מרכז מרוקו.. אחד מהמוקדים המסוכנים ביותר בעולם של עקרבים רעילים

SadaNews - צוות בינלאומי של חוקרים גילה דרך מעשית לזהות את "הנקודות החמות" שבהן עשויים לשגשג כמה מהמינים המסוכנים ביותר של עקרבים רעילים בעולם, כך שניתן יהיה לצפות את מקומות הסיכון לפני תופעות הכשה הרבות, במיוחד באזורים טרופיים ושוליים טרופיים.

החוקרים נסמכו על תצפיות שטח ארוכות באפריקה, עם דגש מיוחד על מרכז מרוקו, ולאחר מכן שילבו את המידע עם מודלים חישוביים שמנבאים את מיקומי המינים המסוכנים ומה הגורמים שדוחפים אותם להתיישב בסביבות מסוימות ולא אחרות. הרעיון כאן הוא שעקרב לא נמצא "באופן אקראי", אלא פועל לפי תנאים סביבתיים מסוימים שניתן לזהותם ולמדוד אותם.

סביבות מיוחדות

הניתוח הראה תבנית בולטת, כאשר סוג האדמה היה הגורם המשפיע ביותר על קביעת מקומות המצאותם של רוב העקרבים, בעוד שהטמפרטורה - בין אם ממוצעת או שונותה בין העונות - שיחקה תפקיד מכריע בקביעת התפוצה של כמה מהמינים הרעילים ביותר.

עם זאת, המחקר, שפורסם על ידי החוקרים בכתבי העת "Environmental Research Communications", מכיר בנקודה חשובה, שהיא שעקרבים זקוקים לתנאים סביבתיים מדויקים; ולכן אזורי הסיכון שלהם הם מקומיים ומרוכזים, וזה חשוב בתכנון בריאותי כי הסכנה עשויה להיות גבוהה באזורים קטנים במקום שהיא תהיה אחידה בכל מקום.

המחקר בוצע בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת גאלוואי באירלנד ואוניברסיטת אבן זוהר במרוקו, והוא כלל חוקרים מנוסים וסטודנטים לדוקטורט, והיישומים שלו התמקדו במרכז מרוקו כי זהו אחד מהמוקדים הגרועים בהכשות עקרבים בעולם, במטרה תוך לכוון את המניעה ולפתח כלים דיאגנוסטיים טובים יותר וחיסונים מתאימים יותר.

הניצול הבריאותי הישיר ברור, כאשר כאשר ניתן לגורמים הבריאותיים לדעת "איפה" צפוי להופיע העקרב המסוכן ביותר, הם יכולים לכוון מדויק את קמפיינים להגברת המודעות, וללמד את הצוותים הרפואיים באזורים המסוכנים ביותר, ולשפר את רמת המניעה הקהילתית, במיוחד להגנה על ילדים, שהם הקבוצה הפגיעה ביותר בפני רעלים קטלניים.

משבר בריאות ציבורית שקט

המחקר מציב את הבעיה בהקשרה הגלובלי, כאשר הכשות של עקרבים נחשבות למשבר בריאות ציבורית שקט; מדי שנה ננשכים יותר משני מיליון אנשים. רוב ההכשות גורמות לכאב ונפיחות, אך כמה מינים עשויים לגרום למחלה קשה ולמוות, ומס' המיתות של ילדים ברחבי העולם מוערך ביותר מ-3000 ילדים בשנה.

למרות שיש חיסונים נגד כמה מהמינים, הדילמה החוזרת היא שהצוותים הרפואיים עשויים לפקוד קושי בזיהוי המין האחראי במהירות, מה שמפריע להחלטת הטיפול האופטימלי בזמן הנכון.

לכן השתמשו החוקרים בכלי מודל הנקרא הגג של האנטרופיה (Max Ent) כדי למפות את אפשרויות הקיום בהתבסס על נתונים זמינים עולמית אודות אדמה, טמפרטורה וגורמי habitat.

החשוב הוא שהמודל אינו מוגבל למרוקו, מכיוון שהוא נשען על נתונים סביבתיים עולמיים, ובכך ניתן ליישם אותו באתרים אחרים שבהם הרשומות המפורטות של מיני העקרבים מוגבלות, ומסייע לזהות "מוקדי סיכון פוטנציאליים" באזורים שונים ברחבי העולם, מאמריקה הלטינית ועד המזרח התיכון והודו, ואחר כך להפוך את הידע הסביבתי למדיניות בריאותית מציאותית שמפחיתה את העומס האנושי של ההכשות.

מקור: אתרים אלקטרוניים