידי אדם אחד בתפקידים השלושה, להגביל את הסמכויות וההתערבויות או לצמצם אותן כדי לאפשר שקיפות פוליטית מצד אחד, והפחתת ההשפעה המוגברת של הנשיא היחיד ב"המערכת הפוליטית הפלסטינית" מצד שני, ולהגביל את הכוח האבסולוטי של בעל התפקידים המרובים.

לטעמי, ההכרזה החוקתית הזו, בלי קשר לדיונים המתקיימים לגבי התקנות החוקתיות או אי החוקתיות, גילתה את הצורך לבטל את ריבוי התפקידים, ולא את ריבוי האישים, על ידי מעבר לאחדות התפקידים למען תפקיד אחד שמופיע כנשיא מדינת פלסטין; המוכרת על ידי יותר משלושה רבעים מהמדינות החברות באומות המאוחדות, נבחרת על ידי העם הפלסטיני לזמנים מוגדרים ולתקופות מוגבלות.

מעבר זה דורש החלטה פוליטית בהכרזה חוקתית להפוך את הרשות למדינה ולאחד את הארגון במדינה; בהתאם להתפתחויות הפוליטיות המיוצגות על ידי הכרה עולמית, ועקב תיאום עם מסמך העצמאות המייצג את ההסכם החברתי הבסיסי עבור המסמכים החוקתיים המאוחרים, והגשמת רצון העם הפלסטיני לעצמאות ולמימוש זכות ההגדרה העצמית, והגשת שאיפתו הנצחית לחיות בחיים בדמוקרטית; המבוססת על מוסדות ועל שלטון החוק ומשפט חברה חברתי, לכולם אזרחיה.