וועידת דוחא: ההר המליץ ולידו עכבר!

מחבר: أحمد صيام 

על אף שמילות המלכים, האמירים, הנשיאים והשליחים הערביים בוועידת דוחא החירומית היו שונות מבעבר מבחינת "עוצמת הטון" במעט, הן לא הגיעו לרמת האתגרים המכים בעמים הערבי והאסלאמי. ונראה כי הן מאכזבות את התקוות והחלומות של עשרות מיליוני העמים הערביים שהיו מצפים לפעולה ערבית חזקה, בזכות כוחות הלחץ שיש לערבים, אלא שהם לא הצליחו לנצלה עד כה. והם הביטו לקראת הוועידה הפעם לאחר שפושע היהודי הפר את ריבונות מדינת קטר, וחיוניותה הרשמית של העולם הערבי לקיום ועידה חירומית הייתה מבט חיובי, שמאחוריו היו ציפיות גדולות שחשבו העמים שביטאו התעוררות ערבית על מה שמתרקם נגד האומה מן מזימות, ולדבריהם תוכל לפתוח את הדלתות לרווחה, ותהיה מחויבת לקחת את מדינת ישראל ועמיתתה ארצות הברית ברצינות רבה, ולהחזיר את חשבונותיהם בנוגע לתכניות המוכנות למזרח התיכון.
אולם לצערנו, היא הייתה מאכזבת, דבר שהוסבר על ידי מדינת ישראל, ומה שחלק מהאנליסטים, העיתונאים והכותבים שלה האמינו שוועידה זו תהיה שונה מבעבר, מבחינת הציפיות להנחות שיחזקו את עמידת העם הערבי הפלסטיני ותומכים בשימור מאבקם נגד מדינת הכיבוש, ולהתחיל בצעדים העלולים להשפיע לרעה על חיוּת המדינה היהודית. ולכן אספו להם אנשי התקשורת את תוצאות ועידת דוחא והחשיבו זאת כאור ירוק להמשיך בתוקפנות ולעשות פשעים נוספים נגד בני העם הפלסטיני, וגם להמשיך במרדף אחרי כל מה שעלול לאיים על הפרויקט שהם חולמים להשיג על חשבון האדמה והאדם הערבי. ולכן מדינת ישראל האיצה את מעשיה האנושיים והנוגדים לכל החוק הבינלאומי, ההסכמים הבילטרליים וחוקי זכויות האדם, והחלה לדרוך במיזם שלה ללא שום מכשול לאחר שוועידת דוחא הסירה את המכשולים שהפריעו לה והזניחה את מבצרה האחרון - פלסטין - שאחריו ישטפו את הבירות הערביות בצבעים כחולים.
57 מדינות, בראשן 57 מלכים, נשיאים, אמירים ושליחים, עם מספרים של עשרות מלווים, טסו ב-57 מטוסים שנחתו בדוחא, הם שהו ב-57 סוויטות מלון לפי דרגתם, החליפו נשיקות וחיוכים, נפגשו וצילמו, ובסופו של דבר, לאחר שהביעו את דעתם והוציאו הצהרה משותפת לא הייתה אלא כמו הביטוי המפורסם: "ההר המליץ ולידו עכבר". ולאחר מכן, כל אחד מהם עזב למקום המגונן שלו, ממתין לברד הסהרוניזם-אמריקאי שהפך קרוב יותר מאי פעם לארצם, ותחילתו של כל אחד מהם הייתה לחשוב על מסע חיפוש אחר מקלט להיקלט אחרי שגרר אחריו את זנבות השפלה והבושה, התבוסה והזלזול בזכויות המדינה שלו ועמו.
המנהיגים הערבים בוועידתם "החירומית" לא הבינו את כובד הסיכונים שמתרקמים סביבם למרות שחלפו שנתיים על כך שמדינת ישראל חצתה את הקווים האדומים בהתקפה המתמשכת שלה על העם הערבי הפלסטיני ברצועת עזה, הגדה המערבית וירושלים, שהשפיעה גם על מדינות לבנון, סוריה, תימן ואיראן.
המנהיגים הערבים בוועידתם החירומית זנחו מחשבונותיהם את כוחות ההשפעה החדשים שהגיעו כמתנה להם מהשמיים, בעקבות ההשתוללות הישראלית, ולא הצליחו לנצלה כדי לרסן את מדינת ישראל המורדת, שהפכה להיות מבודדת ומוקעת בחברה הבינלאומית, ונציגיהם החלו להסתובב ברחובות כלכודים מחשש למעצר, למשפט ולקשירה של חבל התליות סביב צוואריהם. והם לא ניצלו את ההפגנות של מיליונים מאירופה ברחובות שהביעו האשמה כלפי הפשעים הישראליים נגד הפלסטינים, לא עלה מעשיהם עד לרמות של מדינות אירופיות מסוימות שקטעו את קשריהן הכלכליים והפסיקו את ההסכמות כמו ממלכת ספרד עם מדינת ישראל כניצחון לפלסטין על ההפרות של החוק הבינלאומי במעשיהם הברבריים.
המנהיגים הערבים לא ניצלו גם את הקריסה שמשפיעה על החברה הישראלית, ואת ההפגנות הישראליות המדאיגות שממלאות את רחובות תל אביב, חיפה ושאר הערים הפלסטינית הכבושה של משפחות אסירים מוחזקים בידי ההתנגדות, והשתתפות של רבים מבני האליטה הפוליטית והצבאית הישראלית המתנגדת למדיניות הימין הקיצונית בראשות המוטרף בנימין נתניהו, המייחל ל"ישראל הגדולה", עד כדי כך שהקולות הישראליים החלו להתגבר ולקרוא לסלק את המוקד הזה מהווה איום על קיומם.
המנהיגים הערבים בוועידת האם לא הביאו למטרות הסיכונים הקטלניות של ההתמחות הישראלית ולהגברת הפעולות הצבאיות באזור, אשר עומד על פי סף שלב חדש של כאוס מוחלט בעקבות ההשתוללות האמריקאית וההתקדמות בגסות, ללא ספק, אשר תגיע ללא הבדל על כל האינטרסים של כל הצדדים האזוריים והבינלאומיים.
המנהיגים הערבים עדיין לא הבינו שהמערכת ההגנתית המפוזרת ברחבי מדינות המפרץ הערבי איננה יעילה לאור חוסר היכולת להניע אותה, ומה שנשאר היה רק לקבל את פניו של שר החוץ האמריקאי עם חיוכיו הרעים המסתתרים מאחוריהם יש לדבר warnings ואיומים מרומזים, שהופיע להציל את בעל בריתו החשוב ביותר ואת שוטר האזור, בגזירת "החבלר" - מדינת ישראל - ונחת כאן בסיור לדחות ברקע הכל מסלול לאור הירוק כדי למדינה שביצעה היא את התקפותיה הפושעות על עזה, ומדיניותה של גירוש וטיהור אתני. מרקו רוביו הגיע לדוחא להזכיר שיש בידו את המפתחות והקוד של המערכת ההגנתית האווירית האמריקאית, ואי אפשר לכל מדינה להפעיל אותה כדי להתנגד למדינת ישראל.
המנהיגים הערבים הפכו למעין קללה על עמים שלהם, גילמו את האכזבה והתבוסה בתוכם, עשו מהם עדר הובלות לעבר הקורבנות, מהר להוציא הצהרות גינוי, הוראות והכחשה, מבלי להקדיש לטיפה מהכבוד והזכות שמהן עשו שימוש בזלזול והשפלה, אלא הם מתגאים בענידת עיטורים ומדליות על חשבון עמים שלהם ודיכוי מחשבותיהם, והם מתעקשים על שמירה של פיצול ועל פיזור, מתעקשים להישאר אפסים מחוץ לכל המספרים החישוביים האזוריים והבינלאומיים.