האם מחצית מהבנקים בעיראק נעלמת?

כלכלה סאדנהיוז: המגזר הבנקאי בעיראק מתמודד עם שלב רגיש עם תחילת יישום תוכנית הרפורמות המקיפות שגיבש בנק מרכזי, שעל פי ההערכות עשויה להוביל ליציאת מספר בנקים פרטיים דרך מיזוגים או נישואים מהשוק.

ההתפתחויות מגיעות בזמן שחששות המפקידים גוברות, במיוחד לאחר חוויות כישלון עבר, מה שמאיים על האמון במערכת הבנקאית. עם התרחבות הדיונים לגבי עתידם של עשרות הבנקים הקטנים או החלשים, אמר יו"ר איגוד הבנקים העיראקים הפרטיים, ודי החנזל, כי הבנקים הערביים והחופים הביעו רצון אמיתי ורציני להיכנס לעיראק. החנזל הוסיף, בהצהרות לעיתונאים, שעיראק עומדת היום בפני אחד השלביים העמוקות יותר של רפורמה בנקאית, והיא מתבססת על מפת דרכים שגיבש בנק מרכזי לשם מיסוד המגזר, תהליך שעשוי להוביל למיזוגים או נישואי רחבים לשם הבטחת עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים וחיזוק כוח המגזר הבנקאי.

החנזל חשף כי המגזר הבנקאי העיראקי עשוי לעמוד בפני גל של מיזוגים או נישואים גדולים, מציין כי מספר הבנקים שעומד על כ-60 בנקים "עשוי לרדת בחצי או פחות", זאת בתגובה להנחיות הבנק המרכזי, אשר תיאר כ"מסרים רפורמיים ברורים" למרות שלא הוכרזו רשמית. הוא אישר שהוא תומך בגישה זו כי היא תוביל למגזר בנקאי חזק ויעיל יותר.

ההצעה הזו מקבילה להודעת הבנק המרכזי העיראקי אשר הבטיחה את מחויבותו להמשיך ברפורמה המקיפה, ושואפת לחזק את היציבות הפיננסית ולהתמקד ברפורמות מבניות שמגדילות את ההכנסות המקומיות ותומכות בכיווני הממשלה במגוון הכלכלה.

סביבה מתאימה לרפורמה

מאמן איגוד הבנקים העיראקיים הפרטיים, סמיר הנשירי, אישר כי צעדי הבנק המרכזי ומאמציו, בשיתוף והתייעצות עם הבנקים הפרטיים, נשאו פרי בהכנת הסביבה המתאימה להתחלת יישום מטרות ותוכניות פרויקט הרפורמה הבנקאית, המתקיים בשיתוף עם הממשלה והחברה הייעוץ הגלובלית אוליבר וימן.

הוא הסביר, ל"הרביעי החדש", כי פרויקט זה מכוון לבניית מגזר בנקאי חזק, מודרני וגמיש, שמסוגל לתמוך בצמיחה המהירה של הכלכלה הלאומית, ולתרום להעלאת התמ"ג ולחיזוק הערך השוק של המגזר הבנקאי.

הנשירי אישר כי ישנם מאמצים לחיזוק ולצמיחת המגזר הבנקאי הפרטי במהלך התקופה 2025-2028, באמצעות פיתוח המערכת הבנקאית וציותה לסטנדרטים בינלאומיים, ובניית מגזר גמיש ומודרני, וחיזוק האמון של האזרחים וההכרה הבינלאומית בשקיפות שלה.

הוא הדגיש את הצורך בשיקום הבנקים המוגבלים והחלשים לשוב לפעילות מלאה, ולהפוך את הבנקים לתפקידם הבסיסי במימון והלוואה לחיזוק השייכות הכלכלית, והנעת המעבר לקראת כלכלה דיגיטלית והוצאת הכספים מחוץ למעגל הבנקאי. הוא הצביע על כך שהרפורמה תכלול גם את העבודה על מיסוד המגזר הבנקאי ומיזוג הבנקים המעוניינים להקים ישויות בנקאיות גדולות ויכולת למשוך משקיעים מוסדיים על פי نسب מבנה הבעלות שהבנק המרכזי אימץ.

מיזוג הבנקים

הכלכלן והמומחה הבנקאי מחמוד דאגר הדגיש כי תוכנית הרפורמה הבנקאית נועדה לשפר את ביצועי הבנקים העיראקים ולשפר את הקטנתם הבינלאומית, והסביר כי הגורם הייעוצי "אוליבר וימן" בשיתוף עם הבנק המרכזי תכננו את פרטי תוכנית הרפורמה ואת שלביה מבלי לכלול כוונה לצמצם את מספר הבנקים.

דאגר אמר, ל"הרביעי החדש", שהתוכנית מכוונת לאחד מהדרישות החשובות לשיפור הביצועים, שהיא הגדלת ההון בהתאם למה שמתרחש בעולם, שכן ישויות בנקאיות בינלאומיות נהנות מהון גדול. הוא הוסיף שהתוכנית העניקה לבנקים את האפשרות למיזוג כאמצעי להגדלת ההון, בנוסף לכך שהותר לבנקים המסוגלים להמשיך לבדם. הוא אושר כי אין אפשרות לקבוע אם מספר הבנקים "יורד בחצי או רבע", משום שזה לא המטרה העיקרית של הרפורמה. הוא הסביר שאחד הגורמים לשיפור ביצועי הבנקים בעולם הוא מיזוגם כדי להגביר את עמידותם ויכולתם להתמודד עם סיכונים, והדגיש כי רפורמת הבנקים הציבוריים צריכה להקדים את רפורמת הבנקים הפרטיים, משום שהבנקים הציבוריים שולטים על 85% מההפקדות בעיראק ו-90% מהנכסים הבנקאיים, מה שהופך אותם לגורם הגדול והמשפיע ביותר במערכת הבנקאית.

חששות המפקידים

מנגד, אישר החוקר הכלכלי מוסתפה אל-פראג כי חששות המפקידים מהווים את האתגר הגדול ביותר במסלול הרפורמה, במיוחד לאחר חוויות כישלון של כמה בנקים בהחזרת הפקדות, ומה שגרם למשבר אמון גובר בציבור. הוא הדגיש כי הגנה על כספי המפקידים הפכה לאחריות ישירה המוטלת על בנק המרכזי העיראקי, כמוסד המורשה והמפקח על עבודת הבנקים, והוא חייב להבטיח את זכויותיהם באופן מלא במהלך כל תהליך מיזוג או מיסוד.

הוא הסביר, ל"הרביעי החדש", כי מספר הבנקים הפרטיים העולה על 60 בנקים אינו משקף את עוצמת המגזר, אלא חושף פירורים וחולשה ביכולת ההון, משום שחלק מהבנקים הללו אינם מספקים שירותים בנקאיים אמיתיים ואינם תורמים להלוואה או לפעילות כלכלית אמיתית, ועושים שימוש בפעילויות מוגבלות או הימורים לא יעילים.

הוא הצביע על כך שמיזוג, למרות החששות של כמה בעלי מניות, מהווה צעד רפורמלי שמעניק למגזר הבנקאי יכולת גבוהה יותר להתמודדות, ומגביר את רמת האמון הכללית, וממיר את הבנקים לכלים פעילים לתמיכה בכלכלה במקום להישאר כאניות שמיות או מנוגדות.

בנקים מאוימים

בהקשר לכך, אישר החוקר הכלכלי אחמד סבאנח, כי תוכנית הבנק המרכזי למיסוד המגזר הבנקאי תדחף מספר בנקים חלשים למיזוג או נישואי, ובמיוחד הבנקים שנחשפו לעונשים או מגבלות מצד משרד האוצר האמריקאי או כשלו בהשגת דרישות הציות וההון, مما جعل המשך פעילותם במערכת הפיננסית דבר שדורש בדיקה יסודית.

הוא הסביר, ל"הרביעי החדש", כי הסכנות של הבנקים הללו לא מוגבלות לחולשה בביצועיהם התפעוליים, אלא נמשכות לשימושם במקרים מסוימים כערוצים פוטנציאליים לכסף מלוכלך ולבריחת דולר, כתוצאה מחסר פיקוח פנימי וחולשה במערכות הבקרה וההנהלה, מה שגרם לגורמים בינלאומיים להחמיר בטיפול בהם. סבאנח הדגיש כי המשך פעילות הבנקים הללו מהווה איום ישיר על יציבות השוק ואמון המפקידים, והדגיש כי מיסודם או יציאתם מהשוק הפכו הכרח כדי להגן על המערכת הפיננסית ולחזק את השקיפות ולוודא סביבה בנקאית חזקה ויכולת לתמוך בכלכלה הלאומית.