האם אפשר להיות בריא בעודף משקל?

סדא ניוז - ייתכן ששני אנשים נמצאים באותו גיל, משקל ומדד מסת גוף, אך מצבם הבריאותי שונה לחלוטין. אחד מהם עשוי לסבול מלחץ דם גבוה, רמות סוכר בדם ומשקל שומני גבוה, בנוסף להצטברות שומן בתוך הכבד, בעוד שמבחני הבריאות של השני נמצאים בטווחים הנורמליים ולא מראים עליו הפרעות ברורות.

אך משקל דומה לא מעיד על סיכונים בריאותיים דומים, ומבחני בריאות תקינים אינם מספקים הגנה מלאה או קבועה מפני סיבוכי השמנת יתר.

מכאן הופיע בכתיבה הרפואית המושג "השמנת יתר מטבולית בריאה" כדי לתאר אנשים הסובלים מבעיית שומן בולטת, אך בזמן הערכה אינם סובלים מהפרעות מטבוליות שכיחות כמו עמידות לאינסולין, סוכרת, לחץ דם גבוה או הפרעות בשומני הדם.

עם זאת, המונח עורר ויכוחים מדעיים רחבים: האם באמת קיימת השמנת יתר שניתן לתארה כמספקת בריאות? או שמדובר בשלב זמני שלפני הופעת המחלה?

המשקל לא מגלה הכל

ההשמנת יתר מוגדרת בדרך כלל אצל מבוגרים כהגעה למדד מסת גוף של 30 קילוגרם לכל מטר מרובע או יותר, כאשר המדד מחושב על ידי חלוקת המשקל בקילוגרמים בריבוע גובה במטרים.

אך מדד מסת גוף הוא רק כלי לבדיקה ראשונית, ואינו מספק אבחון מלא למצב הבריאותי. הוא אינו מבדל בין שומן לשרירים, איננו קובע את מקום הצטברות השומן ואינו מגלה אם הוא מתחיל להשפיע על תפקוד האיברים.

על כן, ועדה בינלאומית שפרסמה המלצותיה בכתב העת "לנצט לסוכרת ונדקרינולוגיה" (The Lancet Diabetes & Endocrinology) בשנת 2025 הדגישה שלא ניתן להסתמך על מדד מסת הגוף בלבד לאבחון השמנת יתר.

הוועדה המליצה לאמת את עליית השומן באמצעות מדידות נוספות, כגון היקף המותניים, יחס המותן לגובה, ומדידות הרכב גוף, ואז לחפש את השפעת השומן המצטבר על תפקוד האיברים והחיים היומיום.

האם השאלה הרפואית אינה מתמקדת רק בכמות המשקל של האדם, אלא נוגעת גם למיקום הצטברות השומן ולהשפעתו על הגוף.

מהי בריאות מטבולית?

עד עתה, אין הגדרה עולמית אחידה של השמנת יתר מטבולית בריאה, דבר המבהיר את הפערים בתוצאות המחקרים ובשיעורי התפשטות המצב הזה.

חוקרים בדרך כלל מתמקדים בקבוצת אינדיקטורים, ביניהם:

לחץ דם.

סוכר בדם בזמן צום.

המוגלובין מסוכרר.

שומנים תלתיים.

כולסטרול טוב "HDL".

עמידות לאינסולין.

נטילת תרופות לסוכרת, לחץ דם או הפרעות בשומני הדם.

בעלות היסטוריה של מחלה קרדיווסקולרית.

אדם עשוי להיחשב בריא מטבולית בכמה מחקרים אם הוא אינו סובל מאף אחת מההפרעות הללו, בעוד שכמה מחקרים אחרים מאפשרים נוכחות של גורם סיכון אחד, ולעיתים שניים.

כך, אדם יכול לסווג את עצמו בתוך הקטגוריה של השמנת יתר מטבולית בריאה לפי הגדרה אחת, בעוד שבשנייה הוא אינו נחשב בריא. ככל שהקריטריונים גמישים יותר, כך שיעור האנשים הנמצאים בקטגוריה זו עולה, ולהיפך.

כמו כן, הופעת המבחנים באופן תקין ביום מסוים אינה מבטיחה אי הופעת ההשפעות המוקדמות של השמנת יתר, מאחר שייתכן ששינויים בכבד או בכלי דם או ברקמת השומן מתחילים לפני שראוי לסווג סוכרת או לחץ דם ברמות המגעילות.

לא כל השומנים דומים

אי אפשר להבין את השמנת יתר על ידי התמקדות בשומן כעל גוף אחד. מיקום האחסון של השומן ואיך הגוף מתמודד עם זה עשויים להיות חשובים יותר מכמותו בלבד.

אפשר לתאר את רקמת השומן כמחסן אנרגיה. כאשר למחסן זה יש יכולת טובה להתרחב, הוא יכול להחסן שומן מתחת לעור בצורה בטוחה יותר, ומה שמפחית את דליפתו לאיברים שאין בהם סביר לאחסן אותו בכמויות גדולות.

אך כאשר תאי השומן מתנפחים ועוברים דחק מאבדים את יכולתם לאחסן עוד אנרגיה, חומצות שומן מתחילות לעבור לדם ולהצטבר בכבד, בשרירים, בלבלב ולצד האיברים הפנימיים.

הצטברות זו תורמת לדלקת ולעמידות לאינסולין, להפרעות בסוכר ובשומנים. לכן, השומנים הסובבים את האיברים בבטן, שומני הכבד והשרירים, קשורים לסיכונים מטבוליים גדולים יותר מאשר השומן הקיים מתחת לעור, במיוחד באזורים של הירך והמותן.

הרבה מהאנשים עם השמנת יתר מטבולית בריאה מציינים כמות פחותה של שומנים מסביב לאיברים ופחות שומן בכבד, רגישות גבוהה יותר לאינסולין, ודלקת נמוכה יותר ברקמת השומן, וכוח לב ריאה קדמי גבוה יותר מאחרים שיש להם מדד מסת גוף זהה.

ההבדלים הללו נתונים להשפעה של גורמים שונים, כגון תורשה, גיל, מין, פעילות גופנית, שינה, תזונה וכושר, בנוסף ליכולת של תאי השומן להתרחב מבלי לאבד את תפקודם.

מדוע חוקרים את המצב הזה?

החוקרים לא לומדים את השמנת יתר מטבולית בריאה רק לצורך סיווג אנשים עם השמנת יתר, אלא כדי להבין מדוע אנשים מסוימים עמידים לסיבוכים למרות שיש בהם כמויות גדולות של שומן.

השאלה אינה מתמקדת רק בסיבות לכך שכמה מהסובלים מהשמנת יתר סובלים מסוכרת ומחלת כבד שומנית ומחלות לב, אלא גם כוללת גורמים המגנים על אחרים בפרופיל דומה של השמנת יתר, גם אם לזמן מוגבל.

המחקרים מצביעים על כך שבעלי השמנת יתר מטבולית בריאה עשויים ליהנות מיכולת טובה יותר לייצר תאי שומן חדשים וקטנים המאחסנים אנרגיה בצורה בטוחה, במקום להמשיך להתרחב תאים קיימים עד שהם מאבדים את תפקודם.

בנוסף, בדרך כלל יש להם כמות פחותה של שומנים מסביב לאיברים ושומנים בכבד, רגישות גבוהה יותר לאינסולין, דלקת פחותה ופיברוזיס בתוך רקמת השומן, ורמות גבוהות יותר של כמה הורמונים מועילים כמו אדיפונקטין.

החוקרים גם עוסקים בזרימת דם בתוך רקמת השומן, ובתפקוד המיטוכונדריות האחראיות על ייצור האנרגיה, וביכולת של השומנים להישמר במחסנים הטבעיים שלהם מבלי לעבור לכבד, לשרירים ו לבלב.

כמו כן, מחקרים על הגנום, חלבונים, מטבוליטים ורנ"א מיקרו בודקים את ההבדלים המולקולריים שעשויים להסביר את הגמישות המטבולית הזו.

הבנה של מכניקות אלו עשויה לעזור בעתיד לפיתוח טיפולים המשפרים את יכולת הרקמה של השומן לאחסן שומנים, או להפחית דלקת ופיברוזיס, או למנוע מעבר שומנים לאיברים, או לשחזר את רגישות לאינסולין.

אך יש להיזהר, כי חלק מההבדלים המולקולריים עשויים להיות תוצאה של הגנה ולא סיבה לה, ולא ניתן להפוך כל גילוי לטיפול לפני שמוכחת יכולתו לשנות אתית מסלול המחלה בפועל.

האם זה פחות מסוכן?

בדרך כלל יש לבעלי השמנת יתר מטבולית בריאה בריאות טובה יותר ומסוכנת פחות לחלות בסוכרת ובמחלות לב בהשוואה לסובלים מהשמנת יתר עם לחץ דם גבוה, סוכרת והפרעות בשומנים. אך כאשר משווים אותם לאנשים עם משקל תקין ובריאות מטבולית טובה, התוצאות פחות מעודדות.

מחקרים הראו כי הסכנות לסוכרת ומחלות לב, במיוחד אי ספיקת לב, עשויות להישאר גבוהות אצל הסובלים מהשמנת יתר, גם כאשר המבחנים המטבוליים שלהם היו נורמליים בתחילה.

אחת מהמחקרים עקבה אחרי יותר מ-381 אלף משתתפים בבנק חיים הבריטי במשך יותר מ-11 שנים בממוצע. היא מצאה כי השמנת יתר מטבולית בריאה הייתה קשורה, בהשוואה למשקל תקין ובריאות מטבולית טובה, לסיכון גבוה יותר לסוכרת, מחלות לב, אי ספיקת לב, בעיות נשימה ומוות מוקדם.

תוצאות אלו אינן מעידות על כך שכל מי שסובל מהשמנת יתר יחלה במחלות אלו, אלא מצביעות על עלייה בסבירות הסטטיסטית בתוך קבוצה גדולה.

יתרה מכך, לא כל המחקרים הגיעו לאותו המסקנה. סקירה שפורסמה בכתב העת "נאטור ריוויוז אנדוקרינולוגיה" (Nature Reviews Endocrinology) בשנת 2024 מצאה כי הסיכון למחלות לב עולה בצורה מתונה כאשר עושים שימוש בהגדרות המסורתיות של השמנת יתר מטבולית בריאה, אך הוא עשוי להתקרב לסיכון של בעלי משקל תקין כאשר מבוססים על קריטריונים נוקשים ישירות בצורה שבה שומן יתחלק וכשהם לוקחים בחשבון גורמי סיכון.

זה לא מוכיח שמעמד השמנת יתר הוא בטוח, אלא מדגיש שהסובלים ממנו אינם קבוצה בריאותית אחת, והערכת הסיכון לא צריכה להתבסס רק על משקל.

בריאות היום אינה מבטיחה מחר

ההשמנת יתר מטבולית בריאה אינה תמיד מצב יציב. חלק מהאנשים עשויים לשמור על הבריאות המטבולית שלהם במשך שנים בעוד אחרים זזים בהדרגה לעמידות לאינסולין או להפרעות בשומן או לחץ דם גבוה וסוכרת.

במחקר רחב שנערך על מבוגרים בסין, כ-40% מהסובלים מעודף משקל או השמנת יתר שהיו מתוקנים מבחינה מטבולית עברו למצב לא תקין במהלך התקופה, ושינוי זה היה קשור בעלייה ברורה בסיכון לאירועים לבביים וכלי דם.

סיכויים אלו מתגברים עם הצטברות שומן בבטן ושומן בכבד, התקדמות בגיל, ירידה בפעילות, ירידה בכושר, הפרעות שינה, עלייה במשקל ונטייה גנטית.

על כן, ייתכן שההגדרה "השמנת יתר ללא הפרעות מטבוליות הינה תופעה נוכחית" מדויקת יותר מאשר המונח "השמנת בריאה", שייתן תחושת ביטחון כוזבת.

המבחנים אינם רושמים את כל הסיבוכים

מרבית ההגדרות של בריאות מטבולית מתמקדות בסוכר, לחץ דם, כולסטרול ושומנים תלתיים, אך הן עשויות להתעלם מבעיות אחרות הקשורות להשמנת יתר, כמו:

הפסקות נשימה במהלך השינה.

כאב במפרקים וקשיי תנועה.

הפרעות פוריות.

חזרת חומציות מהקיבה.

בעיות בכיס המרה.

סוגים מסוימים של סרטן.

אדם עשוי להיות עם לחץ דם וסוכר בדם תקינים, אך לסבול מקשיים בתנועה או הפסקות נשימה במהלך השינה, ולכן не ניתן לתארו כאדם בריא לחלוטין.

סקירה אירופאית מטרת מקרים מצאה שחשיפה להשמנת יתר הייתה קשורה לסיכון מוגבר לסוגי סרטן רבים הקשורים לעלייה במשקל, גם כאשר המבחנים המטבוליים היו תקינים, אם כי הסיכון היה גבוה יותר אצל מי שהיו עם השמנת יתר והפרעות מטבוליות.

ועדה בינלאומית "לנצט" הציעה לחלק את השמנת יתר לשתי קטגוריות מדויקות יותר. הראשונה היא "השמנת יתר קלינית", שמשמעותה שצמיחת השומן גרמה להפרעה בפונקציות האיברים או תסמינים המגבילים את הפעילות היומיומית, כמו אי ספיקת לב או הפסקות נשימה במהלך השינה או נזק לכבד ולכליות או קושי בתנועה.

הקטגוריה השנייה "השמנת יתר לפני קלינית" פירושה שנראית עלייה בשומן אבל פונקציות האיברים עדיין נשמרות, אולם עם הסיכוי להיפגע מהמחלה בעתיד.

סיווג זה רחב יותר ממונח ההשמנה המטבולית בריאה, מכיוון שהמבחנים של הסוכר והאוויר עשויים להיות תקינים, אבל קיום בעיה פונקציונאלית הקשורה להשמנת יתר מעביר אדם לקטגוריית השמנת יתר קלינית.

מה לעשות אם המבחנים שלך תקינים?

מבחנים תקינים הם חדשות טובות, אך הם אינם מבטלים את הצורך במעקב. יש לכלול את ההערכה הבריאותית:

היקף המותניים ושינויים שלו עם הזמן.

לחץ דם, סוכר בדם והמוגלובין מסוכרר.

שומנים תלתיים וכולסטרול.

בריאות הכבד ואפשרות הצטברות שומן בתוכו.

סימני הפסקות נשימה במהלך השינה.

כוח הלב והריאות ויכולת התנועה.

והיסטוריה משפחתית לסוכרת ומחלות לב.

עישון, שינה, פעילות איכותית ומזון.

לא כל הסובלים מהשמנת יתר זקוקים לאותו דרגת טיפול, כיוון שהצורך בהתערבות רב יותר אצל מי שסובלים מסוכרת, לחץ דם, מחלת כבד שומני או חוסר פונקציה בולט.

אך פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, שינה מספקת, שיפור הכושר, ומניעת עלייה מתמשכת במשקל, נשארים מועילים לכולם.

רגישות לאינסולין, לחץ דם, שומני כבד וכושר יכולים להשתפר לפני שמתרחש שינוי משמעותי במספר במאזן. יש להימנע גם מהדבקה של אנשים או הקטנת בריאותם וערכם במשקלם, כי הסטיגמה עלולה לדחוף את חלקם להתרחק מהטיפול הרפואי.

בריאות זמנית ולא הבטחה קבועה

אדם עשוי להיות עם השמנת יתר מבלי לסבול כיום מסוכרת, לחץ דם גבוה או הפרעות שומניות, ועשוי להיות הרבה יותר בריא מאדם אחר עם מחלה כזו אך יש לו את אותו משקל.

אך זה לא אומר שהשמנת יתר אינה מזיקה, ולא מבטיחה שמירה על בריאות מטבולית בעתיד. הסיכונים נגזרים ממקום הצטברות השומן, בריאות רקמת השומן, הכושר, גיל, גנטיקה, וקיום נזק באיברים שייתכן שלא נחשף במבחנים הרגילים.

השמנת יתר לא מתוארת כהדבר המיידי לכישלון הבריאות, אך מבחנים תקינים אינם מסמלים תמיד בטיחות קבועה. נכון יותר לומר שאדם עשוי להיות עם השמנת יתר ובריאות מטבולית תקינה כיום, אך שמירה על בריאות זו דורשת אורח חיים מאוזן, מעקב סדיר והערכה רפואית שמעבר למספר במאזן.

מקור: אלג'זירה