חודש אחרי מלחמת איראן.. 5 שאלות על סכסוך המתרקם ומתרחב

סדניבוס - המגזין לונופיל אובס זיהה 5 שאלות מרכזיות להבנת מהלך המלחמה במזרח התיכון, חודש לאחר פריצתה, בדו"ח אנליטי העוקב אחרי ממדי הסכסוך הצבאיים, הפוליטיים והכלכליים.

המלחמה שכונתה "הזעם האדיר", המתנהלת על ידי ארצות הברית וישראל נגד איראן, החלה ב-28 בפברואר 2026 ומבצעיה הראשוניים הביאו למותו של המנהיג העליון האיראני עלי ח'אמנאי, ועדיין קיימת ערפל סביב מצבו של בנו ומחליפו מוג'תבה.

מאז, הסכסוך התרחב אזרחית וההשלכות שלו פוגעות בביטחון, באנרגיה ובכלכלה העולמית, ומכאן 5 שאלות להאיר את המצב הנוכחי של סכסוך זה בכניסתו לחודש השני:

ראשית, עד מתי יימשך הסכסוך הזה?

על משך המלחמה, ההצהרות האמריקאיות, במיוחד מפי שר החוץ מרקו ריביו, מצביעות על אפשרות להשגת המטרות בתוך שבועות ללא התערבות קרקעית, תוך השארת דלת למשא ומתן פתוחה למרות סירוב טהראן לשיחה, דבר שמעיד על ערפל באופק הסכסוך בין הכרעה צבאית להסכם פוליטי.

מן הצד השני, שליח ארצות הברית סטיב ויטקוף הביע את תקוותו לערוך שיחות עם איראן השבוע, ואמר בפני פורום עסקים במיאמי: "אנחנו חושבים שהפגישות ייערכו השבוע, ואנחנו באמת מקווים לכך", בעוד שטהראן אישרה שוב ושוב שהיא אינה מתכוונת לנהל משא ומתן עם ארצות הברית.

שנית, עד כמה המלחמה תתרחב?

לגבי הרחבת גבולות המלחמה, המגזין אומר כי ההתמודדות חצתה את גבולות איראן וישראל לכלול שחקנים אזוריים, בעיקר עם כניסת החות'ים אתמול, שבת, לסכסוך עם התקפות על אתרים, שהוגדרו על ידם כרגישים, בתוך ישראל.

מספר מתקנים במדינות המפרץ הפרסי, ביניהם נמל סללה בעומאן ונמל התעופה הבינלאומי של קווית, חוו התקפות, בעוד שטהראן שולטת במצר הורמוז ומאיימת להרחיב את הקרבות לעבר מסלול ימי נוסף הוא باب מנדב, דבר המעיד על התמודדות אזרחית פתוחה.

שלישית, האם המלחמה תכלול עוד מטרות אזרחיות?

טבע המטרות עלה, כולל תשתיות אזרחיות, בעיקר במגזרי האנרגיה והתפלה, כאשר הצדדים החליפו איומים על תקיפה של מתקנים חיוניים, תחת האיום של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לפגוע במתקנים חשמליים, ובתמורה איומים איראניים לתקוף מתקני אנרגיה וטכנולוגיה באזור, דבר שמעיד על העברת המלחמה לשלב יותר מסוכן.

רביעית, מהן ההשלכות של מלחמה זו על הכלכלה העולמית?

מבחינה כלכלית, המלחמה גרמה לזעזוע בשווקי האנרגיה, עם עלייה חדה במחירי הנפט, באמצע חששות שחוזרות על תסריט משבר 1973, כאשר מחירי הנפט הוכפלו 4 פעמים, אך הכלכלות הגדולות כיום פחות תלויות בנפט ממה שהיו בשנות השבעים, עם אנרגיה גרעינית ואנרגיות מתחדשות שיכולות להקל על הכובד של מחסור משמעותי זה באספקת הנפט והגז.

ובכל זאת, ההשלכות עדיין חזקות, עם עליית עלויות המחיה והחלטת מספר מדינות לנקוט בצעדים סיוע להקל על ההשפעה.

בהתאם לסטטיסטיקות הרשמיות האחרונות שפורסמו ביום שישי, המלחמה גרמה למותם של 1142 אנשים והגירה של יותר ממיליון איש בלבנון.

באופן כללי, הדו"ח מראה שהמלחמה נכנסה לשלב של שחיקה פתוחה, בה חופפות החישובים הצבאיים עם הסיכונים הכלכליים והמאזנים האזוריים, ללא אינדיקציות ברורות לסיום קרוב.

חמישית, כיצד המצב מתפתח בלבנון?

בלבנון, המצב מחמיר לאחר כשתנועת חיזבאללה נכנסה למלחמה בתמיכה לאיראן, דבר שהוביל להסלמה צבאית רחבה עם ישראל, בעיקר בדרום, בבקעה ובפרברים הדרומיים של ביירות, ומספר חיילים שנפגעו ונעבות רבות, דבר שמעלה את לבנון לאחת הקטגוריות המסוכנות ביותר של הסלמה.

ישראל ממשיכה להפציץ את לבנון בכל סוגי הנשקים ומנסה לחדור לדרום הלבנוני במטרה להרחיב אזור חיץ שהיא רוצה להקים לכל אורך הגבול שלה, וחיזבאללה אומר בכנות כי כוחותיו מתמודדים מול זאת ישירות, בעוד שלהמשיך השיפוטים על ישראל הפנימית.

מקור: לובס