לאחר שמועות "העסקה הפיננסית".. מהן המניעים האמיתיים להארכת התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל?

דיווח SadaNews: במקביל להליכים המשפטיים המתקיימים באולמות בית הדין הבינלאומי בהאג, בית המשפט אישר באופן רשמי במאי 2026 את הבקשה שהעלתה הרפובליקה של דרום אפריקה להעניק לה פרק זמן שאינו פחות מ-18 חודשים להגיש את התגובה המשלימה בכתב בתביעה שהוגשה נגד ישראל בהאשמה בביצוע רצח עם הקשור במלחמה בעזה מאז 2023. הבקשה הוגשה כצעד פרוצדורלי רגיל לאחר שישראל הגישה במרץ 2026 את כתב ההגנה המנוגד שלה, שהיה עצום מאוד וחצה את ה-1000 עמודים, בנוסף לכ-4000 עמודים של תוספות ומסמכים אינדיקטיביים. לאור היקף המסמכים הללו והמורכבות הרבה של הפרטים המשפטיים והשטחיים, דרום אפריקה ביקשה את הזמן הנוסף כדי לאפשר לצוות המשפטי שלה להפריך את ההגנה הישראלית במדויק, ולהגיש ראיות נוספות ומעודכנות שיכללו את כל ההתפתחויות בשטח, כאשר ההחלטה אומצה רשמית בהתבסס על פגישה שהתקיימה ב-29 באפריל בין ראשי בית המשפט לשני הצדדים.

בהתבסס על הבקשה הזו, בית המשפט פרסם לוח זמנים חדש שבו קבע את המועדים האחרונים לסבב השני של התגובות הכתובות, כאשר דרום אפריקה קיבלה עד 22 בנובמבר 2027 להגיש את תגובתה בכתב, בעוד שתאריך 22 במאי 2029 נקבע כמועד האחרון שבו ישראל מחויבת להגיש את התגובה הכתובה האחרונה שלה.

סוד נוסף פוטנציאלי מאחורי העיכוב הזה..

בהקשר הזה של קריאת מועדים אלו, דיווח של עיתון "ג'רוזלם פוסט" הישראלי שתורגם על ידי SadaNews, חשף ממדים פוליטיים וטקטיים נוספים מאחורי העיכוב הזה, והצביע על כך שחלק מהמקורות הישראליים הביעו דאגה מכך שדרום אפריקה לא ביקשה את העיכוב רק כדי לזכות בזמן לאיסוף ראיות לתביעתה, אלא אולי מקווה לחזור לבית הדין הבינלאומי בשנת 2029 לאחר תום כהונתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, מהמרת על כך שהנשיא האמריקאי הבא יהיה תומך יותר בעמדתה, דבר שעשוי לתמוך בהמשך התהליך המשפטי בתוך בית המשפט שלעיתים קרובות מושפעת מהפוליטיקה הבינלאומית על אופן ההצבעה של חלק משופטיו.

בניגוד לקריאה הטקטית הזו, הנראית מוכרת, הסיפור הרשמי והתקשורתי הישראלי ניסה לתאר את ההרחבה כסימן של חולשה, כאשר הדיווח של "ג'רוזלם פוסט" טוען שהמהלכים של פרטוריה עשויים לחשוף דאגה מהתרסקות התיק תחת העומס של בדיקת הראיות והקריטריונים המשפטיים הגבוהים השולטים בהליכים להרצח עם.

בהקשר הזה, הודיעה משרד החוץ הישראלי כי "כל הטענות על הדחיפות הפכו כעת לבקשות שקטות מדרום אפריקה לזכות בזמן נוסף", בעוד שסגן התובע הכללי הישראלי למשפט בין-לאומי, גלעד נועם, טען כי המכתב המנוגד של ישראל והראיות הרחבות התומכות בו מעידים כי הטענות מדרום אפריקה חסרות כל בסיס, והדגיש כי התיק לא היה אמור להיות מוגש מראש, והדגיש עם העיתון הישראלי כי העיכוב הארוך הזה מהווה ניצחון פרוצדורלי גדול לישראל מאחר שהוא דוחה את ההכרעה הסופית לשנת 2030 או מאוחר יותר.

על אף שההרחבה הפרוצדורלית הזו, שמעכבת את השמיעויות ואת ההכרעה הסופית עוררה ביקורת מכמה צדדים פלסטיניים כמו תנועת חמאס, שטוענת כי הארכת ההליכים תורמת לבריחת האחראים מעונש, מומחים משפטיים מדגישים כי המועדים הארוכים הללו נחשבים לדבר טבעי ונהוג מאוד בתיקים בינלאומיים מורכבים לצורך בדיקה מדויקת של אלפי עמודים ועדים.

שמועות על "עסקה פיננסית ופוליטית"!

בהקשר של התמונה המתרקמת הזו, נרקמה גל של שמועות והאשמות שניסו להטיל דופי בעמדה המשפטית והפוליטית, כשפרסמו כי הבקשה של דרום אפריקה לעיכוב הגיעה לפי רצון או בקשה פלסטינית לערוך עסקה פוליטית או פיננסית, כמו שחרור כספי המיסים הפלסטיניים המוחזקים בידי כוחות הכיבוש.

אולם גורמים רשמיים ומשפטיים הכחישו באופן חד משמעי את הכיוון הזה, והסבירו כי הקישור הזה חסר את הדרגות הקטנות של ההיגיון הפוליטי והפרוצדורלי, שכן מדינת דרום אפריקה לא משכה את התיק ולא חזרה ממנה כלל אלא ביקשה זמן לחיזוקו, כמו כן, היא לא הצד היחיד בתביעה הזו כדי שתוכל לקבל החלטה על חזרה מעצמה, כאשר הצטרפו אליה יותר מעשר מדינות באופן רשמי כדי להיות חלק אינטגרלי מהמהלך המשפטי הזה.

בהתבסס על כך, כל הדיווחים והמקורות המודעים הסכימו באופן חד משמעי כי העיכוב הוא עניין טכני גרידא כדי לאסוף את הראיות ולהכין את ההפרכה של התגובה הישראלית, והדגישו כי השמועות המופצות על תמורה של התיק בתמורה לתיקי כספים כמו כספי המיסים הם טענות חסרות עוגן בעליל, ואינן מבוססות על שום יסוד משפטי או מקור רשמי, ונמצאות רק במסגרת ניסיון להפריע למהלך המשפט המהבינלאומי.