החשבון נפש למנהיגים… וההגנה לכולם

מחבר: بسام زكارنة

בעולם מתגברים גלי זעם וזעזוע על מה שעושים כמה ממנהיגי ישראל בפשעים מלחמתיים ובהפרות חמורות של זכויות האדם וג'נוסייד בעזה וביהודה ושומרון בשם המדינה היהודית. ברקע הכעס הזה מתגנב סיכון נוסף לא פחות חמור: ערבוב בין מעשי מנהיגים פוליטיים לבין זהות עמים או מאמיני דתות. ערבוב זה פותח פתח רחב לגזענות ומאיים על שלמותן של קהילות שלמות ובמיוחד על הקהילות היהודיות.

יש להזכיר את האמת הבסיסית: היהדות כדת וכתרבות אינה אחראית על החלטות של שום מנהיג פוליטי. כל ניסיון להפליל את היהודים בשל מדיניות של ממשלות או מעשים של מנהיגים הוא עוול בוטה ודלק לשנאה. ההגנה על היהודים מפני אפליה והתקפה היא אחריות מוסרית וחוקית אשר מוטלת על כל קהילה ומדינה, ואנחנו מתגאים בקיום מנהיגים ואנשי דת יהודים שמובילים את המאבק נגד מלחמת הג'נוסייד שמביאה ישראל נגד הפלסטינים באמריקה, אירופה ובכל העולם. ישנם רבים מאוד מיהודים, כולל אמנים, ספורטאים ופוליטיקאים, המסרבים למה שעושה נתניהו וחבורתו.

אבל הסכנה הגדולה לא מוגבלת למסרים חיצוניים של שנאה, אלא שפורעי החוק כמו נתניהו והמגן על פשעיו מהווים איום קיומי על עתידן של הקהילות היהודיות, גדול יותר מכל אנטישמיות. השמת מעשי אלימות על הדת היהודית מציבה את היהודים במצב שברירי ומערערת את ביטחונם החברתי היום ובעתיד מתגובות קיצוניות. לכן יש להוביל את המאמץ להפריד בין הזהות הדתית לבין המעשים הפוליטיים ביוזמות של מנהיגי החברה האזרחית ומובילי הדת, שיש להם אמינות בתוך הקהילות שלהם, ולהתמודד עם הכוונה להימנע מעונש ולדרוש מהמנהיגים המואשמים בהעמדה לדין. ההשקפה הזו היא לא רק מאמץ משפטי אלא גם פעולה מונעת להגנה על המרקם החברתי ועל קיומם הבטוח של היהודים.

ולחיזוק עיקרון זה, יש לזכור כי העושים פשעים מלחמתיים או המגנים עליהם מהווים סכנה ישירה ומעשית לעתיד היהודים יותר מכל קיצוני, ולטובת המנהיגים הדתיים והחברתיים בכל מקום, ראוי שהם יתעסקו בהפרדת הדת ממעשי המנהיגים הפוליטיים ויודיעו כי היהדות מתנגדת להריגות ולהשתלטות על שטחים בשם הדת. היהודים, כקורבנות קודמים של הטרור האירופי, אינם סיבה לפשע כלפי הפלסטינים, אשר אין להם שום קשר למה שאירע, והדרישה להעמדה לדין משפטית נגד המואשמים בפשעים מלחמתיים בעזה וביהודה ושומרון היא הגנה לכולם. על היהודים ברחבי העולם לסרב לקרוא לישראל המדינה היהודית כמדינה טרוריסטית.

הדרך האידיאלית להשגת האיזון בין הגנה על קהילות והחזקת העברייניים לדין דורשת:

1. העמדה לדין משפטית עצמאית לפני בתי משפט הוגנים הרחק מהרצון לנקמה או מהשפעה אידיאולוגית.

2. קמפיינים להעלאת מודעות בתוך הקהילות להבהיר את ההבדל בין דת עתיקה כמו היהדות לבין מדיניות של ממשלה מסוימת.

3. תמיכה בארגוני חברה אזרחית שמתעדים את ההפרות ומספקים סיוע לקורבנות, לא משנה מה זהותם.

4. מסר תקשורתי אחראי שמוקיע הכללה ומגונן על הדיון הציבורי מפני שקיעה לאנטישמיות או לכל צורת שנאה אחרת.

ההגנה על היהודים ועל אחרים מהתקפה אינה סותרת את השאיפה לצדק ולהחזקת המנהיגים שלהם לדין; אלא מדובר בשני צדדים של אותו מטבע. הדרישה להעמיד לדין כל מנהיג המעורב בפשעים היא הגנה על עתיד כל האנושות. וכאשר אנו מדגישים שהחוק הוא מעל לכולם, אנו מדגישים גם שחייו של כל אדם – יהודי או לא – הם קדושים ואין לפגוע בהם.