הבנק הגדול בעולם מזהיר מפני השפעות המלחמה על הכלכלה הישראלית

כלכלת סדה- נראה כי המשך המלחמה והתפשטות היקפה מתחילים להוות נטל הולך ומתרקם על הכלכלה הישראלית. לאחר שהממשלה הישראלית תיקנה את הצעת התקציב והקצתה סכומים גדולים למימון המלחמה, יזם בנק "ג'י פי מורגן", הבנק הגדול בעולם, שינוי בתחזיותיו בנוגע לביצוע הכלכלה הישראלית לאור השלכות המלחמה.

הבנק פרסם ביום שישי 6 במרץ, לאחר כשבוע מהתפרצות המלחמה על איראן, ניתוח יחסית חיובי לגבי השלכות המלחמה על הכלכלה הישראלית. סיכום הדו"ח היה מעודד במידה רבה; הוא ציין שבמיוחד, על אף הציפייה לירידה קלה בפעילות הכלכלית, יש סיכוי שהכלכלה הישראלית תוכל לשרוד את השפעות המלחמה, ושהיקף הנזק הכולל יהיה נמוך ממה שנרשם במהלך מלחמת 12 הימים בשנה שעברה.

עם זאת, הדו"ח ציין כי למלחמה יש עלות כלכלית, אף שצפוי שהכלכלה הישראלית תוכל לסבול אותה. ההערכות מצביעות על כך שהגירעון הפיננסי של הממשלה השנה יעלה לכ־4.2% מהתוצר המקומי הגולמי, בהשוואה לתחזיות שהגיעו ל־3.8% ערב פרוץ המלחמה, כלומר, גידול של כ־9 מיליארד שקל.

הבנק הצפין גם ירידת שיעור הגידול הכלכלי מכ־5%, כפי שצפוי היה לפני פרוץ המלחמה, לאזור ה־1%. עם זאת, הדו"ח העריך כי ירידה זו תת kompensiert בגדילה חזקה ברבעון השני של השנה. ובאופן כללי, הערכות הבנק אז התיישרו עם תמונת ההתאוששות של הכלכלה הישראלית שהחלה להתבהר מאז תחילת השנה הנוכחית.

אלא שהבנק עצמו חזר ופרסם, ביום שישי 13 במרץ, הערכה חדשה שבה תיקן את תחזיותיו הקודמות, וצפה ירידה רצינית יותר בביצוע הכלכלה הישראלית בשל המלחמה על איראן ולבנון.

הבנק צמצם את תחזיות הגידול ל־4.1% בשנת 2026, בהשוואה ל־4.8% ערב פרוץ המלחמה. כמו כן, הוא צופה שהרבעון הראשון של השנה צפוי לחוות ירידה של 2%, לאחר שהתחזיות לפני שבוע הצביעו על גידול של 1%, ולפני שבועיים על גידול של 4.5%. הבנק מייחס ירידה זו בתחזיות להתמשכות המלחמה, והצטרפות חיזבאללה למאבק, בנוסף להידרדרות פוטנציאלית בכספים כתוצאה מעלייה במחירי הביטחון.

על אף הציפייה לחזרה לפעילות כלכלית בקצב מהיר במהלך הרבעון השני של שנת 2026, התחזיות של "ג'י פי מורגן" מצביעות על כך שלא תהיה במהלך השנה הנוכחית חזרה למסלול גידול חזק שנרשם ערב פרוץ המלחמה.

לסיכום, כלכלנים בבנק הגדול בעולם מציגים תמונה מקרו כלכלית שונה ומסוכנת יותר, בהשוואה למה שהציגו לפני שבוע אחד בלבד. לפי התחזיות החדשות, הנזק שיגרם לגידול הכלכלי יהיה גדול יותר ממה שציינו התחזיות הראשוניות.

על אף המבט הפסימי הזה, הבנק לא מעלה תסריט של משבר כלכלי, אלא מדבר על תסריט של החמרה במצב. הוא מייחס החמרה זו למספר גורמים, הבולטים שבהם הם התמשכות הקרב, שכן משך המאבק הנוכחי חצה את מועד מלחמת השנה שעברה שנמשכה 12 ימים, בצירוף להחרפה לא מתוכננת בחזית הצפונית.

התחזיות הראשוניות הצביעו על כך שהנזק הכלכלי יהיה מוגבל בגלל הירידה בעוצמת ההתקפות הישירות מאיראן, אולם התפשטות היקף המאבק שינתה את התחזיות הללו. כמו כן, הדו"ח מצביע על משבר אנרגיה פוטנציאלי שעשוי להיות חמור יותר ממה ששיערו בתחילה, עם צפייה שהשפעתו על הכלכלה העולמית תהיה גדולה יותר ממה שציפו.

חלק גדול מהדו"ח הוקדש לניתוח המצב הפיננסי של הממשלה לאור תיקון הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 מוקדם יותר השבוע. כלכלני הבנק מציינים כמה נקודות מרכזיות שקשורות להשפעות התקציב הזה, בין היתר את השפעתו הפוטנציאלית על המדיניות המוניטרית.

לפי הדו"ח, צפוי שהגירעון הפיננסי יעלה לכ־5.1% מהתוצר המקומי הגולמי, בהשוואה ל־3.9% בהצעת התקציב המקורית, זאת לאחר הוספת כ־32 מיליארד שקל לתקציב הביטחון.

הדו"ח מפנה גם לנקודה אחרת בולטת. על אף ההקטנה האקראית בתקציבי המשרדים, אשר הבנק תיאר כהגבלה, כלכלני "ג'י פי מורגן" סבורים כי ההוצאות הלא ביטחוניות (האזרחיות) יגדלו גם הן ב-12%, רמה שנחשבת לגבוהה מאוד לפי מדדים היסטוריים בהשוואה לקצבי הגידול הקיימים לפי ניתוח כלכלת סדה. מה שמתורגם למעשה לעלייה ניכרת בגירעון ובחוב הציבורי.

כלכלני "ג'י פי מורגן" מציינים כי בנק ישראל רומז בדרכים לא ישירות כי מסלול הפחתת שיעורי הריבית יהיה איטי הרבה יותר. זאת בגלל שהפער הזמין בפני הבנק המרכזי קטן, לאור המשך השיטה הפיננסית של הממשלה בתווך הרחב.

אך זה לא נגמר כאן; בנוסף להתרחבות הפיננסית הבלתי מאוזנת הזו, הסכנות לאינפלציה בטווח הקצר גם גברו עקב עליית מחירי הסחורות הבסיסיות והפרעות בשרשראות האספקה. דבר זה משמעו שישנם שני גורמים המדרבנים לאימוץ מדיניות מוניטרית יותר זהירה ומדודה.

לפי תחזיות הבנק על פי ניתוח כלכלת סדה, בנק ישראל עלול למצוא את עצמו תקוע בין כוחות متנגדين: מצד אחד, מלחמה שמשפיעה לרעה על הפעולה הכלכלית, מה שעשוי להצדיק הפחתת שיעורי הריבית כדי לתמוך בכלכלה; ומצד שני, מדיניות פיננסית מרחיבה ולחצים אינפלציוניים גוברים. לכן, נטיית הרגילה להורדת השיעורים כדי לתמוך בכלכלה כבר לא נחשבת להחלטה מובנת מאליה.

ברור שההתמשכות של המלחמה והעלאת עלויותיה הכספיות עשויות להגדיל את הנזקים הכלכליים, ולאמלל את אפשרויות ההתאוששות הכלכלית לאחר סיום המלחמה.