לאחר ההודעה על הפסקת התקפות איראן.. השקל שב לרשום רווחים מול הדולר בשבוע מתוח

תרגום כלכלה صدى - השקל הישראלי השיג רווחים מול הדולר, לאחר ההודעה על הפסקת התקפות הצבאיות של איראן נגד ישראל.

הדולר התייצב סביב 2.93 שקל לאחר שעלה ל-2.9877 שקל לאחר חילופי ירי עם איראן בלילה שעבר ובבוקר זה.

על פי אתר עיתון "כלכליסט" העברי, מדובר בעלייה קלה לעומת שער החליפין שלו ביום שישי שהיה 2.90 שקל. לפי תרגום כלכלה صدى.

היורו, התייצב על 3.36 שקל, בהשוואה ל-3.38 שקל ביום שישי.

בשוק הבינלאומי, מדד הדולר ירד ב-0.1% מול סל של שישה מטבעות עיקריים, והגיע ל-99.71 נקודות.

המקום ציין, כי ההתפתחויות האחרונות מתווספות לאחד מהשבועות המוטרדים ביותר שנראו בשוק המט"ח המקומי בשנים האחרונות.

שילוב של התבטאויות נגיד בנק ישראל וירידות בשוק הגלובלי גרם לירידת שער השקל ביותר מ-5% מול המטבעות העיקריים בפחות משבוע.

יו"ר "בוריה פייננס", אור בוריה, ראה במצב זה תיקון חד אך צפוי, לאחר תקופה ארוכה של עלייה מהירה ולא רגילה במטבע הישראלי.

בוריה ציין, כי התמונה הכלכלית הבסיסית לא השתנתה, שכן עודף החשבון השוטף, כוחות המגזר הטכנולוגי המתקדם, גובה ההשקעות הזרות, והשיפור המתמשך בסביבה המאקרו-כלכלית, כל אלה תומכים בכוח השקל בטווח הארוך, ולכן, כל עלייה חדה בשערי חליפין של מט"חים זרים, מהווה הזדמנות לנזילות מט"חים זרים והגברת ההשקעה בשקל. לפי תרגום כלכלה صدى.

בשבועות האחרונים חווה השקל עלייה חדה מול המטבעות, מה שפוגע במגוון סקטורים, מהיצוא ועד הטכנולוגיה המתקדמת, מה שגרם לפיטורי מספר רב של עובדים במגזר זה, בעוד שהקהלים הכלכליים דרשו מבנק ישראל להתערב בשוק המט"ח, אך נגיד הבנק, אמיר יארון, אישר כי הזמן אינו בתיקון.

עם זאת, הבנק אישר אתמול (ראשון) את התערבותו בשוק המט"ח בחודש שעבר כשקנה במעלה 801 מיליון דולר.

זוהי ההתערבות הראשונה של הבנק מאז תחילת מגפת הקורונה.

פקיד בכיר בבנק ישראל אמר לאתר עיתון "ידיעות אחרונות", לפי תרגום כלכלה صدى, שההתערבות לא הייתה מתוך מטרה להשפיע על שער החליפין, כפי שהיה רגיל, אלא כתוצאה מ"גילוי פעילות לא סדירה בשוק המט"ח שדרשה התערבות במסחר.

בנק ישראל נמנע מלתאר את ההתערבות כ"פעילות סוחרת" בשוק המט"ח, אך המומחים טוענים שזהו למעשה הפירוש של הניסוח המעורפל לגבי הנסיבות של ההתערבות הנדירה הזו.

בינתיים, סוכנים טוענים שבנק ישראל התערב גם במסחר ביום שישי האחרון, מה שסייע לעלייה החדה של הדולר למחיר גבוה מ-2.90 שקל לדולר الواحد, לאחר שכבר ירד לאחר מכן ליותר מ-2.80 שקל במסחר בשבוע שעבר.

בנק ישראל נמנע מלהגיב על כך, וציין כי הוא לא מפרסם את פעילותו בשוק המט"ח אלא בדו"ח החודשי הנמצא בתחילת כל חודש.

לפי דברי הכלכלן העומר קאגנוביץ', יש שלושה אירועים עיקריים המשפיעים על מסחר המטבעות: הראשון הוא הסלמת המתיחות עם איראן ולבנון, השני הוא מגזר הטכנולוגיה, שבו אני סבור שרוב התנועות של השקל נובעות מירידות של מגזר זה בעולם, והשלישי הוא בנק ישראל, שהפתיע את המשקיעים בהצהרתו על חזרה לרכוש מטבעות זרים בהיקף גדול ודחף אותו בשוק, מה שעשוי היה להחליש את השקל בימים האחרונים.

הוא הוסיף: אני סבור, אגב, שבין האירועים האלה, למרות שמרביתם יכולים לחשוב שבנק ישראל הוא הסיבה, המגזר הטכנולוגי הוא הרגיש ביותר כעת ביחס לשאר שיעורי החליפין, וזה למעשה נובע מהטכנולוגיה.

המפגש הזה מגיע על רקע המשבר המתמשך הקשור לירידת שער החליפין של הדולר והשפעתו הגדולה על המגזר.

בין הצעדים העיקריים שהועלו לדיון ישנה אפשרות להעניק פטורים בביטוח לאומי, ולהתמקד בהנחות או דחיית תשלומי המעסיקים לעובדים תעשייתיים, במטרה לפצות ישירות על העלייה בעלויות השכר בשקל, בנוסף לכך הוצע לבדוק יתרונות חדשים לעובדים ומנגנוני תמריצים מיסויים המאפשרים לחברות לשמור על עובדים בעלי כישורים גבוהים מבלי להגדיל את ההוצאות בדולר.

בינתיים, למרות ההתנגדויות הראשוניות של משרד האוצר, הם לא דחו את רעיון לאפשר תשלום מיסים בדולרים לא דחייה מוחלטת הפעם, והציגו נציגי משרד האוצר במפגש פתיחות לאפשרות שעסקים גדולים ינהלו את התחייבויות המס שלהם ישירות במט"ח כדי להימנע מהפסדים בהמרות מטבע.

מומחי הטכנולוגיה מבקרים את היעדרו של נגיד בנק ישראל מהמכנסיות, במיוחד לאור נוכחות כל בכירי משרד האוצר, בשעת פעולות הבנק לרכישת דולרים, שנחשפו לאחרונה, שנפגעות ממוגזמות ומאוחרות מאוד ואינן מספיקות לשנות את המצב הנוכחי.

העיתון מציין, כמו שתירגם מחלק כלכלה صدى: משרד האוצר מבין שהתערבות העיקרית בשאלת ירידת ערך הדולר עשויה להיות כלכלית ולא מכסית, ורוב הצעדים שהמשרד אישר מתמקדים ברווחות של החברות הישראליות הקטנות והבינוניות דרך קרן מענקים שתוקם ברשות החדשנות, בדמיון לקרנות הסיוע הדומות שהוקמו בתחילת מלחמת הסכין הברזל או במהלך מגפת הקורונה.

המפגש הזה מגיע לאחר דיון חריף שנערך בשבוע שעבר, שבו הציגו בעלי חברות הטכנולוגיה נתונים מדאיגים לגבי ירידת שער החליפין של הדולר, מה שגרם לעלייה אמיתית של כ-30% בעלויות השכר של עובדים במגזר הטכנולוגיה המתקדמת בישראל מאז 2021.