באמצע ביקורות פנימיות.. בריטניה ממשיכה לבצע טיסות מעקב קרובות מעל עזה

סאדןיוז - העיתון הבריטי "גרדיאן" דיווח כי לונדון ממשיכה לבצע טיסות מעקב קרובות מעל עזה, בעזרת חברת אמריקאית, בזמן שהשאלות מתרבות לגבי אופן השימוש במידע המודיעיני שנאסף ושיתוף המידע עם צבא ישראל.

עוקבי טיסות מעריכים כי מטוסי "שדו" של חיל האוויר הבריטי ביצעו יותר מ-600 טיסות מעל השטחים הפלסטיניים, מהבסיס האווירי אקרוטירי בקפריסין, במאמץ לזהות את מיקום בני הערובה שנותרו בידי חמאס מאז דצמבר 2023.

טיסות הריגול החלו בתקופת מפלגת השמרנים, אך המשיכו גם תחת מפלגת הלייבור, עם מעט פרטים שנחשפו, כאשר בתחילה בוצעו בממוצע שתי טיסות ביום, ואז ירדו לאחרונה לטיסה אחת ביום, לפי מעקבי הטיסות המיוחדים.

משימות המעקב הועברו לחברת "סייירה נבאדה" האמריקאית, בסוף יולי, כדי להפחית עלויות, ומקורות בחיל האוויר הבריטי ציינו שהן נמשכות ברוב הימים על מטוס דומה. אולם, בתוך ימים, התרחש טעות כאשר טיסת הריגול החדשה נראתה מעל חאן יונס ב-28 ביולי; עד אז, מכשירי השידור והקליטה של מטוסי הריגול היו כבויים באמצע טיסתם מאקרוטירי לכיוון עזה, מעל מזרח הים התיכון.

לפי מעקב הטיסות ואנליסט סטיבן ווטקינס, יש לטעות הזו משמעות שהיא "מאשרת טיסות של חיל האוויר הבריטי מעל עזה, ולא רק בסמוך אליה".

ווטקינס הוסיף שהגברת הנהלים הביטחוניים לאחר מכן הקשתה על מעקב הטיסות, על אף שפארת הריגול הפעלתה וכיבתה את מכשירי השידור והקליטה ב-3, 4 ו-6 באוגוסט לפני שיצאה מאקרוטירי.

מטוסי "שדו" משמשים למעקב אופטי, בלילה או ביום, ולעיתים קרובות תומכים בפעולות של הכוחות המיוחדים הבריטים.

מקור הגנתי אמר כי הם האומנו על מבנים בעזה, בניסיון לקבוע אם ישנם סימנים להימצאותם של עשרים בני הערובה שמוערכים עדיין כי הם בחיים.

הפוליטיקאי ג'רמי קורבין אמר כי "המשך שיתוף הפעולה הצבאי הבריטי עם ישראל הוא דבר שאין לתרץ; שכן מתבצע חיסול ממוקד ברחבי העולם".

הוסיף מנהיג מפלגת הלייבור לשעבר: "עדיין איננו יודעים מדוע ממשיכות טיסות אלו והמידע המודיעיני המוצע".

הלן מاغוויר, הדוברת מטעם מפלגת הדמוקרטים הליברלים לענייני הגנה, אמרה כי בעוד שהיא תומכת במאמצי הממלכה המאוחדת לאתר את בני הערובה שנותרו, "על הממשלה להבהיר את הצעדים שננקטו כדי להבטיח שישראל לא תוכל להשתמש במידע המודיעיני הבריטי בפעולותיה הצבאיות בעזה".

השר ההגנתי לשעבר, גרנט שבס, הודיע לראשונה על טיסות המעקב האוויריות בשנת 2023, בתמיכה לישראל, ולא ניתנו פרטים על אופן סיוע מטוסי הריגול לישראל.

הממשלה הבריטית טוענת שהיא נוקטת צעדים מדויקים כדי לשלוט במה שהיא משתפת עם ישראל. כשנשאל ספציפית על טיסות המעקב האוויריות, בחודש שעבר, אמר שר החוץ, דיויד לאמי: "יהיה לחלוטין שגוי أن תסייע הממשלה הבריטית במלחמה הזו בעזה. אנחנו לא עושים זאת. ואני לא אעשה זאת לעולם".

מקורות צבאיים אמרו כי ההליך הרגיל של חילופי מידע מודיעיני בריטי עם ישראל או כל מדינה זרה אחרת יכלול תהליכי בדיקה על ידי יועץ פוליטי ועורך דין, בתהליך שאחד מהם אמר שהוא עשוי להימשך "דקות, שעות או ימים".

המקור הבריטי הוסיף: "למה עלינו לרצות להיות מעורבים בעימות שבו מועלות האשמות על חיסול עם והפרות החוק ההומניטרי הבינלאומי?", והוסיף שאם ריצ'רד הירמר, התובע הכללי, היה מעלה חששות רציניים, סביר להניח כי הטיסות לא היו נמשכות.

באופן כללי, העברת מידע בעל ערך צבאי לישראל תהפוך את בריטניה לצד במלחמה המתנהלת, כאשר לאחר ההעברה, אין אפשרות לשלוט בשימוש במידע המודיעיני שיכול לשמש על ידי צד שלישי.

קيم ג'ונסון, חברת פרלמנט ממפלגת הלייבור, אמרה כי "יש דאגה רבה להמשך טיסות המעקב האוויריות מעל עזה ללא רחמים, גם עם שאלות רציניות לגבי מטרתן ומעקבן - במיוחד לאחר שבילינו חודשים בתביעה לסיים את השימוש בבסיס אקרוטירי לשיתוף מידע מודיעיני עם ישראל, במהלך המתקפה החיסולית שלה על עזה".

לא הייתה תגובה ממשרד ההגנה הבריטי, אך הוא ציין שהוא מבצע טיסות מעקב אוויריות בלתי חמושים מעל עזה כדי לזהות את מיקומי בני הערובה, וכי הוא שולט במידע שנמסר לרשויות הישראליות.

המשרד לתובע הכללי גם אמר שהוא לא מתייחס להתייעצויות משפטיות שניתנות לשרים אחרים.