"בית העבדים" בסנגל זיכרון חי לסחר בעבדים דרך האוקיינוס האטלנטי

SadaNews - "בית העבדים" באי גוריאה הסנגלי עדיין עומד כעד חי לאחת הפרקים החשוכים ביותר בהיסטוריה האנושית, שכן היה מרכז לריכוז האפריקאים והעברתם בכוח דרך האוקיינוס האטלנטי לעבדות בעולם החדש.

האי השוכן מול בירת סנגל, דקר, מילא תפקיד מרכזי בסחר בעבדים דרך האוקיינוס האטלנטי, בין המאה ה-15 ועד ה-19, כאשר מיליונים של אפריקאים הועברו ממנו ליבשת האמריקאית. כיום, האי הנ"ל נחשב לסמל עולמי לטרגדיה האנושית הזאת.

גוריאה.. אותה כף כהה ששיחקה הטבע בין חופי הגלים הירוקים, לפני שהשקות אותה גלי הדמעות, והתרוממה על גבי השחורים המשוטטים של עוברי האי, גברים ונשים שהיו הכאות של מהמרים לבנים שהקימו את יסודות הכלכלות המערביות, ועושרם של עמים ואישי ציבור על חשבון רעב ודמעות של העבדים האפריקאים, שחלק גדול מהם עברו על הגלים המשיקים לגוריאה, והשיט עם הספינות ששטו לעבר הלא נודע, לפני שהשאירו אותם במנוחת כאב, והנקודה הרחוקה ביותר מהמקום שבו נולדו, כפי שתעד דוח של השליח של אל-ג'זירה, אמין חבלה.

ארגון אונסק"ו סיווג את האי הזה כנכס תרבותי מאז 1978, ומזה עשורים הוא הפך לחלק מרכזי ממשאבי התיירות בסנגל, כאשר מאות תיירים פוקדים אותו מדי יום, וכך פורחת בו פעילות כלכלית מתמשכת שמפיקה תועלת לכלכלה המקומית, ולתושבי הכפר (האי) שלא עולים על 1200 נפש, חיים על מה שמניב זכרונות הדמעות והשפעת הדרך להעבדות מהכנסה נדיבה, ומה שמרווה את צימאון התיירים לסיפורים ומידע כואב על המיליונים שחצו את הגלים תחת רחמי הכאות האדם הלבן.

זירה למאבק אירופי

הפורטוגלים קיפלו את בגדיהם על חוף גוריאה בשנת 1444 לספירה, ובכך שתלו את הטרפנט הראשון של העבדות האירופית באי השקט הזה, ולא חלפו 6 שנים מאז נחיתתם באיזור הימי הזה, עד שהקימו שם מרכז מסחרי וכנסייה שהתנגן בה הקודש ב-1450, ולאחר מכן שלטו הפורטוגלים, עד שההולנדים השתלטו על האי בשנת 1617, לפני שהשלטון הצרפתי והבריטי נכנס, ומשם השלטון הצרפתי התמשך לאורך 4 מאות הסתיים בשליטה מלאה של הצרפתים מאז 1817 לספירה.

בשל תפקיד גוריאה בסחר בעבדים וכאשר היא הייתה הנמל הישיר שאינו מפריד בינה לבין ארצות הברית ביותר מ-8,000 מייל ימי, היא הייתה זירה למאבק ותחרות בין המעצמות הקולוניאליסטיות שהחליפו שליטה עליה 17 פעמים.

הצרפתים היו המצליחים יותר, כשהשלטון שלהם נמשך עליה יותר משני מאות, והתקופה שבה שלטו המערביים על האי הייתה עמוסה במסעות כואבים שהעבירו מלכים, עניים, מדענים, ילדים ולוחמים בשלשלאות, סוחרים בהם כמו בבעלי חיים.

והמפרץ הכואב הוא בכך שהמאות השחורות והדם של תולדות גוריאה היו בעמק עידן הנאורות האירופי והמהלך המהיר של המוח המערבי לעבר דמוקרטיה וזכויות אדם, שהמשמעות שלו וחירותו מתמעטות כאשר הוא לא היה אירופאי, מתיישב או פולש או סוחר שעובר באופקים.

והעורך דין הסנגלי עליון טיון -בשיחה עימו עם אל-ג'זירה- מאמין כי גוריאה היא הסיפור של המהפך התרבותי הכי מזוויע בהיסטוריה, כאשר ספינות האירופים עמדו על גודו של הטרור כדי להעביר את העבדים לחוות, שדות, מכרות ומפעלי המערב, ולהקים על גביהם האפריקאים את תהליך התעשייה.

טיון רואה את התקופה הזאת כתור שהגענו בו לתחתית ההתמודדות עם האדם האפריקאי ובזכותו, כאשר היה מי שלא ראה בו אדם. וזוהי טיב הקולוניאליזם, כי הקולוניאליזם -לפי דבריו הוא תמיד שלטון, ושינוי זהויות, שמות, שפה, תרבות, ולכן הוא כמו העבדות נחשב לפשע נגד האנושות.

מקור: אל-ג'זירה + אל-נאס