הפנטגון מתמודד עם האשמות על הסתרת ההפסדים של הצבא האמריקאי במלחמה

סאדנואוס - מאמר בעיתון גארדיאן עסק בנושא שגרם למחלוקת רחבה בתוך ארצות הברית, הנוגע להאשמות המופנות נגד משרד ההגנה האמריקאי (הפנטגון) בנוגע לאסטרטגיה מכוונת המגבילה את המידע הנוגע להפסדים האנושיים שסועד הצבא האמריקאי במלחמה עם איראן.

מאמרו של דיוויד סמית בעיתון התבסס על ראיונות עם בכירים לשעבר ומומחים לביטחון לאומי וארגונים העוסקים בחופש העיתונות, זאת במקביל לתגובות הפנטגון המערערות את קיום כל נסיון להסתיר מידע.

הכותב פתח את המאמר שלו בציטוטים ממשרד ההגנה ומנהל סוכנות המודיעין המרכזית האמריקאית לשעבר ליאון פנטה, אשר תיאר את ההתמודדות של הפנטגון עם נושא קורבנות המלחמה כ"גישה מבישה", וראה כי ישנו מאמץ מכוון להסתיר מידע מהציבור האמריקאי.

פנטה אמר כי חובת הממשלה היא לעדכן את האזרחים בעלות האמיתית של המלחמות שהמדינה נלחמת, והזכיר כי שרי ההגנה خلال מלחמות עיראק ואפגניסטן היו עורכים מסיבות עיתונאים קבועות כדי לעדכן את כלי התקשורת ואת הציבור על התפתחויות המבצעים הצבאיים וההפסדים האנושיים.

אולם משרד ההגנה - כפי שמציין המאמר - לא ערך שום מסיבת עיתונאים במשך כשלושה חודשים, מה שנתפס על ידי מבקרים כאות לשינוי מהותי במדיניות התקשורת עם התקשורת, במיוחד כשהמשרד מואשם בשמירה על המידע הנוגע למלחמה, מחשש שזה יוביל לעלייה בכעס הציבורי עם התקרבות הבחירות האמצעיות.

המאמר מדגיש כי המלחמה נכנסה לשלב יותר מסובך לאחר קריסת ההפסקת האש העדינה בין ארצות הברית ואיראן, והחזרה להתקפות צבאיות יומיות ביניהם, מה שהגביר את החששות מהפיכת הסכסוך למלחמה ארוכה ויקרה, בניגוד להבטחות הנשיא דונלד טראמפ במהלך מערכת הבחירות שלו במניעת "מלחמות בלתי נגמרות".

הדו"ח הציג מספרים על ההפסדים האנושיים, וציין כי 18 חיילים אמריקאיים נהרגו, וכמה מאות נפצעו, וציין כי ההכרזה על המספרים הללו הגיעה מאוחר, לאחר שהפנטגון הכיר בהם מאוחר יותר דרך המדיה החברתית.

דו"ח שפורסם באתר האינטרנט של הפנטגון עורר את המחלוקת לאחר שעלו בו מספרים שונים לגבי כמות ההרוגים, לפני שהמשרד ייחס את זה ל"בעיה זמנית בנתונים", אם כי בכירים לשעבר ומומחים סבורים שהנושא לא נוגע רק לשגיאות ניהוליות, אלא משקף אסטרטגיה פוליטית שמטרתה להפחית את גודל הסיקור התקשורתי של ההפסדים האנושיים.

חלקם טוענים שהממשל מבין כי השילוב של עלות המלחמה הכלכלית, עליית מחירי הדלק ואינפלציה וההפסדים האנושיים עשויים להגביר את הירידה בתמיכה הציבורית במלחמה ולהשפיע על עתידה הפוליטי.

המאמר הקדיש מקום רב לדיון על היחסים המתוחים בין הפנטגון לבין התקשורת מאז החזרת טראמפ לשלטון, והזכיר כי משרד ההגנה נקט בסדרה של צעדים, שנחשבו על ידי עיתונאים וארגוני חופש העיתונות כלא נראו בעבר, כולל הוצאת חלק מהמוסדות الإعلامיים הגדולים ממיקומיהם בתוך הפנטגון, ומתן הטבות גדולות יותר לאמצעי תקשורת המוגדרים כקרובים יותר לממשלה.

גם הוטלו מגבלות נוספות על תנועת העיתונאים בתוך הבניין, והם נדרשו להיות מלוּוים על ידי עובדים רשמיים, לפני שהוכרז מאוחר יותר כי חלק מהמשרדים של כלי התקשורת הפכו לאזורים שאסור לעיתונאים להיכנס אליהם.

המאמר מציין את דעותיהם של בכירים בארגונים העוסקים בחופש העיתונות, שטוענים כי רמת המגבלות המוטלות על התקשורת בתוך הפנטגון אינה נראית כמותה בעשורים האחרונים, גם לא במהלך מלחמות גדולות כמו מלחמת המפרץ והמלחמה באפגניסטן, והם מדגישים כי מה שמתרחש מהווה ירידה גדולה ברמת שקיפות הממשלה.

הדו"ח השווה בין השבועות הראשונים של המלחמה, כאשר שר ההגנה פיט היגסית הופיע באופן קבוע במסיבות עיתונאים ודיבר בביטחון על הצלחת המבצעים הצבאיים, לבין השלב הנוכחי שבו ירד נוכחותו התקשורתית והחלה לעלות בהתקפותיו המילוליות באופן בולט, במקביל על רקע עליית הביקורות כלפי המלחמה.

מומחים ששוחחו עם העיתון טוענים כי היעדר התקשורת הרשמיות הקבועה לרוב משקפת קיומם של קשיים בשטח או חוסר בגישה ברורה למסלול המלחמה, כיוון שממשלות בדרך כלל נוטות להיות יותר זהירות במידע כאשר הן אינן בטוחות בתוצאות המבצעים הצבאיים או בהשלכות הפוליטיות שלהן.

המאמר עוסק גם בעלות הכלכלית של המלחמה, ומבהיר כי ההוצאות עליה הגיעו לעשרות מיליארדים של דולרים, כאשר הממשל מתמודד עם ביקורות גוברות בתוך הקונגרס בשל הבקשות המתמשכות שלו לקבלת מימון נוסף, מבלי לספק אסטרטגיה ברורה לסיום הסכסוך.

מנקודת מבט אחרת, המאמר מצטט דעות של בכירים לשעבר בביטחון הלאומי שרואים כי הממשל הנוכחי מתייחס לתקשורת, ואפילו לקונגרס ולציבור, כאל אויבים פוליטיים יותר מאשר כאל גופים שיש להם זכות למידע הנוגע למלחמה, דבר שמסביר -מנקודת מבטם- את החמרת המגבלות על זרימת המידע.

מנגד, מצטט הדו"ח את תגובת הפנטגון המערערת באופן נחרץ את קיום כל נסיון להפחית או להסתיר את גודל ההפסדים, ומדגישה כי המשרד והפיקוד המרכזי האמריקאי מספקים עדכונים שוטפים על המבצעים הצבאיים, וכי הנשיא ושר ההגנה מספקים מידע ישיר לאזרחים דרך הנתונים הרשמיים והפלטפורמות הדיגיטליות.

המאמר מסתיים בכך שירידת המסיבות העיתונאיות אינה אומרת את עצירת העבודה העיתונאית, שכן העיתונאים המובילים בנושאי צבא ממשיכים להסתמך על מקורותיהם הפרטיים כדי להשיג מידע. מפי ליאון פנטה הובאה האמונה כי הנסיונות להמעיט את המידע עשויים לעכב את גילוי האמת, אך לא ימנעו אותה בסופו של דבר, שכן העיתונאות תמשיך לחפש את העובדות, לא משנה אילו מגבלות יוטלו עליה, ומדגישה ש"האמת תמיד מתגלה בסופו של דבר".