כותב בהארץ: טראמפ הציל את ישראל מההתאבדות הפוליטית

מחבר: يوسي فيرتر

כתב חדשות המפלגות בהארץ, יוסי ורטה, אמר כי הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הציל את ישראל מראש הממשלה שלה, בנימין נתניהו, מההתאבדות הפוליטית, לאחר שנמאס לו מהתחמקויות ועיכובים, והוא החליט לכפות הסכם להפסקת אש ולחילופי שבויים עם חמאס.

והוסיף כי טראמפ לא הסתפק בלחץ, אלא "כפה על נתניהו" את הפסקת הפעולות הצבאיות בעזה, והתחלת מו"מ בחסות מצרים וקטר וטורקיה, עם השתתפות הרשות הפלסטינית.

טראמפ כופה את הקצב שלו

ורטה אמר במאמרו כי נתניהו מתמודד כעת בקרב "בכל מה שיש לו מהשאיר", כדי להתמודד עם הסכם שנכפה עליו מבחוץ, לאחר שטראמפ נמאס מהתחמקויותיו ומניסיונותיו המתמשכים לסכל כל הסכם אפשרי.

והוסיף כי טראמפ - שמבקש תוצאות מהירות - שלח את חתנו ויועצו לשעבר, ג'ארד קושנר, להוביל את השיחות, לאחר שנשלח לשם שליחו לשעבר, סטיב ויטקוב, נכשל, כשהוא רואה בקושנר את "הנשק האסטרטגי" שחש את נתניהו היטב ויש לו כישורים להתמודד עם "תורתו ומניפולציותיו".

הסופר הסביר כי טראמפ אמר בצורה ברורה בטוויט שלו: "לא אקבל עיכובים", והוסיף כי "כולם יקבלו יחס הוגן", בהתייחסו לכך שכפי שהוא רואה בכך ישראל וחמאס הם שני צדדים שווים במו"מ.

והמשיך הנשיא האמריקני אישר יום קודם לכן ש"שני הצדדים מוכנים לשלום", הצהרה שטרם העז אף נשיא אמריקני לשחרר מבלי להיחשב כשרידות נגד ישראל, אך טראמפ - על פי ורטה - "מותר לו מה שלא מותר לאחרים, כי הוא אכזרי ובאופן בלתי צפוי ובעל גישה ישירה שאינה יודעת דיפלומטיה" לדבריו של הסופר.

כמו כן, ציין טראמפ, בניגוד לקודמו נשיא ג'ו ביידן, לא הסתפק בדיבורים, אלא כפה קו ברור: הפסקת פעולות צבאיות מידית בעזה, וניהול מו"מ לא מותנה בחסות אזורית, והשתתפות הרשות הפלסטינית בניהול שלאחר מלחמה, והענקת ערבויות להגן על عناصر חמאס מהרדיפה או הרג.

ורטה מוסיף כי נתניהו נאלץ להיפרד מהתוכניות הקודמות שלו להקים ממשל צבאי בעזה או לספח חלקים מהגדה המערבית, בנוסף להקפאת התוכניות שלו להקים התנחלויות חדשות בעזה, והסכים לאופק פוליטי למדינה פלסטינית "בעתיד הרחוק".

ואומר הסופר כי ההסכם שמכינים בקהיר, עם משתתפים ממצרים, קטר וטורקיה, לא היה מתרחש לולא טראמפ "עייף מהבזבוז הישראלי", והחליט "להציל את ישראל מעצמה, ואולי גם מראש ממשלתה שהפעילה במשך השנתיים האחרונות סדר פעמים עקום ומעוות".

וסלל access לטראמפ רמז ברור שליחת המרצה של ערוץ 12 הישראלית בוושינגטון, ברק רביד, שאמר "ביבי הלך רחוק מדי בעזה, וישראל מאבדת את התמיכה הבינלאומית", התבטאות המפיקה גם את רצון טראמפ למנוע מישראל את "ההתאבדות הפוליטית" בעקבות מעשיות ממשלתה הימנית הקיצונית.

ורטה שמע את המועד של המשבר אינו אקראי, שכן הוא צפוי להתחיל בקהיר ביום שני הקרוב, תחת לחץ אמריקאי כבד ורצון ברור להשיג חדירה לפני חג "שמחת תורה" היהודי בעוד 10 ימים, כך שיהיה היום בו תצא ישראל "סבל המילואים בעזה".

לא הזדמנות לנתניהו לעכב את המו"מ

והסופר רואה כי ממשלת נתניהו, אותה הוא מתאר כ"ימינית קיצונית וברברית", לא הראתה שום עניין אמיתי בחיי האזרחים, או בשבויים או בחיילים, אלא התייחסה אליהם כאל "קליפות חסרות ערך".

ורוצה להזכיר כי ראש הממשלה הישראלי לא כלל את שאלת השבויים בין מטרות המלחמה אלא לאחר לחצים חזקים מיו"ר מפלגת ״מחנה המדינה״, בני גנץ וחבר מועצת המלחמה לשעבר גדי איזנקוט, לאחר שבוע אחד בלבד מהתחלת הפעולות הצבאיות.

והוסיף כי נתניהו שב ויכלל בנאום הטלוויזיה שלו את "המאמצים האישיים שלו והנחישות האיתנה שלו" היא אשר הובילה להסכם החדש, למרות שכולם יודעים שזה הוטל עליו בכח.

אפילו הסופר יכול לסכם כי "אלמלא נמאס טראמפ מהעיכובים של נתניהו, צה"ל ייתכן והיה עושה יברים בעזה, והשבויים היו מתים או נעלמים מתחת להריסות".

ורטה מאמין כי נתניהו, אשר הימנע מהפגישה עם משפחות השבויים במהלך ביקורו בוושינגטון, מנסה כעת לנצל את ההסכם פוליטית, ואולי מסדר מוקדם עם הבחירות לאחר יישום עסקת החילוף, אפילו אם נאלץ באופן זמני להתנתק מהקואליציה עם מפלגות "עוצמה יהודית" ו"הציונות הדתית" אשר בראשותם עיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ',שהיו המפריעים לעסקאות בעבר, בהסכמה משתמעת מנתניהו עצמו.

והסופר אומר כי "האנליסטים בישראל מאמינים כי רגע לאחר שחרור השבויים יהיה הזמן הנכון ביותר לנתניהו לקרוא לבחירות", הוא שואל אם ראש הממשלה רואה את הדברים באור זהה.

והמאמר עדכן כי צפוי להשתתף במו"מ בקהיר השר הישראלי רון דרמר, שהוא ידיד של נתניהו, אשר קודם לכן מונה לעמוד בראש צוות המו"מ במטרה לעכב אותו, אלא שהפעם "חייב לשנות את ההתנהגות שלו ולהתאים למציאות החדשה".

כמו כן, היום יתחיל דוד זיני את תפקידיו כנשיא חדש של השירות הביטחוני הכללי (שב"כ), והוא זה שכבר אמר בעבר כי "הוא לא מאמין בעסקאות אלא רק בכוח", אולם הסופר רואה שהשפעתו תהיה מוגבלת כעת, לאחר שההתנהלות הפוליטית היא "מציאות שאין לסגת ממנה".

והסופר מסכם את מאמרו בכך שהיישום של השלב הראשון של ההסכם, כלומר שחרור כל השבויים במספר של 48, הוא כעת "המבחן החשוב ביותר", כאשר רבים מהם נמצאים במצבים בריאותיים ונפשיים מתדרדרים.

והוסיף שישראל יכלה להגיע לנקודה זו כבר לפני חודשים רבים, "אם היה מנוהל על ידי ממשלה רואת פני עתיד ולא צמאה דם", אומר כי טראמפ - למרות מניעיו האישיים - הוא זה שכרך את כולם בסופו של דבר לשים גבול, ו שה"רכבת עזבה את התחנה ולא תחזור לאחור".

מקור: בהארץ