תגובה חכמה ואחראית... מה התסריטים המוצעים?

מחבר: هاني المصري

תגובת חמאס לתכנית טראמפ הייתה חכמה, אחראית וחיובית; הם קיבלו את המאמצים האמריקאיים ואמרו "כן" ברורה, במיוחד בכל הנוגע לשחרור כל האסירים במסגרת עסקת חילופי אסירים, תוך שמירה על דלת המו"מ פתוחה לגבי פרטים, לוח הזמנים וההתחייבויות. הם גם אישרו את סירובם לפיקוח בכך שדרשו ממשלה פלסטינית מקומית בהסכם לאומי, והשאירו את שאלת המצב לגבי הסעיפים הנוגעים לזכויות הלאומיות במגרש של כל הגורמים הלאומיים.

סיבת קבלת התגובה המותנית לתכנית שמתממשת רוב הדרישות הישראליות בנוסח "כן, אבל" מבלי לקבל או לדחות לחלוטין, היא שהדחייה נחשבת להתאבדות פוליטית וצבאית, מכיוון שהיא מעניקה לישראל כיסוי אזורי ובינלאומי להמשך ההשמדות באכזריות רבה. אם כן, קבלה מוחלטת משמעותה כניעה ללא התחייבויות להפסיק את המלחמה, למנוע עקירה ולחזור לבנייה. אך קבלה המלווה בדרישה להבהרות ורזולוציות ומו"מ על מנגנוני ביצוע, מחזירה את הכדור למגרש של נתניהו ומחזירה אותו למעגל הבידוד לאחר שצייר את עצמו כניצחון ומבודד את חמאס, ומעניקה לתנועה מרווח עבודה שמסייע לה לשאוף להפסיק את המלחמה מבלי לשאת באחריות להחזרתה אם תתרחש.

ההימור של חמאס הוא שהדבר החשוב ביותר עבור טראמפ הוא השגת הישג אישי המספק את רצונו ומחזק את סיכוייו לקבל את פרס נובל לשלום, וזה יכול להתממש דרך עסקת חילופי אסירים והפסקת המלחמה, בעוד שיתר הסוגיות נותרות משניות מבחינתו, ובאופן טבעי יוכרעו על פני השטח בהתאם לאיזון הכוחות וההסכמות האזוריות והבינלאומיות. מלחמה זו, ככל הנראה, לא תסתיים בהסכם סופי אלא תתווסף לרשימת המלחמות הבלתי גמורות.

אחת הסוגיות שתצוץ בהמשך היא שדבר חמאס כצד המרכזי במו"מ יתכווץ ברגע שיגיעו להסכם החילופי, בצל קיום עמדה אזורית ובינלאומית הדורשת להוציא אותה מהשלטון, והיא הסכימה לכך באופן עקרוני. עם זאת, היא תילחם לשמר את קיומה ותפקידה, ואולי תצטרך לחזור על עצמה על ידי הפרדה בין הצד הפוליטי והצבאי, או על ידי יצירת מפלגה חדשה. אך מה שברור הוא שחמאס לא תיעלם, אלא תישאר שחקן חשוב באופן שונה ממה שהייתה, אלא אם כן התנועה הלאומית הפלסטינית בכל גווניה תעבור שינוי במחשבה, בפוליטיקה ובביצוע שמציע אלטרנטיבות לאומיות חדשות שיתאימו לשלב הבא. אם התנועה הלאומית לא תוכל לעשות זאת, הכיבוש ותומכיו מצד אחד, וגופים אזוריים ובינלאומיים מצד שני, ישאפו למלא את החלל.

לגבי שאלת הנשק של חמאס, היא לא חשובה כפי שמציירים את זה, מכוון ש-90% מהנשק שלה הושמד, כפי שהציין מוסה אבו מרזوق, ומה שנשאר ברובו נשק קל שלא ניתן להוציא גם אם התנועה תרצה בכך, במיוחד שהיא קישרה את נושא הנשק בהקמת המדינה הפלסטינית.

ברכות טראמפ לתגובה של חמאס מבלי תיאום מראש עם ישראל משקפים את דחיפתו להשיג הישג מהיר, בעוד ממשלת נתניהו חווה הלם ממה שהיא רואה כ"דחייה עטופה בברכות", דבר שעשוי להשפיע על עמדת טראמפ עצמו בעקבות התגובה הישראלית.

לאור מה שהוזכר, מה הם התסריטים המוצעים?

התסריט הראשון: להמשיך ליישם עסקת חילופי האסירים ולהפסיק את המלחמה

באפשרות זו טראמפ מתמקד בהשגת הישג מוחשי ומהיר שמעצים את דמותו כבורא שלום, מבלי להיכנס לפרטי הסוגיות המורכבות כמו נסיגה או עתיד עזה או המדינה הפלסטינית. הצלחה בתסריט הזה מביאה להישגים אנושיים ישירים (שחרור אסירים, הפסקת אש) ומעניקה לטראמפ אשראי פוליטי ותקשורתי רב, אך היא משאירה את שורשי המשבר קיימים וממיר את ההסכם להפסקת אש זמנית יותר מאשר פשרה קבועה. הסיכון בתסריט הזה הוא שהוא עלול להוביל להפסקה קצרה לפני חזרת המלחמה, אפילו בצורות אחרות שעשויות להיות דומות למה שמתרחש בלבנון, אך זהו המצב היותר מציאותי מבחינת אפשרות הביצוע בטווח הקצר.

התסריט השני: נסיגה של טראמפ מהברכה שלו ודורש מחמאס להסיר את הסתייגויותיה

תסריט זה מציב את חמאס בפני דילמה קשה: או שהיא תסיר את הסתייגויותיה ותסכים למעשה לתנאים הישראליים, דבר שיחליש אותה פנימית ויגרום לה להיראות ככפופה; או שהיא תסרב ותואשם שהיא חיסלה הזדמנות היסטורית לשלום, דבר שמעניק לישראל כיסוי בינלאומי רחב להמשך מלחמתה. הצלחה של תסריט זה תלויה ברצון של חמאס לתמרן וביכולתה "להטיל על ישראל את האחריות לעיכוב. לעומת זאת, טראמפ מאבד את דמותו "כמתווך "פרגמטי" ומחזיר אותו לתחום השיוך לעמדה הישראלית.

התסריט השלישי: הענקת אור ירוק לנתניהו להמשיך את המלחמה

במקרה הזה, טראמפ מתאחד עם עמדתו של נתניהו הסבורה שיש צורך "להשלים את המשימה", כלומר להחליש את חמאס צבאית ופוליטית עד הסוף לפני כל פשרה. הצלחת התסריט הזה עבור ישראל משמעה המשך ניסיונה להטיל את תנאיה בכוח, אך הוא נושא סיכונים גדולים: החמרת האסון ההומניטרי, הרחבת הבידוד של ישראל בשטח הבינלאומי, ופוטנציאל להתפוצצות אזורית רחבה יותר. עם זאת, טראמפ יאבד את דמותו כ"בורא שלום" לה הוא שואף, ויופיע כאחראי ישיר למלחמת השמדה. עם זאת, התסריט הזה עלול למצוא תמיכה בקרב המגזר הימני האמריקאי והישראלי שרואה שהכוח בלבד הוא הפתרון.

סיכום:

התסריט הראשון הוא הקרוב ביותר לביצוע בטווח הקצר מכיוון שהוא מעניק לכל הגורמים הישג כלשהו מבלי לקבוע את הנושאים המרכזיים.

התסריט השני פותח את הדלת למבוי סתום פוליטי עבור חמאס וטראמפ.

התסריט השלישי מחזק את המלחמה ופותח את האפשרויות להתפוצצות אזרחית, אך מספק את נתניהו ובעלי בריתו.