אירופה שואפת לחזק את מערכות הנתונים הסביבתיים והבריאותיים שלה לקראת נסיגה אמריקאית מהמחקר המדעי
מגוון

אירופה שואפת לחזק את מערכות הנתונים הסביבתיים והבריאותיים שלה לקראת נסיגה אמריקאית מהמחקר המדעי

סאדנאוז - יותר מ-12 מדינות אירופיות חשפו תכניות להגן על נתונים בסיסיים בתחומי האקלים, הסביבה, הבריאות ועוד, על ידי סקירה של תלותן בנתוני נתונים אמריקאיים שהיו זמינים בעבר, ואף הזמינו את המדענים האמריקאים שהושפעו מההחלטות של טראמפ להצטרף למוסדות האירופיים.

נציגים אירופיים אישרו כי היבשת שואפת לחזק את מערכות האיסוף של הנתונים שלה בתחומי האקלים, תופעות אקלים קיצוניות ובריאות, מחשש למה שכינו "נסיגה אמריקאית כללית מהמחקר המדעי".

אדריאן לימה, מנהל המרכז הלאומי לחקר האקלים במכון הדני למטאורולוגיה, אמר כי "נתונים מהימנים תומכים באזהרות מזג האוויר הקיצוני ובתחזיות האקלים, והם בסופו של דבר יכולים להציל חיים".

הוא גם הסביר כי מוסד שלו תלוי בנתונים של המנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה (NOAA) האמריקאי כדי למדוד את טמפרטורות פני הים והקרחוני הימי בצפון, ועוד.

בתחילת כהונתו השנייה, נסוג הנשיא דונלד טראמפ מהסכם פריז לאקלים, והסכים להפחתות משמעותיות בתקציב המנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה (NOAA), המוסדות הלאומיים לבריאות, הסוכנות להגנת הסביבה, ומרכזי שליטה ומניעת מחלות, ועוד סוכנויות.

הוא גם עבד לפרק את התוכניות שמבצעות מחקרים בתחומי האקלים, מזג האוויר, הנתונים הגיאוגרפיים והבריאות, והפסיק חלק מהמאגרי נתונים הציבוריים, תוך ירידות כלליות במדיניות האקלים והסביבה הקודמות.

תכנית התקציב של הבית הלבן לשנת 2026 שואפת לצמצם את גודל המנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה אפילו יותר, עם הצעה להפחתה של 1.8 מיליארד דולר, מה שמהווה 27% מהתקציב, בנוסף להפחתת מספר העובדים ב-20%.

התכנית כוללת את ביטול משרד המחקר לאוקיינוסים ואטמוספירה, שהוא הזרוע המחקרית העיקרית של המנהל, ואחראי על מערכות ניטור האוקיינוסים, רשתות המעקב החופי, חיישני לוויין, ומעבדות מודל האקלים.

נוסף לכך, "NOAA" הודיעה בין אפריל ליוני על הפסקת הפעלת 20 קבוצות נתונים או מוצרים הקשורים לרעידות אדמה ומדעי הים.

נציגים אירופיים סבורים שאם לא יימשך הגישה לנתוני מזג האוויר והאקלים הנתמכים על ידי ארצות הברית, הממשלות והחברות יתמודדו עם אתגרים גדולים בתכנון ובזיהוי תופעות מזג האוויר הקיצוניות ובהשקעה ארוכת טווח בתשתיות, כך לפי הצהרותיהם לסוכנות רויטרס.

בחודש מרץ האחרון, יותר מ-12 מדינות אירופיות קראו לנציבות האירופית לפעול במהירות לשכור את המדענים האמריקאים שיאבדו את עבודותיהם בעקבות ההפחתות הללו בארצות הברית.

כשהתבקשה תגובה ממשרד ניהול התקציב בבית הלבן על ההפחתות במנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה, ועל פעולות האיחוד האירופי להרחבת בסיס הנתונים המדעי שלו, טען כי ההפחתות שטראמפ הציע בתקציב הסוכנות לשנת 2026 מכוונות לתוכניות שמשקפות מה שהוא כינה "המדע הירוק החדש המזויף", בהתייחסו למחקרים ולמדיניות שינוי האקלים.

שרה קולי, דוברת המשרד, אמרה בדוא"ל: "בזמן שהנשיא טראמפ עמד בראש, ארצות הברית החלה שוב לממן מדע אמיתי".

פרויקט חלופי
סוכנות "רויטרס" ערכה ראיונות עם נציגים מ-8 מדינות אירופיות, אשר דיווחו כי הממשלות שלהן עורכות סקירות לגבי מידת התלות שלהן בנתונים האמריקאיים שנוגעים לאקלים, אוקיינוסים ו מזג האוויר.

נציגים מ-7 מדינות, בכדאי שבדיה, פינלנד, גרמניה, הולנד, נורווגיה, ספרד, ושוודיה, אישרו כי ישנן מאמצים משותפים בשלביהן הראשונים להגן על נתוני הבריאות והאקלים, ותוכניות מחקר בסיסיות.

נציג בכיר מהמועצה האירופית, אמר כי האיחוד האירופי שואף בדחיפות להרחיב את גישתו לנתוני ניטור האוקיינוסים, אשר הינם חיוניים עבור ענפי השיט והאנרגיה, בנוסף למערכות אזהרה מוקדמות על סערות.

הנציג הסביר כי האיחוד מתכנן במשך השנתיים הקרובות להרחיב את רשת המעקב והנתונים הימיים האירופיים, שמשתפת ומתרכזת במידע על מסלולי ההובלה, בתי הגידול של קרקע הים, פסולת ימית, ועוד דאגות סביבתיות. הוא ציין כי המטרה היא "לחקות את השירותים הקיימים בארצות הברית, ואולי להחליפם".

נציג נוסף מהאיחוד האירופי אמר לרויטרס, כי אירופה חשה דאגה מיוחדת מהשפעת הקיצוץ במימון האמריקאי על הגורם המחקרי שקשור למנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה, אשר נחשב לגורם קרדינלי במערכת ניטור האוקיינוסים העולמית, שהיא רשת התומכת בשירותי ניווט, מסלולי שיט, ותחזיות סערות.

חברות הביטוח מבססות מודלים לסיכונים על פי רישומי אסונות במערכת זו, ומודדי החופים משתמשים בנתונים על קו החוף, רמות פני הים, וסיכונים סביבתיים כדי להנחות השקעות תשתית. גם תחום האנרגיה תלוי בנתוני אוקיינוסים ורעידות אדמה כדי להעריך את הכדאיות של פרויקטי חיפוש בנפט או הקמת חוות רוח.

הנציג הוסיף כי האיחוד האירופי גם שוקל להגדיל את מימון תוכנית "ארגו", שהיא חלק ממערכת ניטור האוקיינוסים העולמית, שמנהלת רשת של צפים לניטור האוקיינוסים בעולם, ומעקב אחר תופעות החימום הגלובלי, והאירועים האקלימיים הקיצוניים, ועליית מפלס הים.

המנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה תיאר את התוכנית, שפועלת במשך יותר מ-25 שנים, כ"תכשיט הכתר במדעי האוקיינוסים", ומספקת את הנתונים שלה בחינם לענפי הנפט והגז, ותיירות ימית, ועוד.

ארצות הברית מממנת 57% מהוצאות התפעול השנתיות של תוכנית ארגו (40 מיליון דולר), בעוד האיחוד האירופי מממן 23%. הבית הלבן או המנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה לא הגיבו על בירורים בנוגע לתמיכה העתידית בתוכנית.

המדענים האירופיים מכירים בתפקיד המוביל שמילאה ארצות הברית במחקר המדעי ובאיסוף נתונים ברחבי העולם, ומאשרים באותו הזמן, שארצות אירופה הפכו תלויות יתר על המידה בתפקיד זה.

קטדרין בונינג-גייס, המנהלת המדעית של מרכז הלמהולטץ הגרמני לחקר הסביבה: "העניין דומה להגנה: אנחנו תלויים במידה רבה בארצות הברית גם בתחום הזה. הם המובילים והמודל, אבל זה גם מביא אותנו להיות נתונים לחסדיהם".

כמה ממשלות אירופיות מקבלות בימים אלו צעדים להקטין את התלות הזו. השרה לחקר וחינוך גבוה בנורווגיה, סיגרון אסלנד, הודיעה כי מדינות הצפון האירופי נפגשו במרץ لتאם את המאמצים לאחסון נתונים, ולאחר מכן, דיווחו השרים לחקר האירופיים על ההפחתות האמריקאיות בפגישה שנערכה בפריז במאי.

אסלנד ציינה כי נורווגיה הקצתה שני מיליון דולר לתמיכה ולאחסון של הנתונים האמריקאיים על מנת להבטיח גישה יציבה אליהם, כמו כן, המכון הדני למטאורולוגיה החל בפברואר להוריד את הנתונים ההיסטוריים האמריקאיים על אקלים מחשש שיימחקו על ידי הממשלה האמריקאית.

גם הממשלה הגרמנית מינתה ארגונים מדעיים, ביניהם מרכז "הלמהולטץ", לבחון את מידת התלות שלהן בנתונים האמריקאיים.

מקור: רויטרס