האם מהפכת הבינה המלאכותית משפיעה על שוק העבודה?
מגוון

האם מהפכת הבינה המלאכותית משפיעה על שוק העבודה?

SadaNews - הדאגה לגבי השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה העולמית הולכת וגוברת. עם חובות הממשלה האמריקאית שעברו את ה-36 טריליון דולר, וגידול במתחים המסחריים, עולה באופק משבר חדש: האם יוכלו המשרות הנוכחיות לעמוד בפני פלישת המכונות?

דיווחים ממוסדות גדולים כמו "פרייס ווטרהאוס קופרז" ו"מקינזי" ו"הפורום הכלכלי העולמי" צופים ששוק העבודה יעבור שינוי מהותי עד לשנת 2050, כאשר כ-60% מהמשרות הנוכחיות ידרשו רה-ארגון יסודי בעקבות הבינה המלאכותית, לפי דו"ח של מגזין "פורבס", שנמצא בידי "אל-ערביה ביזנס".

ההערכות מצביעות על כך שהבינה המלאכותית תשנה את רוב המשרות במהלך תקופה של 10 עד 30 שנה. חברת הייעוץ "מקינזי" צופה שכ-30% מהמשרות בארצות הברית יאוטמטו עד 2030, בעוד "גולדן סאקס" רואה שחצי מהמשרות עשויות להיעלם לחלוטין עד 2045, במנוע של התפתחות הבינה המלאכותית הגנרטיבית וה רובוטיקה.

בעוד "גולדן סאקס" ציפתה בעבר ש-300 מיליון משרות בכל העולם מאוימות בהעלמות, כמה תחומים יישארו יותר בטוחים, כמו בנייה, תעשיות ידניות, תחזוקה ותיקונים.

מנגד, הזהיר מייסד קרן גידור "ברידג'ווטר" ריי דאליו, על כך ש"פירוק כלכלי גדול" עשוי להתרחש במהלך עשרים שנה מאחר שהפרודוקטיביות עולים על יכולת השוק ליצור משרות חדשות.

לארי פינק, המנכ"ל של "בלאקרוק", ציין כי השפעת הבינה המלאכותית מתחילה להיראות בבירור בתחומים כמו פיננסים ושירותים משפטיים, וצופה "רה-ארגון" רחב של משרות משרדיות עד לשנת 2035.

המנכ"ל של "ג'י פי מורגן" ג'ימי דיימון הלך רחוק יותר, כשהוא צופה כי טכנולוגיות הבינה המלאכותית ייכנסו למשימות החוזרות תוך 15 שנה בלבד.

מי ייפול ראשון?

השפעת הבינה המלאכותית לא תהיה שווה עבור כל המשרות. חלקן ייעלמו במהרה, בעוד אחרות יחזיקו מעמד זמן רב יותר.

משימות ניהוליות

מחקר של מכון המדיניות הציבורית בשנת 2024 מצא כי 60% מהמשימות הניהוליות יכולות להיות מאוטמות. חברות גדולות כמו "בלאקרוק" כבר החלו להפחית משרות תמיכה מנהלית באמצעות הבינה המלאכותית.

חשבונאות וניתוח פיננסי

נמצאות בסיכון גבוה, שכן פלטפורמות כמו "בלומברג טרמינל" מסוגלות לנתח נתונים ולהכין דוחות במהירות העולה על יכולות בני האדם.

משרות משפטיות

מכין חוזים ועד מחקר משפטי, כלים כמו "הרווי" ו"קוקאונסל" מסוגלים לבצע משימות אלו בדיוק של עד 90%, לפי מחקר מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 2025.

תקשורת ועיצוב

עיצוב גרפי, כתיבה פרסומית, וחדשות מסורתיות מתמודדות עם אתגרים מכלים כמו DALL·E ופלטפורמות בינה מלאכותית גנרטיבית. על פי דו"ח של מרכז "פיו" בשנת 2024, צפוי ש-30% מהמשרות בתקשורת עשויות להיעלם עד 2035.

תכנות והנדסה

למרות שהבינה המלאכותית מגבירה את פרודוקטיביות המהנדסים, היא מאיימת על משימות שגרתיות בתחום זה, כאשר דו"ח מהפורום הכלכלי העולמי בשנת 2025 ציין כי 40% ממשימות התכנות עשויות להתאמן עד 2040.

מי ישרוד?

משרות אנושיות: אחיות, פסיכותרפיה, ועבודה סוציאלית תלויות בסימפתיה ובתקשורת אנושית, מה שהופך אותן לפחות חשופות לאוטומציה.

מחקר של "לנצ'ט" בשנת 2023 צפה ש-25% בלבד מהמשימות הניהוליות במגזר הבריאות עשויות להיעלם עד 2035.

חינוך ומנהיגות גבוהה: הוראה, במיוחד בתחומים כמו פיזיקה והוראה מוקדמת, דורשת אינטליגנציה רגשית ואינטראקציה אנושית שקשה על מכונות לחקות.

דו"ח של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי בשנת 2024 העריך כי רק 10% ממשימות ההוראה ניתנות לאוטומציה עד 2040.

מנהיגות אסטרטגית: גם דיימון וגם אקמן סבורים שתפקידי מנהיגות שדורשים קבלת החלטות מורכבות והנעת צוותים יישארו בידיים البشرية זמן רב.

איך להגן על עתידך המקצועי?

בעקבות השינויים הללו, המומחים ממליצים להתמקד בפיתוח כישורים שקשה על הבינה המלאכותית לחקות, כמו חשיבה ביקורתית, אינטליגנציה רגשית וגמישות דיגיטלית.

כמו כן, הם ממליצים לפנות לתחומים יותר עמידים לאוטומציה, כמו בריאות וחינוך, ולדרוש תוכניות הכשרה שיחזירו את כוח העבודה למעלה.