ניתוח חושף: צה"ל מגדיר אזורים מסוכנים כמקלטים לפליטים מעיר עזה

סדנאוז - על רקע ההצהרות האחרונות של דובר צה"ל, אביחי אדרעי, שאישר כי "פינוי עיר עזה הוא בלתי נמנע", מתגלות פרטים חמורים בתכנון בשטח שמיועד לכוון את תנועת הטסת תושבי רצועת עזה לפי צה"ל, דבר שמעורר חששות הולכות ומתרקמות מהקטסטרופה אנושית בלתי נמנעת.

העיתון "הארץ" פרסם תחקיר שהתבסס על ניתוח שערכו מומחי המפות "עדי בן נון" מהאוניברסיטה העברית והפרופסור "יעקב גארב" מאוניברסיטת בן גוריון, שבו גילו כי מספר אזורים שהצהיר עליהם צה"ל כאזורים מיועדים לבריחת תושביי צפון רצועת עזה, נמצאים במקור באזורים שמסווגים על ידי הצבא עצמו כ"מסוכנים" ואינם מתאימים לנוכחות אזרחית.

המעניין הוא שהמפה שפרסם צה"ל מציגה את האזורים האלו בצבע אדום, דבר שמעיד על סתירה בולטת בין ההצהרות הרשמית הישראליות לבין המצב בשטח.

הניתוח שערך הפרופסור הישראלי גארב הראה כי זה לא מוגבל למקרה או שניים, אלא מתוך 19 "בלוקי" פינוי שהוגדרו על ידי צה"ל, ישנם 6 בלוקים שנמצאים חלקית או לגמרי מחוץ לאזורים המותרים.

הבעיה לא מסתיימת בניגוד בהגדרת האזורים, אלא נמשכת לטיפוס האזורים עצמם. לפי הניתוח, השטח הזמין לפינוי אינו עולה על 7 קילומטרים רבועים בלבד, שטח נמוך מאוד בהשוואה למספר התושבים שדורשים מהם לפנות. והגרוע מכל, שטח זה אינו ריק לחלוטין, שכן חלק ממנו הוא אדמות שלא ניתן להקים עליהם אוהלים, בעוד שאזורים אחרים מכילים כבר אוהלים קיימים, דבר שמגביל את היכולת לקלוט עוד יותר פליטים.

תמונות לוויין עדכניות ששלחו בן נון וגארב לעיתון "הארץ" הראו כי חלק מהאזורים נראים כמו דיונות חול, כנראה שיהיה קשה מאוד או כמעט בלתי אפשרי להקים עליהם אוהלים או לחיות בהם בתנאים סבירים. בעוד שאזורים אחרים נראו כמו דרכים או כמרחבים שעלולים להישטף במים, דבר שמקשה על המצב ומפחית את היעילות של האזורים הללו כמקלטים זמניים.

בהקשר זה, ארגוני הסעד העובדים ברצועה הזהירו כי כל תהליך פינוי נוסף יוביל לקטסטרופה אנושית, במיוחד שלרוב האוכלוסייה כבר منحצה מדי פעמים, והם סובלים מתנאי חיים קשים, ואין להם את היכולת הפיזית או הנפשית לפינוי נוסף. הארגונים הללו מדגישים כי המצב ההומניטרי בעזה הגיע לרמות קריטיות אפילו לפני שדיברו על פינוי חדש, דבר שעושה כל צעד מסוג זה למסוכן.

הצהרותיו של אדרעי שהגדיר את הפינוי כ"בלתי נמנע" משקפות מגמה רשמית כלפי ביצוע פעולה רחבת היקף, למרות האזהרות המתרקמות מההשלכות האנושיות והלוגיסטיות. בעוד שגורמים צבאיים מדברים על הצורך בפינוי, העובדות בשטח חושפות חוסר תכנון ריאלי, סתירות במידע, וחוסר במרכיבים חיוניים שמבטיחים את ביטחונם של האזרחים.