הסוגיה הפלסטינית ונציגיה על סף תהום אלא אם..

מחבר: احمد صيام

סדא ניוז - בזמן שהצעדות לייהוד מתחזקות, ונעשה ניסיונם להנציח את הריבונות הישראלית המלאה על ירושלים, הגדה המערבית ורצועת עזה, בניצול ברור של המצב הפלסטיני המתערער והערבי החלש והאירופי המתלבט והאמריקאי שתומך לחלוטין ב״ישראל״, בעלת הברית הנצחית.

והלמרות התמונה הישראלית הנוכחית שהולכת ומתרקמת בזירה הבינלאומית הפופולרית, ובצורה פחות חריפה באופן רשמי, שפונה לכיוון של הטלת צורת בידוד על המדינה העברית, בשל עקשנותה בגבהות רוח ובמעשי רצח, הרס, גירוש, מגור, הרעבה ורצח עם שהיא מבצעת נגד בני העם הערבי הפלסטיני, יש חוסר ייצוגי פלסטיני ברור ולא מסביר את עצמו בכל ההתפתחויות והאתגרים והאירועים הקיימים.

ארגון השחרור הפלסטיני במבנה הנוכחי שלו, והנהגת הרשות הלאומית במבנה שלה, ניצבים במבחן, או כמו שנאמר באמרת כנישתית "על כף עפרית", וה-collapse וההעלמות או השינוי, מצויים במרחק של צעד או צעדיים, והסוגיה הפלסטינית על סף תהום, לפי הנתונים הקיימים על הקרקע, אם לא תתרחש התעוררות פלסטינית רצינית ברמה של האתגרים הנוכחיים.

ממשלת הכיבוש הישראלית בראשות השלושה הימניים הקיצוניים " נתניהו, בן גביר וסמודריץ" נמצאת במירוץ עם הזמן, לוחצים לכיוון ניצול הזדמנות ייחודית שעשויה לא לחזור, תחת נשיאותו של הנשיא האמריקאי הנוכחי דונלד טראמפ, המכונן על הייחודיות, הכוח והגאווה, ונמנה על המתמיכים ללא רחם עם מדיניות הכיבוש ופעולותיו, להשגת החלומות התורניים ולהתחיל את הביקור האמור על ״ההריסות הפלסטיניות והערביות״, וכבר לא חוסכים במאמצים להעביר את התוכנית שלהם ולחשוף אותה בצורה מפורשת בלתי ניתנת לפרשנות או לניתוח או להקטנת משמעותה ורמזיה או לתגובה או ללעג או להזהרה.

ואולי התוכניות הבולטות והמסוכנות ביותר שמבושרות בסוד ובגלוי, וקורות בהסכמה אמריקאית מוחלטת:

1. ההתנגדות המתמשכת ברצועת עזה שנמשכת יותר מ-700 ימים, וההצהרה על כוונת כוחות הכיבוש להרחיב את השליטה על כל הרצועה ולכפות על התושבים לנדוד מחדש לאזורי הדרום ומחוץ לרצועה, תוך שימוש במדיניות של אדמה חרוכה ושאיפות לשלוט עליה ולהפוך אותה לריוויירה של המזרח התיכון.

2. התוכנית הישראלית שדלפה ומציעה חלוקת מחוז בית לחם לשלוש חלקים והסרת מחנה דהישה, שם תהיה העיר בית לחם תחת שלטון של רשות אזרחית המתמחה בעניינים דתיים, והכנסייה של המולד תחת רשות הוותיקן שינהל את העניינים הדתיים והעלייה לאזור בית לחם, וחיבור בית סחור למאחז מעאלי אדומים, ובידוד העיר בית ג'לה סופית מבית לחם וחיבור לגדרות הקרובות לה (הר גילו / גילו / תחנת ההתנחלות עציון), ולעבוד על גירוש כל המחזיקים בדרכון ירדני קבוע וזמני (מוסלמים ונוצרים).

3. מה שהוזכר לאחרונה על כוונת הכיבוש להפריד את העיר חברון מהשטחים הפלסטיניים וליצור מה שכונה ״אמירות חברון״, בטענה שנמסרה לשם כמה נשמות חלשות, אשר דחו תושבי חברון, והזהירו מהדבקות בחשודות.

4. הדיונים המתנהלים במבנים הישראליים הממשלתיים על סיפוח הגדה המערבית, מלא או חלקי, והפצת הריבונות הישראלית על פני, וליצור תנאים דוחפים לתושבים הפלסטינים המקוריים שידחפו אותם להגר מרצון.

5. ההכנות הימניות הישראליות הנתמכות על ידי הממשלה, בהפשטת השליטה על המקומות הקדושים האסלאמיים והנוצריים, ובראשם המסגד אל-אקצא, המתוכנן להרוס ולהקים את המקדש המזויף על חורבותיו - חס וחלילה - ובכך להגשים את החלומות התורניים.

6. התוכניות הסתיימו בהקשחה על ההנהגה הפלסטינית לאחר שהממשל האמריקאי הודיע על סירובו להעניק ויזות כניסה למשלחת הפלסטינית בראשות הנשיא מחמוד عباس, לניו יורק כדי להשתתף בפגישות האסיפה הכללית של האומות המאוחדות, כדי לדחוף את ההנהגה הפלסטינית לשוב מהכנתה להכריז על הממשל הפלסטיני כמדינה תחת כיבוש, לאחר קריאת הנשיא אבו מאזן על הכוונות של מדינות אירופיות כמו צרפת ובריטניה, להכיר במדינה הפלסטינית.

7. המשך להקשיח את המצור על העם הפלסטיני, בהמשך ההחזקה בכספים החוקיים שלו (המכסה) והצגת הרשות הפלסטינית כמגושמת שלא מסוגלת לממש את צרכי עמה, מצד אחד, והעלאת המתקפות הצבאיות בגדה המערבית והמעצרים והפרות מול האסירים ונשק לתושבי ההתנחלויות וסיוע ההתעללות הברוטלית שלהם נגד תושבי הגדה המערבית.

התוכניות האלה, אשר מבטאות מעשית את התנתקות ממשלת הכיבוש לגמרי מההסכמות עם הצד הפלסטיני, ואת הכוונות הברורות להקים שלטון פלסטיני המנוהל על ידי דמויות המתאימות לה ולפקודתה, לא דורשות מההנהגה הפלסטינית עמדה רצינית ונחושה יותר? במיוחד שלא ראינו לאחרונה ישיבות כלשהן עם כל אחד ממבני ההנהגה!! האם לא כדאי שההנהגה הפלסטינית להכריז תחילה על השקת דיאלוג לאומי רציני שיכלול את כל הפלסטינים עם כל מרכיביהם ולצאת עם עמדה אחת מאוחדת ואסטרטגיה לאומית, שתתמודד עם האתגרים ותשים את כל העולם בפני אחריותו וללחוץ להתערב כדי להפסיק את הדימום הפלסטיני האנושי והגיאוגרפי? כל הפלסטינים על כל הצבעים, מחויבים ללמוד ולתפוס לעומק כל האתגרים ולבחון מחדש את כל מה שהיה קודם בפעולות מאבק, אם זה במשא ומתן או בהתנגדות, ולנצל את שכבת המים הבינלאומית השוכבת לנוכח הסוגיה הפלסטינית, דרך:

מקומית: לחזק את החזית הפנימית עם חזרה לעם ולשיבת הביטחון האבוד ממנו, דרך שיפור פעולתה של הממשלה והגבלת השוחד המתפשט, ולחשוף את הציבור על האמיתות גם אם הן כואבות, ולהחזיר את ההערכה לארגון השחרור הפלסטיני כמייצג החוקי והיחיד של העם הערבי הפלסטיני ולמרוד על ההגמוניה האישית עליו ולהעניק לו הנהגות לאומיות צעירות ומעניקות, שיש להן היסטוריה לוחמת מכובדת ואופי לאומי רם וזוכות לקבלה של הציבור, שיכולות להנחותו לנקודת בטיחות הקרובה ביותר, גם אם יש – והיה בהחלט – מחיר כואב.

ערב: לפנות לאומה הערבית באופן רשמי ועממי בעמדה אחת מאוחדת, וללחץ לדרישת עמדה ערבית מאוחדת יותר רצינית ונחושה, במיוחד משום שהתוכניות הציוניות-אמריקאיות שואפות גם לאומה הערבית, ולעוות את המתופודים מתוכם מול עמי'ם, ואם כך איך ניתן לדרוש מהערבים לעמוד לצד העם הפלסטיני בשעה שהוא מפולג.

בינלאומית: להמשיך לחשוף ולבטל את הפעולות הישראליות המפרות את כל החוק והוויות והאמנות האלוהיות והחוקיות, ולכפול את הקמפיינים הדיפלומטיים המזהירים מההשלכות של צעדים אלו, ואת ההתנהגות של ההנהגה הישראלית הקיצונית, שתוביל את האזור והמנוסו הולך הכלל העולמי למלחמה עולמית שלישית.