זעם ישראלי מההסכם עם איראן: "אם ידענו לאן תוביל המלחמה הפוליטית, לא היינו נלחמים"

SadaNews - פרטי הסכם המסגרת שהצהירו עליו ארצות הברית ואיראן מתחילים להתגלות בהדרגה, כאשר וושינגטון מדגישה שההבנות הנוכחיות עשויות לפתוח את הדלת להסכם רחב יותר לגבי התכנית הגרעינית האיראנית, בעוד ישראל מתמודדת עם ההתפתחויות בדאגה ובזעם, כשיש הכרה לכך שהיעדים שהוכרזו במלחמה לא הושגו.

בהקשר זה, אמר בכיר ישראלי, שדיבר עם העיתונאי הצבאי של עיתון "ידיעות אחרונות" והאנליסט של i24NEWS, יוסי יהושע: "אם היינו יודעים שהמלחמה תסתיים כך מבחינה פוליטית, לא בטוח שהיה שווה להיכנס אליה."

דברים אלה נאמרו בזמן שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הגן על תוצאות המלחמה, בהופעתו הראשונה לאחר ההכרזה על ההסכם האמריקאי-איראני, והכריז על התעקשות להישאר צבאית בעזה, בלבנון ובסוריה, וטען כי ישראל הרחקה "את הסיכון הגרעיני האיראני" במשך שנים, כשהגיב על מבקריו ואמר שהוא "לא טעה".

ובאתר "אקסיוס" האמריקאי וערוץ 12 הישראלי, דיווחו על בכיר אמריקאי שאמר כי הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, והסגן שלו, ג'יי די ואנס, וראש הפרלמנט האיראני, מוחמד בכר קאליבף, חתמו על מזכר ההבנות الخاص בהסכם.

הבכיר הוסיף כי הפרטים המלאים של ההסכם יפורסמו במהלך 24 עד 48 שעות, כאשר צפויות להיערך טקסי החתימה הרשמית ביום שישי הקרוב בז'נבה.

טראמפ אמר, בהתבטאות הראשונה שלו לאחר ההכרזה על ההסכם, כי "ההסכם נחתם כבר, ומצר חורמוז נפתח באופן חלקי", והוסיף כי הסנקציות האמריקאיות לא יוסרו עד שאיראן תבצע את ההתחייבויות הנדרשות ממנה.

טראמפ ציין כי אם ההסכם יבוצע, הוא יוביל לירידת מחירי הנפט ולשיפור בשווקים הפיננסיים, והצביע על כך שמחירי הנפט עשויים לחזור לרמות שהיו לפני המלחמה.

300 מיליארד דולר וכספים קפואים

ובכירי ממשל אמריקאיים חשפו כי השיחות כוללות שחרור הדרגתי של כספים איראניים קפואים, בנוסף להקמת קרן השקעות ושיקום בשווי של 300 מיליארד דולר.

בראיון עם רשת CBS, אמר סגן הנשיא האמריקאי, ג'יי די ואנס, כי איראן עשויה לקבל גישה לקרן בשווי 300 מיליארד דולר הממומנת על ידי מדינות המפרץ, אך זאת תהיה מותנית בהפקת התחייבויות מסוימות.

הוא הוסיף כי צדדים רדיקליים בתוך איראן עשויים להתמקד ברווחים הכלכליים שאיראן תזכה בהם, מבלי להתייחס לגודל הפשרות הנדרשות ממנה בתמורה לרווחים אלה.

בכירים אמריקאיים דיברו גם על חיפוש לשחרר כספים איראניים קפואים, ומדגישים כי כל צעד מסוג זה יהיה הדרגתי ומשויך לצעדים איראניים שניתן לאמתם בנושא הגרעיני.

בכיר אמריקאי הדגיש שוושינגטון "לא תתן לאיראן כספים אם היא תמשיך לממן טרור", לפי דבריו.

תקשורת ישירה והסכמות שלא הוצגו לפני המלחמה

ובכיר אמריקאי ציין שהממשל האמריקאי מקיים קשרים ישירים עם בכירים במערכת האיראנית, והוסיף שהערוצים הישירים הללו לא היו קיימים במשך עשרות שנים.

הוא ציין כי טהרן מוכנה לדון בנושאים שלא הייתה מוכנה לדון בהם לפני המלחמה, והדגיש שהלחצים הכלכליים וההפסדים שהסבל הכלכלה האיראנית במהלך המלחמה שיחקו תפקיד מרכזי בהגעה להבנות הנוכחיות.

בכיר אמריקאי אחר הדגיש כי ארצות הברית לא תצמצם את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון עד להגעה להסכם concernant התכנית הגרעינית, אך הוא ציין שזה עשוי להשתנות אם יושג הישג בביצוע ההבנות.

הוא גם הזהיר כי ממשל טראמפ עדיין מחזיק ב"רבים" מה"כלים" שניתן להפעיל אם המשא ומתן ייכשל או אם לא יושג במהירות הסכם בנוגע לתכנית הגרעינית.

ישראל: "הסכם איום" ומטרות המלחמה לא הושגו

הערוץ דיווח על בכירים ישראליים שאמרו שישראל חשה שהיא "נזרקה מתחת לגלגלי האוטובוס", בעוד שבכיר אחר תיאר את ההסכם כ"נורא בשבילנו".

כמו כן, הערכות ישראליות הוכרו כי היעדים שהצהירה הממשלה לגבי המלחמה עדיין רחוקים מהשגה, בין אם מדובר בעתיד של המשטר האיראני או התכנית הגרעינית או תכנית הטילים.

לפי מה שדיווחו כלי תקשורת ישראליים מבכירי הקבינט, ההסכם "לא ממנף את ההישגים הצבאיים" שישראל טוענת שהשיגה במהלך המלחמה, ולא ממיר אותם להישגים פוליטיים ברורים.

בכירים ישראליים גם הסכימו כי ממשל טראמפ למעשה חזר מהיעדים שהוצגו בתחילת המלחמה, בראשם פירוק התשתית הגרעינית האיראנית לחלוטין, וצמצום תכנית הטילים, ועצירת תמיכת טהרן בנות הברית שלה באזור, مقابل מיקוד על החזרת פעולתו של מצר חורמוז והחזרת תנועת הסחר והאנרגיה.

אחד הבכירים אמר כי ההסכם "מפספס הזדמנויות שיצרה המלחמה ולא מתרגם אותן לתוצאות", והוסיף כי ארצות הברית פעלה מתוך האינטרסים שלה הקשורים למחירי האנרגיה ולכלכלה האמריקאית ולקשרים שלה עם מדינות המפרץ.

חששות ישראליים מהחזרה למצב הקודם

ובניגוד לניסיונות של כמה בכירים ישראליים להגן על תוצאות המלחמה, הבהירו בכירים בקבינט כי ההבנות הנוכחיות עשויות להחזיר את המצב למה שהיה לפני המלחמה.

הערכות ישראליות ציינו כי הסיכויים להגיע להסכם סופי במהלך התקופה של שישים הימים שנקבעו למשא ומתן "בעלי סיכוי קלוש מאוד", והסנריו הסביר ביותר הוא שהמשא ומתן יימשך זמן רב עם שמירה על התיקים הבסיסיים, ובראשם התיק הגרעיני, ללא הכרעה.

בכירי ישראליים גם הזהירו כי הקלת הלחצים הכלכליים על איראן, בין אם דרך שחרור כספים קפואים או הקלת ייצוא הנפט או הקמת מנגנוני מימון חדשים, עשויה להעניק למשטר האיראני מרווח נשימה כלכלי ופוליטי לאחר המלחמה.