כששקט מדבר!؟

מחבר: أحمد صيام

כששקט מדבר, האותיות מתערבבות כדי ליצור מילים לא סדירות, והלחישות פורצות ומשקפות על קירות הלבבות שכבר לא יכולים להכיל יותר מ רעש חיי הוודא המתמשך על פני זמן שמתארך עם הימים, לבבות שהפכו לאבן לאורח חיי עם שהפך לעדר, אובד בין עניינים ציבוריים תקועים, לבין עניינים פרטיים מפוזרים !! כששקט מדבר, קולו מתנשא, בתקווה שיפגע באוזניים חירשות, אך ללא תועלת, או שלא תשמע את מה שהעדר האובד הזה סובל, שקט שנכתב בו משפטים בדיו מדם שזורם מדי יום ללא הפסקה, בתקווה שימצא מי שיעצור את הדימום !!

האם השקט הוא סוף הדרך, אחרי ניסיונות רבים להסביר להם מה שהם לא הבינו, כשלפתע השקט הפסיק את שקטו? או שזה יתלווה לסיוע לטיפול? האם השקט יישאר אדון המצב נוכח התעלמות מהעניין הציבורי?

זוהי שאלות שמקבלים אותם מדי יום משתמשי הרשתות החברתיות, במיוחד קבוצות וואטסאפ ואינסטגרם, ואחרות, קבוצות שרוב החברים בהן מתלוננים על הנסיבות והנתונים באותו מעגל, האם קבוצות אלו יוכלו לנצל את הרשתות החברתיות שעבורן השקט מדבר, כדי לחולל את השינוי הנדרש, ולצאת ממעגל החשיבה המנטלית אל תוך הצתת דעת הקהל ודחיפתה לפעולה, ולהשמיע את קולותיהם כדי לחדור לאוזניים החירשות, או שהן יישארו במסגרת החשיבה המנטלית בלבד וידברו בינן לבין עצמן, ואולי החלפת הזהרה וריבוי בכי, מה שיגרום להן לא להיות מעבר לסערה בכוס מים !!
אין ספק שהרשתות החברתיות לא מהוות את הגורם המרכזי לשינוי בחברה, אך הן יכולות להפוך לגורם חשוב בהבנת האמת הכואבת, ובבניית אמת נוספת שמתאימה לדרישות החיים שהציבור שואף אליהן, וזאת על ידי בניית וביסוס המודעות קודם, עד להגעה לתרומה משמעותית בהשגת השינוי הנדרש.
ניסיונות קודמים בסביבתנו ובסביבתנו הראו את חשיבות הרשתות החברתיות, שבהן מה שהצליח עד לשפיע על לב הממשלות במדינות רבות, על ידי מתן פלטפורמה לביטוי דעות, ארגון מחאות, העלאת המודעות הפוליטית וגיוס הציבור להתנגדות לדיכוי ולהדיח עליו ללא קשר לעוצמת הכוח, לאחר שהצליחו הרשתות החברתיות לעבור את המסגרות המסורתיות ובעיקר את התקשורת המסורתית, ולאפשר לאזרחים להשתתף בעיצוב מפת דרך חדשה שמצביעה על אווירה חיובית חדשה שהם שואפים אליה.
הרי שהרשתות החברתיות יצרו שינוי מהותי בסביבה הפוליטית, ותפקידן לא הוגבל אך ורק לאינטראקציה בין יחידים מפעילי הממשל ולפי העובדות, אלא גם שימשו להעדיף מי שיתפסו את הכסאות הפוליטיים.
האמת שצריך להבין אותה היא, כדי להשיג את השינוי הנדרש, חייבת להיות קודם שינוי בתודעה ובמנטליות, לחיזוק רצון מהוסס שחושש מההשלכות שיבואו מאוחר יותר, כי הרצון הוא זה שיכול לייצר את השינוי, ומהמהפכה באינטרנט ומהתלונות שנגרמו ממנה, כמו הרשתות החברתיות, היא לא אלא דחף לחיזוק, אך בתנאי שהיא תשמש בצורה חיובית שתלמד לחולל צעדים מעשיים שעושים מעבר לחשיבה המנטלית ולשחרור הרגשות.
וכשהרשתות החברתיות יוצאות מתוך מעגל השקט, היא מוכיחה את עצמה ביכולת שלה לטפל בתשומת הלב מחוסרי העניינים ולכפות עליהם למצוא פתרונות חלקיים, אך שיפחיתו מהקושי, לאחר תגובת הציבור ודיון בנושאים המעסיקים את חייהם היומיומיים ולעשותם עניין ציבורי.
ולכן, אנשי דעה ויחידי הרשתות החברתיות מתבקשים לנצל את מחשבתם ולחפש מנגנונים להעבירם למוחות אחרים, ולצאת מסביבת הבלבול לאזור המעשה המשמעותי, ולהשפיל ניסיונות מטודמו אותנו על המצב המעוות שלנו, ולהתחיל באורח אינטנסיבי ברכבת הקהל הרחב מעגליה, וכאשר נדרש לתמוך בכך בתקשורות פנים אל פנים, וללחוץ ולדחוף לאורח להביא לשיפור בסדר חייהם בכל היבט פוליטי, כלכלי וחברתי, כדי למלא את החלל שאינו מצליח או מתעכב למלא את האמצעים הקיימים, ולהסביר כיצד להתמודד עם בעיות פוטנציאליות שעשויות להתרחש עם המתנגדים לשינוי ולנועות הנגד, ומי שמרוויח מהמצב הנוכחי המוטה, שאינו משרת אלא קבוצה אחת, שהיא קטנה וגלוית, אך בשל היעדר הרוב השתוק, היא שולטת בהתקבלת ההחלטות, ומפיקה מהן יתרונות, לרוב בלתי חוקיים ולא חוקיים ורחוקים מהחרדות והכאב של הציבור.