המוניטור: לבנון על סף תהום

סדנה ניוז - אתר "המוניטור" האמריקאי צפה את ההשלכות של החלטת הממשלה הלבנונית למקד את הנשק, כולל הנשק של حزب الله, ביד המדינה. הוא ציין כי עם תחילת מסירת הנשק של כמה פלגים פלסטיניים במחנה ברג' בראג'נה שבביירות, נכנס ההחלטה לשלב עדין.

הכותב והעיתונאי העיראקי גאסם אלעזאוי - במאמר שפורסם היום ב"המוניטור" - תיאר את שלב קביעת לוח זמנים לפרוק את כל התצורות המזוינות, בראשן حزب الله, כצעד "הרפתקני" יותר מאשר צעד פוליטי, בגלל הסיכונים שהוא נושא שדוחפים את לבנון לעבר סף עימות מזוין חדש.

תוכנית מסוכנת

העזאוי רואה כי התוכנית הזו נהנית מציפוף אמריקאי ישיר, עם הבטחות לספק סיוע ושיקום ונורמליזציה של היחסים הבינלאומיים. אך حزب الله דחה זאת לחלוטין, ושריו החרימו את ישיבות הממשלה.

ונעימ קאסם, מנהיג حزب الله, לא השאיר מקום לאי הבנה באומרו "כל אחד שקורא היום למסירת הנשק, בין אם פנימית ובין אם חיצונית, על במפלגה הערבית או הבינלאומית, משרת את הפרויקט הישראלי. לגבי حزب الله, המחסן שלו אינו בר כינון. זהו המגן שמונע את ישראל, המגן על ריבונות לבנון. הקריאות לפרוק את הנשק בעוד כוחות ישראלים עדיין כובשים את השטחים הלבנוניים הוא דרישה לכניעה" על פי דברי קאסם.

וושינגטון מצדה דחפה את שליחתה המיוחדת תום בראק, נושא מפה של 6 דפים הקוראת לפרוק את הנשק של המפלגה לפני סוף השנה, בתמורה להפסיק את הפעולות הצבאיות הישראליות בדרום ולספק סיוע בינלאומי לשיקום. עם זאת, המפלגה ובעלי בריתה דחו את היוזמה, והראו כי זהו "איום וסחיטה" וניסיון לכפות חסות זרה ממוסכת.

ולגבי וושינגטון, حزب الله איננו סתם מיליציה אלא הוא המכשול הראשי בפני יציבות לבנון. המפלגה רואה שהמיסוד הכפול של בראק בתיקים של לבנון וסוריה (לא מביא) אלא להעמיק את הספקות שוושינגטון שואפת לרשום מחדש את מפה של ארץ השמים על חשבון לבנון.

ישראל ואיראן על הקו

על פי הכותב, העמדות הישראליות לא פחתו. שר الدفاع לשעבר יואב גלנט הדגיש כי "אין שקט בביירות ואין יציבות בלבנון ללא ביטחון לישראל" כשהוא מרמז על המשך הפעולות הצבאיות אם לא יפורק الحزب הזה. ובמקביל, מיהר האחראי האיראני עלי לריג'אני לביירות כדי להדגיש את תמיכת איראן המלאה מאחורי בעלת בריתה, כשהוא מתייחס לכך שנשק حزب الله מהווה את הערובה הבסיסית לריבונות לבנון מול ישראל.

ומשקיפים רואים כי היוזמה האמריקאית סובלת מטעויות מבניות, כאשר הבולטת היא שהיא מבקשת מחזב אללה לוותר על נשקו בעוד ישראל ממשיכה לכבוש שטחים לבנוניים אסטרטגיים. בנוסף, צבא לבנון, למרות ניסיונותיו להרחיב את שליטתו, חסר את הכלים והיכולת להתמודד עם ארגון חצי צבאי מאומן ומושרש חברתית כמו حزب الله. פיצוץ קטלני בחודש שעבר לקח את חייהם של 6 חיילים במהלך פעולת פינוי תשתית של המפלגה בדרום, מה שהזכיר את גובה האתגרים.

צבא לבנון אינו מאומן ואינו מצויד לעימות ישיר עם לוחמי حزب الله, וההתעלמות לכך היא לא יותר מאשר משאלות שאותן מסוגלות להיות מסוכנות במיוחד.

ובצד שלו, נשיא לבנון ג'וזף עאון קרא לשיחה לאומית למניעת ההחלקה לעימות פתוח. עם זאת, הלחצים מוושינגטון וישראל מציבים את ביירות מול משוואה קשה: או להיענות לדרישות לפרוק נשק, או להתמודד עם סכנת החלקה ביטחונית וקהילתית שמזכירה את מראות מלחמת האזרחים של 1975. עם הגברות המתיחות והמופעים המזוינים ברחוב, הסיכויים להסלמה נראים קיימים כל עוד לא מתגלה הסכם.

הדרך היחידה

האנליסטים מסכימים שכל פתרון לפרוק נשק של حزب الله שאינו כולל את נסיגת ישראל מהשטחים הלבנוניים יישאר כתיבה על נייר לפי מה שסימנה סדנה ניוז. וכאשר וושינגטון לא מצליחה להכריח את ישראל לצאת, דבר שזה רחוק במרחק.

הכותב מסכם כי "אין ללבנון מרחב לאיומים, וכל ניסיון מהיר לאלץ את פירוק حزبالله בכוח לא יהפוך את המדינה לבטוחה אלא יהרוס אותה" הוא ציין כי בעוד שנראה כי თავად פיתרון הכוח הוא אופציה מסוכנת, עדיין השיחה הפנימית והדיפלומטיה האזורית הם הדרך האחת למנוע פיצוץ חדש.

והיום, לבנון עומדת שוב בפני צומת דרכים: או לשחזר את הטרגדיה של מלחמת האזרחים, או להפסיק לרגע ולהעריך מחדש ולחפש את ההסכם הפוליטי היחיד שיכול למנוע את האסון, על רקע סכסוך אזורי שעובר על ההשלכות לחוץ לבנון.