שינוי האקלים מאיים על היעלמות ערש התרבויות בעיראק

סדה ניוז - מחברי הממשלה העיראקית מצלצלים בפעמון האזהרה להציל את העתיקות מערש התרבויות, שכן היסטוריה של אלפי שנים עומדת בפני סכנת היעלמות בגלל שחיקה الناتעת משינוי האקלים המאיימת על הערים העתיקות בדרום עיראק.

המליחות באדמה הולכת ועולה בגלל מזג האוויר היבש והקשה, דבר הגורם נזק לאתרי עתיקות בעיראק, כמו אור, מקום לידתו של הנביא אברהם, ובבל שהייתה בעבר בירת אימפריות גדולות.

שכבות המלח חודרות לאבן הלבנה שממנה עשויה קבר אור המלכותי, שנחשף על ידי הארכיאולוג הבריטי סר לאונרד וולי בעשור השני של המאה הקודמת, והוא כיום חשוף לסכנת התמוטטות.

דוקטור כאזם חסון, המפקח על מחלקת העתיקות בעיראק, אמר: "המלחים הללו הופיעו כתוצאה מהתחממות גלובלית, ושינוי האקלים הביא להרס חלקים חשובים בקבר, בנוסף לחלקים נוספים בעיר אור העתיקה. השינויים האקלימיים או הקיצוניות האקלימית שאנו מתייחסים אליה, פועלים כיום לסיים את כל המבנים בעיר אור בגלל המלח, מי התהום, כמו גם חום קיץ קיץ ויובש כללי באזור".

חסון הוסיף: "המלחים הללו יגרמו להתמוטטות מוחלטת של כל הלבנים (המאבנים) בקבר הזה, והראיה לכך היא כאן, לבנה זו נשחקה עם הזמן כתוצאה מהמלחים ויוצרת שקעים (חורים), חורים אלה יכולים להוביל בסופו של דבר להתמוטטות פתאומית של המבנה".

כבר גרמו הדיונות החוליות להידרדרות בצד הצפוני של הזיגדואר באור, שהוא מקדש פירמידלי עצום שהוקדש לפני יותר מ-4,000 שנה לאל הירח ננה.

אמר עבדאללה נסרלה, הארכיאולוג במחלקת העתיקות בפרובינציית דה קאר, שבה ממוקמת העיר אור: "היעלמות חלקים מהשכבה השנייה בזיגדואר אור, במיוחד הגובה המקורי של הזיגדואר שזכור כ-27 מטר, כיום נותרו 17 מטרים. השחיקה בשכבה השנייה החלה, למרות שהשכבה השלישית נשחקה בשל הגורמים האטמוספריים ושינויים אקלימיים, אך השחיקה התחילה בשכבה השנייה של הזיגדואר".

הוא הוסיף: "הרוחות הצפוניות הן הגורם העיקרי והראשוני לשחיקת חלקי הבניין, במיוחד מה שראיתם בזיגדואר ובקבר המלכותי, ובמיוחד שהחלק הצפוני של הזיגדואר נשחק שחזור לכך שהאזורים הצפוניים הם אזורי דיונות חול. דיונות החול והרוחות, מוחלפים לאבק ורוחות, וגורמים לשחיקה בחלקים הצפוניים של הבניין".

המקדש המפואר הזה, שנרשם ברשימת האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (יונסקו) כאתר מורשת עולמית, מהווה עדות מהמכותרות לשימור הארכיטקטורה העתיקה במסופוטמיה, ומציג הצצה לתרגולים הדתיים והטעימויות הקדושות של האימפריה הסומרית, שם שגשגה אחת מהתרבויות הראשונות בעולם.

עיראק מתמודדת עם עלייה בטמפרטורות ובגלי יובש חמורים שהעלו את רמות המליחות בדרומה, שם נפגשים נהרות החידקל והפרת הגדולים בקרבת המפרץ.

באזור הזרוע הפנימית של נהר הפרת חשופים אתרי עתיקות של בבל העתיקה גם לסכנה.

דוקטור מונצ'ר אלחסנאווי, מנהל משרד התרבות והתיירות בעיראק, הצהיר לסוכנות רויטרס כי אתרים אלה זקוקים נואשות לתשומת לב ולשיפוץ, אך חוסר במימון עדיין מהווה אתגר.

רמות המליחות הגבוהות בעיר בבל ההיסטורית מאיימות על החמרים החימריים ששימשו לבניית הבניינים העתיקים, שעליהם עדיין נראות הציורים הסומריים המעובדים.

החסנאווי ציין כי חמרים אלה הוצאו ישירות מהאדמה שבהן היו רמות מלח נמוכות באותה תקופה, דבר שהיה אמור להפוך אותן לפחות כפופות לשינויי האקלים. אך פעולות השיפוץ הלא נכונות בעשורים הקודמים הפכו את הבניינים העתיקים לחשופים יותר לסכנה.

ואחז באחת האבן, הוא אמר: "אנחנו רואים את האבנים העתיקות הללו שגילן גבוה מ-2,500 שנה, ועדיין החותם עליהן. הבניין העתיק בתרבויות העיראקיות מתבסס על חומרים מקומיים (חוקיים), שהם חלק מהאדמה הזו. לפני כן, כשהוקם בתקופות ההן, רמות המליחות היו נמוכות, וכך הייתה פחות מותאמות לשינויים האקלימיים".

והעלייה ברמות המליחות הביאה לצורך בשיפוץ תיקונים שנפגעו.

החסנאווי עסק בכך ש"מה שקרה הוא שהטיפולים השגויים שלהם בעשורים הקודמים, ובפרט בשנות ה-80, הפכו את הבניינים הללו להיות יותר רגישים לשינויים האקלימיים, ולכן זה מחייב תיקון (מתקן) מאכל הבלתי נכון".

עיראק כבר סבלה מעשורים של מלחמות שברו את אתרי העתיקות, מהמחלוקות עם איראן בשנות ה-80 ועד מלחמת המפרץ בתחילת שנות ה-90, הכיבוש שהובילה ארצות הברית בשנת 2003 ומאוחר יותר גלי אלימות, כבין עליית דאע''ש ונפילתו.

אבל האתגר האחרון שעומד בפני עיראק היום הוא השינוי האקלימי שמשנה את המערכת האקולוגית המלאה בארץ ומסכן את העתיד החקלאי כמו גם את המורשת ההיסטורית של עיראק.

אמר החסנאווי "עכשיו הבעיה של המליחות גבוהה במקורות המים, ובסופו של דבר במי התהום, ובכך תשפיע על המליחות הקרקעית אשר תעלה את ריכוזיה, ובסופו של דבר עשוי לגרום להיעלמות רבות מהערים שנמצאות עדיין מתחת לאדמה".

והוסיף: "העתיקות הללו באופן כללי דורשות לצלצל בפעמון האזהרה ולשים לב אליהן, וגם לפתור את הבעיות הקשורות לשיפוצים ולחפירות שלהם, במיוחד חוסר המימון עבורם, וגם להרוויח מרווח הבטחון שמהווה עיראק כיום כדי למשוך יותר משימות זרות אשר שומרות על העתיקות הללו".

מקור: רויטרס