"נשק המקלט האחרון".. מתי מדינות משתמשות במאגרים הנפט האסטרטגיים שלהן?

סאדה ניוז - החשיבות של המאגרים הנפט האסטרטגיים בשווקים הגלובליים גוברת בצל ההפרעות שמכות בעסקי האנרגיה, לאור המלחמה האמריקאית-ישראלית על איראן, המצביעים מזהירים בכניסת גילויים על פגיעה בלה דירות, עצירות של כלי גז וחדשות קשות מתאגידים נפט וגז רבים במפרץ המפריעה שלהם שבמצב של "כוח עליון",ומאיימות להפוך את העסק למציאות בעייתית באופן מקיף ולזינוק חד במחירים.

התפתחויות אלו באות לאחר שחשף את הפגישה של שרי האוצר של מדינות קבוצת השבע לדיון באפשרות של שחרור משותף של נפט מהמאגרים החירומיים בתיאום עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, טרם הסתיים בהסכמה על אי-משיכת החומר בזמן הנוכחי, אולם המשיכו את האפשרות אם ההתרחשויות יחמירו.

הדיון הזה משקף את הרגישות של הרגע הנוכחי, משום שמדובר לא רק בזינוק במחירים, אלא גם ביכולת של הכלכלות הגדולות להכיל זעזועים פוטנציאליים אם יימשך מצב של עצירה בהספקה ממפרץ הורמוז, שעובר בו חלק גדול משוק הנפט והגז הגלובליים.

זה מתממש עם הצהרתו של שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט, שהצהיר כי ארצות הברית בוחנת הסדרי מכירת מהמאגר הנפט האסטרטגי בתיאום עם מדינות אחרות אם תחליט למשוך מהמאגרים שלה, דבר שמעיד כי אפשרות זו עדיין נמצאת בדיונים במסגרת אפשרויות ניהול המשבר בשווקים הגלובליים.

הנושא מקבל זוהר נוסף לאור הקפיצה במחירי הנפט בימים האחרונים, כאשר חצה הנפט מסוג ברנט את רף המחירים של 119 דולר לחבית בכמה עסקאות, לפני שהתרסק פחות מ-100 דולר, وسط חששות שנמשיך תהליך כזה של משבר גיאופוליטי יוביל להלם אנרגיה רחב היקף שידחוף את המדינות המייבאות להשתמש במאגרים שלהן, ולראות בכך פיתרון זמני.

מה זה אומר המאגרים האסטרטגיים לנפט?

המאגרים האסטרטגיים לנפט הם מלאי חירום שמחזיקות המדינות, או שמביאות את חברותיהן לשמור על חלק מזה, במטרה להשתמש בו בעת שכיחה או חירום נייד, בין אם כתוצאה ממלחמות, או אסונות טבע או משברים גיאופוליטיים או בעיות לוגיסטיות חדות.

הרעיון של המאגרים האלו מתבסס על עקרון בניית מרווח ביטחון שיאפשר למדינות להמשיך ולהתמודד עם צרכיהן החיוניים לתקופה מסוימת אם עמדות השוק נתפסות בהתרסקות משמעותית, תוך כדי שממשלות מקבלות זמן כדי לנהל את המשבר ולחפש חלופות או לחכות לחזרת הספקות הרגילים.

בארצות הברית, אשר מחזיקה במאגרים האסטרטגיים המפורסמים ביותר בעולם, נשמר הנפט במערות מלח עצומות בטקסס ולואיזיאנה, והקיבולת העיצובית של מאגר זה מגיעה ל-714 מיליון חביות, כאשר במסגרת הנתונים הנוכחיים יש בו כ-415.4 מיליון חביות, כלומר פחות מ-60% מהקיבולת המקסימלית לאחר המשיכות הגדולות שהתרחשו בשנת 2022. מאז שהחל טראמפ את כהונתו השנייה, כמות המאגרים לא עלתה אלא בכ-5%.

מתי מדינות משתמשות במאגרים האסטרטגיים שלהם?

מדינות נוהגות לפנות למאגרים אלו כאשר כל ספקי הנפט המפריעים או השוקי האנרגיה שלהן חשופים לסיכון ישיר, בין אם כתוצאה ממלחמה או סגירת מסלולי ים אסטרטגיים או פגיעות במתקני ייצור או ייצוא או עליות חדות במחירים שמסכנות את הכלכלה והצמיחה ואת האינפלציה.

בהקשר זה, אומר המומחה בתחום האנרגיה מנדוח סלאמה לאל-ג'זירה כי המדינות שהן בעלות מאגר אסטרטגי פונות אליו כאשר ספקי הנפט שלהן בסכנה, ומסביר שהרוב המכריע מהמדינות ביסודן מתבססות על הרכישות היומיות כדי לספק את צרכיהן הכלכליים והביטחוניים, אולם אם מתרחש התפתחות גדולה, כמו סגירת המפרץ הורמוז, ואספקות יתעכבו לשוק הגלובלי, הרי שהן יהיו חייבות להשתמש בחלק מהמאגרים שלהם לתקופה מסוימת עד שיתממש המשבר ויחזור המצב לקדמותו.

זוהי למעשה כי המאגרים הללו לא מהווים חלופה לשוק הטבעי, אלא מספקים פיתרון זמני המאפשר ספיגה ראשונית של הזעזועים ומונע שתהליך חוסר האישורים יהפוך למשבר מיידי בצריכה וביצור ובהעברה.

המומחה לאנרגיה אכמד טראטר רואה כי הפניה למאגרים הללו הופכת דחופה יותר במשברים הגדולים שמשלבים מלחמה עם עצירת חישורים ועליות עלויות ההעברה והביטוח והכרזות כוח עליון מהמפיקים.

הוא אומר לטלוויזיה כי המדינה המצרכיה הופכת מחוייבת לפנות למאגרים האסטרטגיים שלה כאמצעי זמני כדי להתמודד עם הפסקת הספקות בטווח הקצר, אך הוא מדגיש כי אפשרות זו קשה וזמנית ואין לבטוח בה לתקופות ארוכות.

האם השימוש במאגרים מצליח להרגיע את השווקים?

המאגרים האסטרטגיים יכולים להרגיע את השווקים באופן חלקי, אך הם לא מהווים פתרון קבוע אם יארך המצב המלחמתי או קיימות השיבושים בהספקות מהמפרץ. שכן, המשלוחים ממאגרים אלו יכולים להזרים חביות לשוק, וכן שולחות אות פסיכולוגי ופוליטי לסוחרים שדובר המדינות הגדולות מוכנים להתערב כדי למנוע את ניתוק המחירים.

במקביל, הנציבות האירופית מציינת כי המדינות החברות באיחוד האירופי מחזיקות כיום במאגרים של נפט המאפשרים תקופה של עד 90 יום, והדגישה כי אין עד כה סימנים למצב חירום בעניין זה.

לכן, הסיבה לכך היא שהעובדה של סיום הגיוס משדרת איום פסיכולוגי בבת אחת והסכנה שהעלויות המחיר יפחתו אפילו לפני שיישום הזמן התבצע בפועל, כפי שקרה עם הדיונים הנוכחיים בתוך קבוצת השבע.

אולם השפעה זו נשארת מוגבלת בזמן, משום שהמאגר אינו מקור ייצור מתחדש, אלא מאגרים שנסחבו מבעוד ובאותו רגע עברו לבני שטח חירום. וכאשר הם מופעלים, הם רק מספקים לשוק זמן נוסף, אך אינם מאפשרים לספק את השבתה רחבה אם תימשך המלחמה לשבועות או חודשים.

המומחה לאנרגיה מנדוח סלאמה מציין כי ארצות הברית והאיחוד האירופי מחזיקים יחד כ-1600 מיליון חביות של מאגרים, אך מעיר כי הכמויות הללו, בהתבסס על צריכת המדינות הללו באופן כולל, מספקות רק לערך של כ-25 יום, מה שמזהיר כי השימוש בכל המאגרים האלו מסמל שמדינות אלו מסתכנות בביטחונן האנרגטי בניסיון למנוע את העלויות המוגזמות או את חוסר ההספקות.

סלאמה מוסיף כי העולם עובר כעת באמצעות תהליך רגיש במיוחד תוך כדי עליית המתיחות והסכסוכים בין הכוחות הגדולים, מה שהופך את ההוצאה הנרחבת מהמאגר צעד לא נוח למדינות התעשייתיות, מכיוון שהן יכולות לגלות את עצמן מאוחר יותר בלחץ יותר עמוק ללא מרווח בטיחות מספיק.

מהן המדינות הגדולות מבחינת המאגרים האסטרטגיים?

ארצות הברית: מחזיקה כ-415.4 מיליון חביות, מהשווה כ-125 יום מהייבוא הנקי של ארצות הברית.

סין: המאגרים האסטרטגיים שלה מוערכים ב-900 מיליון חביות, מהשווה כ-78 ימים מהייבוא הנפט.

יפן: מחזיקה במאגרים ממשלתיים כ-260 מיליון חביות, כשמספיקות לצריכה למשך 146 ימים.

גרמניה: מחזיקה במאגרים חירומיים המוערכים בכ-145 מיליון חביות, המספיקות ל-70 ימים.

צרפת: מחזיקה במאגרים חירומיים של 122 מיליון חביות של נפט גולמי ומוצרים יסודיים, המספקים כ-95 ימים מהייבוא הנפט.

כמה ימים מספיקות המאגרים האלו?

משך קיום המאגרים האסטרטגיים משתנה ממדינה למדינה בהתאם לדרך החישוב, מכיוון שאפשר למדוד על בסיס ייבוא הנפט הנקי או לפי גודלה של צריכת המקומי, או לפי מאפייני היכולת להוציא נפט ולחזור לשוק ביומיום. על בסיס הקנה המידה המנצנץ, ייתכן שהערכות של משך הכיסוי משתנות במידה רבה.

בארצות הברית למשל, למרות גודלו של המאגרים, היכולת להוציא נשארת מוגבלת. בהתאם לנתונים הזמינים, אפשר שהמאגר האמריקאי יכול להזרים נפט בקצב של פי 4.4 מיליון חביות ביום למשך 90 ימים, אולם אם ייצא בקצב של מיליון חביות ביום, יכול להימשך צום כ-שנה וחצי.

אולם הנתונים הללו אינם משמעם שכל המאגרים способны לספק את כל צינור השוק האמריקאי או הגלובלי, אלא פירושו שתוסיפו רק תוספת יומית מוגבלת ביחס לדרישות הכבילות. למעשה, העולם צורך כ-100 מיליון חביות ביום, כאשר ארצות הברית בלבד צורך כ-20 מיליון חביות, שמדגיש גם שהוצאות המזון מהמאגר הקודם לא יכולים לכסות את הביקושים שהתמשכו אם אורכת המלחמה וההשלכות שלה.

לכן, אכמד טראטר סבור כי המאגרים הללו עשויים להילקח בסביבות ימים ספורים אם תימשך המלחמה ומורחבת ההשפעות שלה, وخاصة לגבי מדינות שמחזיקות רק במאגרים בעלי כיסוי של כ-שישה חודשים בערכות הטובות ביותר.

היסטוריה בשימוש במאגרים

מדינות השתמשו במאגרים האסטרטגיים במספר משברים הגדולים, מודד שהתבצע בשימוש לאחר מלחמת המפרץ בשנת 1991, אחרי הוריקן קתרינה, ובזמן האירועים הפסולו מהמרפאה ב-2011, וכך גם לאחר פרוץ המלחמה רוסית-אוקראינית בשנת 2022 כאשר הוצאו מהמאגר כדי להרגיע את המחירים ולהקל על ההשפעה על השוקים.

מנדוח סלאמה מסביר כי ארצות הבריתרא מצויה להוציא מתישהו חלק מהמאגרים האסטרטגיים שלה אם המחירים גבוהים מאוד או שהיא רוצה להשפיע על השוק.

הוא טוען שוושינגטון מתערבת בשוק הנפט העולמי כאשר רואה שהמחירים חורגים מהמכסים המתאימים לכלכלה שלה, בעוד שישנם הבדל בין האינטרסים של המדינות המפיקות ב"אובי" הצורך במחירים גבוהים יותר על מנת למנוע את ההשקעות שלהם ולממן את התקציב שלהם ואת התוכניות שלהם לפיתוח.

אכמד טראטר גם מזכיר את השוק משנת 1973 כחלק מהרגעים הידועים שחשף את הערך האסטרטגי של המאגרים הנפטיים, כאשר השימוש בנשק הנפט הביא לכפייה של מדינות מסוימות להשקיע את מאגריהם, דבר שמהר מאוד יצר חיפוש עולמי לפתרונות את המשבר ולחزون מחדש.

מה אם המלחמה תימשך?

הבעיה העיקרית במאגרים האסטרטגיים היא שהם עוצבו לספק זמן להעדפה במצבי החירום, ולא לספק הספקות מתמשכות לאורך זמן ארוך, דבר שמסומן בסימן כי עשויות להתעורר בעיות בשוק אם יארך מצב ההפרעה בהספקות.

באותו הקשר, אכמד טראטר מזהיר כי אריכות המלחמה תפגע בכל ההספקות הגלובליות, בין אם מדובר במוצרי אנרגיה או מזון או תעשייתיים, כמו כן עשוי להיכנס לעוד בעיות בעמדות ההפקה במפרץ, מה שמביא עד לתגובות נוספות של הכוח העליון ולהגדלת ההתנגדות למאגרים באופן יוצא דופן וזמני. אך הוא מוסיף כי התעצמות המשבר עשויה להוביל לבסוף למשבר כלכלי עולמי רחב.

מנדוח סלאמה מותר את דעתו כנגד צורך בפיתוח איזון בין שימוש המאגרים האסטרטגיים לבין שמירה על הביטחון האנרגטי, מה שמצביע על כך שיציאה מוגזמת הכוללת בניסיון להניב מחירים עשויה להפוך את הכלכלות הגדולות לחשופות אם המשבר יחמיר או ההפקה תיפגע לאורך זמן יותר מלהחשיב.

מקור: אל-ג'זירה