עלייה מחירים עולמית או תכנון גרוע?! האם הממשלה הפלסטינית צמצמה את התמיכה בדלקים?

מיוחד סעדה ניוז: מהומה ציבורית גדולה ברשתות החברתיות לאחר שההנהלה הכללית לדלקים פרסמה את מחירי הדלקים לחודש הנוכחי (אפריל 2026), בהם נרשמה עליות בולטות. מחיר ליטר הבנזין מדרגת 95 אוקטן הגיע ל-7.90 שקל לליטר, מחיר ליטר הבנזין מדרגת 98 אוקטן הגיע ל-8.86 שקל לליטר, בעוד שליטר הקז הגיע ל-8.40 שקל לליטר, ומחיר בלון הגז בנפח 12 ק"ג היה 95 שקל, ובנפח 48 ק"ג מחירו היה 380 שקל, והעלייה הבולטת הייתה במחיר הסולר שהגיע ל-8.40 שקל לליטר.

אחוזי העלייה בקטגוריות הדלקים החודש הזה הם היסטוריים ואינם נראים כמותם בחודש אחד, שכן העלייה הייתה 15.33% בבנזין, 40.94% בסולר, 40.94% בקז, 25% בגז קטן ו-26.67% בגז גדול.

עלייה זו נגרמה בהחלט מעליית מחירי הנפט והגז עולמית בשל מלחמת ארה"ב - ישראל נגד איראן, אך מדוע הצטמצם מרווח המחיר בין מחירי הדלקים בישראל לפלסטין? בעוד שההבדל לדוגמה במחיר הליטר היה מגיע ל-60-70 אגורות בשל התמיכה הממשלתית בדלקים, החודש הוא לא تجاوز 15 אגורות. האם הממשלה העלתה את התמיכה על הדלקים בשל המשבר הפיננסי שלה? או שהיא צמצמה אותו?

בחודשים פברואר ומרץ 2022, מחיר חבית הנפט עבר את רף ה-100 דולר כפי שמתרחש כיום, אך אז, ההנהלה הכללית לדלקים שמרה על מחירי הדלקים בשוק המקומי למרות עליית המחירים העולמית.

באותם הימים מחיר ליטר הבנזין 95 אוקטן הפופולרי היה 6.33 שקל, בעוד מחיר ליטר הבנזין 98 אוקטן היה 7.20 שקל, והסולר 5.65 שקל לליטר. פלסטין נהנתה מהתמיכה הממשלתית שכאמור לא הייתה מבוססת על סיוע כספי אלא על הפחתת העומס המס על מחיר הדלקים.

המספרים שהוצגו על ידי משרד האוצר ותכנון מראים כי הממשלה סיפקה תמיכה ממשלתית לדלקים במהלך 2025 בשווי 818 מיליון שקל, ובשנת 2024 התמיכה הגיעה ל-845 מיליון שקל, ובשנת 2023 היא הייתה 644 מיליון שקל, ובשנת 2022 התמיכה הייתה 773 מיליון שקל, כלומר בסך הכל סיפקה הממשלה תמיכה לדלק בגובה 2.280 מיליארד שקל במשך 4 שנים, בממוצע של 50-60 מיליון שקל לחודש, דבר שהקטין את מרווח המחיר מול ישראל ב-60-70 אגורות ברוב המקרים, אך מרווח זה צומצם מאוד עד שהמחירים קרובים מאוד לאלו בישראל, עם הבדלים משמעותיים שבהם שכר העבודה בישראל נע בין 13,500 ש"ח ל-14,000 ש"ח, בעוד ששכר העבודה בפלסטין לא עולה על 2,400-2,800 ש"ח, עם הדגשה שהמחירים קרובים כי שני הצדדים חיים באותו מכס לפי פרוטוקול פריז הכלכלי שנחתם בשני הצדדים בשנת 1994, שזה המסגרת שעדיין שולטת במערכת הכלכלית בין שני הצדדים עד היום.

הטקסט של פרוטוקול פריז הכלכלי קובע כי לרשות הפלסטינית יש את הזכות לקבוע מחירי מוצרי הנפט בשטחים הפלסטיניים מבלי שום תיוג, כלומר יש לה חופש לקבוע את מחיר הסולר והקז. הפרוטוקול הדגיש כי "ההבדל במחיר הסופי של הבנזין בין הצרכנים הישראליים לצרכנים באזורים לא יעלה על 15% מהמחיר הסופי הרשמי לצרכן בישראל".

זאת אומרת, מחיר ליטר הבנזין הנמכר בשוק הפלסטיני יישאר בטווח של 15% +/- מהמחיר בשוק הישראלי.

יש לציין כי יהודה ושומרון צורכים כ-90-100 מיליון ליטר של דלקים בשנה, כשיותר משני שלישים מהכמות היא סולר.

מחיר ליטר דלקים בפלסטין נחשב לאחד מהגבוהים בעולם, בשל הקשירה שלו למחיר בישראל לפי פרוטוקול פריז הכלכלי שהגדיר את תנאי הקביעת המחירים לרשות הפלסטינית, שהפיקו הכנסות מהמס "בלו" הישראלי.

מחירי הנפט קפצו באופן חד והפתאומי מאז שהחלה המלחמה על איראן בתחילת מרץ 2026, כאשר הפרמיות על הנפט עברו את ה-40 דולר מעל המחירים הבסיסיים, ונפט ברנט חצה את רף ה-100 דולר לחבית כאשר נרשמו עליות שעברו את ה-55% בתקופות מסוימות. זו הקפיצה, שהגיעה לשיאה סביב 119-120 דולר לחבית, היא הגבוהה ביותר זה חודשים, מונעת על ידי חששות ממחסור באספקה עולמית דרך מצרי הורמוז.

מחירי הגז הטבעי המיובא לאסיה עלו ב-143% מאז תחילת מלחמת איראן, שם הם עברו את ה-25 דולר לכל מיליון יחידות תרמיות בריטיות, בהפתעה שמעבר לביקוש הגז שגרמה מלחמת רוסיה ואוקראינה. סגירת מצרי הורמוז והפסקת הייצוא מקטאר גרמה להשפעה של 20% מהאספקה הגלובלית. בנוסף, מחירי הגז המיובא לאירופה עלו ב-50%.

מחיר ליטר הדלקים בפלסטין נחשב לאחד הגבוהים בעולם בכך שהוא מיובא במלואו מישראל, ורוב המחיר קשור במסים ולא במחיר המקורי.

מס "בלו" – הוא מס קבוע על כל ליטר דלק הנמכר בשווקים הפלסטיניים והישראליים, והוא מהווה את החלק הגדול מהמחיר הסופי לצרכן, כשחלקה של מס זה מגיע ל-100% מהמחיר ועוד מס ערך מוסף בגובה 16% מתווסף.

לפי נתונים שפורסמו על ידי משרד האוצר ותכנון, הכנסות ממס הדלק בשנה 2025 הגיעו ל-3.42 מיליארד שקל מתוך 10.53 מיליארד שקל סך המס המצטבר, מה שאומר שהיא מהווה 32.5% מסך הקיבולת של המצטבר אך לא הוזרם לאוצר הציבורי בשל הניסיונות של ישראל להחביא את הכספים הללו.

לסיכום, עליית מחירי הדלקים המקומית היא תוצאה של עליית המחירים העולמית, יחד עם פרוטוקול פריז הכלכלי שהקשר את המחירים במחירים בישראל מבלי למצוא חלופות, כמו גם חוסר היכולת הכספית של הרשות הפלסטינית להמשיך במידה מהותית לתמוך בתעשיית הדלקים. המצב הנוכחי מנבא, לפי אנליסטים ומומחים, שהשקפת עלייה במחירים ללא תקדים, אבל בעידן של נתונים כלכליים קשים שבהם כלכלת פלסטין צנחה בכ-25% לאחר שנתיים וחצי מהמלחמה על עזה, ובהן עלו שיעורי העוני והאבטלה לרמות חסרות תקדים, כל זה קורה בעוד עוני הכנסות רוכש של הפרטים פוחת, במיוחד כאשר כ-200 אלף עובדים לא הגיעו לעבודתם בתוך הקו הירוק מאז האירועים של 7 באוקטובר והחסירו למשק כ-18 מיליארד שקל בשנה, ובעיות תקציב ממשלתיות מתמשכות שהניבו תשובות "קטנות" מהמשכורות, שהכניסו כ-172 אלף עובדים במגזר הציבורי למעגלי עוני."}