מעמדי הנשיא אבו מאזן וסוגיית הירושה שלו

במהלך השניים האחרונים הוציא הנשיא אבו מאזן מספר משרות נשיאותיות רצופות ולעיתים סותרות, שגרמו לבלבול בזירה הפלסטינית, כאילו הנשיא נמצא במרוץ נגד הזמן ותחת לחצים ממקורות מגוונים שמאשרים את הדחיפות הזו. בהקשר הזה אפשר להניח שלושה סיבות שבגינן נוצר הבלבול במשרות:

1- לחצים בינלאומיים להכניס רפורמות לרשות, והנשיא מאמין שההחלטות והמשרות הללו עשויות לעמוד בדרישות החוץ, בעוד המושג חוץ, ובמיוחד וושינגטון, לרפורמה כולל שינוי תכניות לימוד והפסקת ההסתה והסרת דמויות לא רצויות מישראל ומוושינגטון והכנסת אחרות, והגבלת תנועת ההנהגה לעבר פתרון שתי המדינות, דברים שהנשיא לא יכול ולא רוצה לבצע, ויכולים להיעשות על ידי מי שיירש אותו, בעוד המושג רפורמה בעיני העם משמעותו בחירות כלליות לרשות ולארגון השחרור שמשנות את השכבה הפוליטית.

2- faktor גיל, הגעת הנשיא לגיל 89 ושמו הבריאות החלישים את יכולתו לעקוב אחר כל הבעיות שהן מגוונות ומסובכות, והוא זה שמעורר חשש מלהתרחש סכסוכים על ירושתו בין חלק מהכוחות, במיוחד במרכזת תנועת פת"ח או מבחוץ, ובכך הנשיא רוצה להכריע את נושא ירושתו לאיש בשם חוסין אלשייח', המקובל על הצדדים החיצוניים ומובטח נאמנותו לנשיא ולבני הנשיא, אך הוא מעורר פולמוס בתוך תנועת פת"ח ובקרב הציבור, כמו כן הוא לא זוכה לקאריזמה של הנהגה ומנהיגות.

3- החשש ממה שמתנהל מצד טראמפ ונתניהו ומדינות ערב לשנות את ההנהגה ואת המערכת הפלסטינית ולעקוף את הנשיא ואורגוניזציית השחרור ואת הרשות הקיימת ונבחרתה, ודמותו של מרואן ברגותי וناصر קדואטה מרחפת מעל המוקטעה כדי להחליף את דמותו של מוחמד דחלאן.

ומתוך המשרות וההודעות החוקתיות המבולבלות:

הנשיא הוציא ב-27 בנובמבר 2024 מינוי חוקתי המציין את תפקידו של רוחי פתוח, כנשיא מועצת העם הפלסטינית, לשמש בתפקיד נשיא הרשות הפלסטינית אם ייפנה המינוי למשך 90 יום עד לקיום בחירות כלליות. באותו מינוי נכתב גם שחוסין אלשייח' יאחז בשני תפקידים: סגן נשיא מדינת פלסטין, וסגן נשיא הוועדה המבצעת של ארגון השחרור, והוועדה המבצעת של ארגון השחרור הפלסטיני אישרה ב-26 באפריל 2025 את מינוי חוסין אלשייח' כנשיא סגן הוועדה המבצעת של ארגון השחרור ונשיא מדינת פלסטין.

ביום שבת 19/7/2025, הוציא הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, כנשיא הוועדה המבצעת של ארגון השחרור הפלסטיני, החלטה שלפיה (ייערכו בחירות למועצת העם לפני סוף 2025, ובזמן שיקבע הנשיא עבאס עצמו)!
וגם אז שאלתי לגבי האפשרות לקיים בחירות בתוך חודשים? ולמה הנשיא ממהר להוציא משרות שאינן מתבצעות לעיתים או שיש מניפולציות בביצוע שלהן? וזה מה שקרה. לאחר מספר ימים, ב-7 באוגוסט, התכנסה הוועדה המיוחדת לבחירות המועצה הלאומית לפגישה הראשונה שלה, שם קבעו הליכים והציבו תנאים ותיקונים שמקנים בלתי אפשרי לקיים את הבחירות במועד שצוין במינוי הנשיא, שכן יש לציין שממה שפורסם על ידי הוועדה מבטל את מה שצוין במינוי הנשיא, וגם טקסטים שלה מקובלים למדי, שכן הוועדה אמרה שהבחירות ייערכו לאחר הפסקת הלחימה ואנו לא יודעים מה משמעות הפסקת הלחימה והאם היא הלחימה על עזה או הלחימה על כל העם ביהודה ובשומרון? והאם הלחימה עם הכיבוש החלה ב-7 באוקטובר 2023 ומלפני כן לא הייתה לחימה? ומתי תיפסק מלחמת עזה וכיצד תהיה הסוף? והאם התחלת יישום יוזמת טראמפ והפסקת האש משמעה הפסקת הלחימה?

ובאותו סעיף ראשון נכתב גם (תהיה תקופת שיקום שתימשך לשנה ולאחר מכן לספק את הסביבה המתאימה לקיום בחירות בירושלים ובמובלעת עזה וביהודה ושומרון)!! ואז (הדיאלוג עם כל הפלסטינים מהארגונים והמפעלים הפוליטיים, ועדי עובדים ואיגודים ואורגונים של החברה האזרחית ודמויות לאומיות בלתי תלויות כדי להגיע להסכמה כללית לפני קיום הבחירות)!
חודש לאחר מינוי הבחירות למועצה הלאומית ולציפייה לחזרה לרוח לארגון השחרור כמייצג חוקי ויחידי של כל הפלסטינים, וזה מה שציפינו מהמינוי של הנשיא, במיוחד לאחר האיומים של הימין הציוני על סיום קיומה של הרשות הפלסטינית, הוציא הנשיא ביום שני 18 באוגוסט מינוי להקמת ועדה לכתיבת חוקה זמנית למעבר מהמצב של הרשות הלאומית למדינה, כהכנה לקיום בחירות כלליות. בכך ישנה טיוטת חוקה זמנית שהכינה ועדה שהנשיא אבו עמאר הקים בראשות נביל שעת', והשתתפו בה הכנתן של מספר דמויות פלסטיניות, ערביות ובינלאומיות עם פוליטיקאים ואנשי משפט חוקתי. והוועדה הציגה את הגרסה השלישית המתקנת ב-15 במאי 2003, ובשנת 2011 הוציא הנשיא מחמוד עבאס תיקון למינוי ועדת כתיבת החוקה והטיל על מר סלים זעונון לראשות הוועדה ונביל שעת' כסגנו.

בנוגע למינוי האחרון להקמת ועדה לכתיבת החוקה דיווחה הסוכנות הפלסטינית הרשמית "ופא", כי הנשיא הוציא "מינוי נשיאותי להקמת ועדת כתיבת חוקה זמנית למעבר מהרשות למדינה", וציינה שזה נעשה "במסגרת ההכנה לקיום הבחירות הכלליות לאחר הפסקת ההתקפה והנסיגה של כוחות הכיבוש הישראלי ולקיחת מדינת פלסטין את אחריותה ברצועת עזה, ובמסגרת ההכנות לכנס הבינלאומי לשלום ברמה הקסטרלית בספטמבר הקרוב במטרה ליישם את פתרון שתי המדינות"! && הכנס התקיים בניו יורק ולא שמענו על החוקה הזמנית ולא על הבחירות, כמו כן, משך הרשות לרצועת עזה נראה רחוק יותר, במיוחד לאחר פגישת קהיר האחרונה של הפעלים בתחילת השבוע שעבר.

ולבסוף, לפני יומיים, ביום ראשון ה-26 באוקטובר, דיווחה הסוכנות הפלסטינית הרשמית "ופא" על ההחלטה הנשיאותית שנאמרה בה: "אם יתפנה המינוי של נשיא הרשות הלאומית הפלסטינית, במצבים בהם אין מועצה מחוקקת, סגן נשיא הוועדה המבצעת של ארגון השחרור הפלסטיני, סגן נשיא מדינת פלסטין, ימלא את תפקיד נשיא הרשות הלאומית באופן זמני, למשך לא יותר על תשעים יום, שייערכו במהלך בחירות חופשיות ומיידיות לבחירת נשיא חדש, בהתאם לחוק הבחירות הפלסטיני".
וההחלטה ביארה כי "אם יהיה בלתי אפשרי לקיים את הבחירות במהלך אותו פרק זמן בגלל כוח עליון, היא תוארך בהחלטה של המועצה המרכזית הפלסטינית לפרק זמן נוסף, ולא יותר בפעם אחת".

בהתאם להצהרה החוקתית החדשה, מבוטלת ההצהרה החוקתית מספר (1) לשנת 2024, אשר ציינה כי נשיא מועצת העם הפלסטינית ימלא את תפקיד הנשיא במצבים של פינוי המינוי.

עם הבנתנו לקושי של השלב ומה שהעניין הלאומי ניצב בפני אתגרים וחשיבות של סידור המצב הפנימי גם בתחום הרשות הפלסטינית, הערותינו נוגעות לכך שנראה שאין מעבר למוסדות השחרור, או שהגברת המשמרות היא על חשבון ההגברת של המדינה הפלסטינית וחזרה להתרכז על הרשות, וזה מה שמה שמושך אותנו מהחוקתי האחרון מדבר על נשיא הרשות הפלסטינית בלבד ולא ברור ביחס לנשיאת מדינת פלסטין ונשיא הארגון, האם ייתכן לתקן זאת במינויים שיבואו אחר כך? או שנחזור למצב של ריכוז המינויים ביד אחת, וחוסין אלשייח' יחזיק בידו את כל המינויים: הרשות, הארגון והמדינה?.