המשבר במים ברמאללה מעורר גל של זעם ציבורי וקריאות לרפורמה רדיקלית

מעקב סדה ניוז: עיריית רמאללה פתחה את הדלת לדו שיח עם התושבים על משבר המים ההולך ומתרקם בעיר, באמצעות פוסט בעמוד הרשמי שלה באתר "פייסבוק", שבו היא הזמינה את ההורים להעלות את ההערות והשאלות שלהם כהכנה להצגתן בפני רשות המים של מחוז ירושלים במהלך התוכנית "רמאללה שיחת קודש" שמשודרת בטלוויזיה "ווין א רמאללה", כשהיא גוף האחראית על חלוקת המים במחוז רמאללה ובירה, אך במהרה הפכו התגובות לזירה לביטוי על הזעם הציבורי, כשהרוב המוחלט של התגובות היה שלילי, מלא באי נוחות מהמציאות המימית המתדרדרת, ודורש רפורמות דחופות שיכללו את התשתית, מנגנוני החלוקה, והבטחת צדק בהזרמת המים בין האזורים.

תגובות נזעמות ודורשות רפורמה

ההערות מהתושבים הציפו, כשהם מביעים את הכעס שלהם על חלוקת המים הגרועה, החולשת בהזרמה, וחזרתם של הפסקות, ומבקשים פתרונות מעשיים שיבטיחו צדק בחלוקה ושיפור התשתית.

בין ההצעות הבולטות שהתקבלו מהתגובות של התושבים ורשמה סדה ניוז: "בניית מיכלים מרכזיים לאיסוף מי הגשמים במקום להשאירם לגול ברחובות בחורף, וכן טיפול באובדן במערכת המים ושיפור היעילות של החלוקה".

כמו כן: "תיקון תנאי רישיונות הבנייה כך שכולם ידרשו קיומם של בארות לאיסוף מי גשמים בכל בניין, ושיקום הרשתות הישנות וחלוקת קווי המים בצורה הוגנת בין השכונות".

תלונות מאזורים נפגעים

תושבים מאזורים שונים הצביעו על הסבל המתמשך שלהם, ביניהם: רחוב "חנא נקרה" שסובל מהחולשה בלחץ המים משנתיים, שמונעת מהמים להגיע לקומות העליונות.

וכמו כן "רחוב השקרה" ליד בית ספר עزيز شاهين, שם התלוננו התושבים על שינוי בלוח הזמנים של הזרמת המים, דבר שהוביל לצמצום ימי ההתחברות, עם חולשה חמורה בכמות, למרות שהגישו תלונות רבות ללא תגובה.

וגם באזור الطירה, ציין אחד מהתושבים כי הבניינות עם הגובה הנמוך נהנות יותר מהזרמה, בעוד שמקורות הגבוהים נמנעים, ודורשים להתקין מכשירי ברזים כדי להבטיח חלוקה הוגנת.

ואחד מהתושבים הבהיר כי שטח מחוז רמאללה הוא 844 קילומטרים רבועים, וקצב הגשם מגיע ל-650 מ"מ בשנה, מה שאומר שהכמות של המים הזמינים מספיקה כדי לענות על הצרכים ויותר מכך. הוא הדגיש שהאחריות אינה מוטלת על האזרח שמשלם מיסים, אלא על הגורמים המוסמכים מרשות המים ומועצת המים והעיריות, וקורא להעניש את המכבידים או להדיחם לטובת מי שיכולים למצוא פתרונות.

זעקת העם: מים הם זכות ולא מותרות

תושבים הביעו את תחושת האכזבה שלהם, וכינו את משבר המים כ"אסון יומיומי", כאשר המים מגיעים לחלק מהאזורים באופן סדיר, בעוד שמקורות אחרים מפסידים במשך ימים ארוכים, ואפילו כמה בתים גבוהים לא מגיעים להם מים כלל, כמו כן הם ציינו שכשהמים מגיעים, הם לא תמיד נקיים, ומדגישים ש"המים הם זכות בסיסית לכל אדם, ויש למצוא פתרון יסודי והוגן לכולם".

וכאשר רשמה סדה ניוז, כתב אחד מהתושבים סדרת שאלות שמשקפות את העוצמה של הזעף הציבורי: "למה המים מגיעים לחלק מהאזורים 3 או 4 ימים בשבוע, בעוד שאחרים מגיעים אליהם רק פעם בכל שבועיים? ומה עושה מי שאינו מספיק בכמות המים למלא את המיכלים שלו? האם המנהל הכללי של המוסד היה מקבל לחיות באותן תנאים אם המים היו מגיעים לביתו בקצב הזה?".

משבר המים ברמאללה לא נותר רק כאי סדר טכני או מנהלי, אלא הפך לשאלה של דעת ציבורית המחייבת התערבות דחופה מגורמים מוסמכים, ותיאום רציני בין העיריות ומוסדות השלטון המקומי, כדי להבטיח את זכות התושבים לקבל מים בצורה הוגנת ומספקת, הרחק מההבחנה הגיאוגרפית או החסרים המוסדיים.