מאה שנה אחרי האחדות.. גילוי של אח לא ידוע של צמח נדיר בעומאן

סדנז - במשך שנים רבות מדענים חשבו שהסוג הצמחי "אדינוסקיאדיום" מכיל רק מין אחד, שהוא הצמח הנדיר "אדינוסקיאדיום ערביקום" שתואר לראשונה לפני כ-100 שנה, אבל מקרה מקרי הוביל חוקרת מעומאן לגלות אח חדש שהיה נעלם מצמח זה, והיא העניקה לו את שם המדינה כדי שיתקרא "אדינוסקיאדיום עומננסיס", במהלך מחקר תיעד את ההישג שפורסם ב"העיתון של אדינבורג לבוטניקה".

סיפור הגילוי הזה נובע מתשומת לב שהניחה את ד״ר אמינה אלפרסי, חוקרת מיון צמחים בפקולטה למדעים באוניברסיטת סולטאן קאבוּס ואחראית על האוספים הבוטניים של הפקולטה, כאשר היא בדקה דוגמאות של צמח "אדינוסקיאדיום ערביקום" ששמרו באוספים העומאניים, שם גילתה שהצמחים המגיעים מצפון עומאן שונים מבחינת צורת העלים והגבעולים מאלו שבדרום המדינה.

אך תצפית זו אינה מספיקה לקבוע שיש שני מינים של הצמח שמסווגים בטעות כמין אחד, שכן יש צורך לבדוק את הפירות הבשלים, מכיוון שהם מהמאפיינים החשובים בשימוש במיון צמחים, וזה היה המשימה שד"ר אמינה התחייבה לבצע במהירות.

במהלך משימה מחקרית באזור הרי החג'ר בעומאן, אספה החוקרת צמחים המפרחים ואחרים הנושאים פירות בשלים, ובמהלך השוואה מדויקת, התברר שיש להם מאפיינים צורניים שונים לגמרי מהצמח "אדינוסקיאדיום ערביקום", מה שגרם לה להתעקש שהם מייצגים מין חדש שמעולם לא תואר בעבר, ולכן היא העניקה לו את השם "אדינוסקיאדיום עומננסיס".

מה מיוחד ב"אדינוסקיאדיום עומננסיס"?

ה"אדינוסקיאדיום עומננסיס" מתאפיין בפירות באורך צילינדרי מכוסים בשערות ארוכות ופרחים מרוכזים בצפיפות ועלים עגולים באורך המגיע עד 70 ס"מ, מה שמייחד אותו מ"אדינוסקיאדיום ערביקום" עם הפירות האליפטיים שלו המובילים שערות קצרות, הפרחים המפוזרים יותר והעלים במבנה דמוי מסמר על אורך של עד 50 ס"מ.

למרות ההבדל בהרבה מרכיבים, הפירות בצמחים הייחודיים שייך לסוג "אדינוסקיאדיום" נשמרים כקריטריון החשוב ביותר במיון הצמחים, שכן מדענים משווים אותם ל"טביעת אצבע של אדם", וד"ר אמינה מצאה כי פרי ה"אדינוסקיאדיום עומננסיס" שונה בבירור בצורה ובמבנה הפנימי, מה שאישש לה שהיא בפני מין עצמאי ולא רק הבדל צורני במין המוכר.

הערכות החוקרת טוענות כי שיעור הפצת הצמח החדש עשוי להוביל למיון שלו בקטגוריה "בסיכון", לפי הקריטריונים של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע, שכן ייתכן שיש פחות מ-10,000 צמחים בכל אזורי התפוצה שלו, וכמה מהקבוצות שנחקרו על ידי החוקרת כוללות פחות מ-100 צמחים, וחלקן רק פחות מ-20 צמחים.

הגורמים ההתאמתיים והסביבתיים

לגבי הסיבות שגרמו לשונות הצמח "אדינוסקיאדיום עומננסיס" ממשפחתו הקרובה, "אדינוסקיאדיום ערביקום", ד"ר אמינה אומרת בהצהרות לאל-ג'זירה: "אולי האקלים וטבע המוביל הם השניים העיקריים מאחורי התפתחות המין החדש, מכיוון ש"אדינוסקיאדיום עומננסיס" משגשג באדמות כורמיות ובתנאים צחיחים, בעוד שהמין הדרומי "אדינוסקיאדיום ערביקום" חי באדמות סדימנטליות עם תנאים טרופיים".

לגבי הסיכויים שלו להיות במקומות אחרים חוץ מ"הרי החג'ר", החוקרת מציינת כי "עד כה, סוג זה נחשב ייחודי באזור הרי החג'ר בעומאן, ויש סיכוי שקיימות כמה קבוצות לא מזוהות במקומות אחרים לאורך המדרונות של ההרים החופים עם הטבע הטופוגרפי התואם".

ד"ר אמינה מאשרת כי ריטת יתר מצד בעלי חיים וחקלאים היא האיום הגדול ביותר על הצמח הזה, שכן זה יכול להשפיע על גודל האוכלוסייה שלו ועל קיומו בטבע.

היא רואה שמחקר שלה הוא התחלת הדרך לגילוי סודות של הצמח הזה ולגלות אם יש לו חשיבות סביבתית או רפואית או מדעית, שכן זה דורש יותר מחקר כדי לחקור את הטבע הכימי שלו.

ד"ר אמינה מסכמת בהדגם כי הגילוי נושא מסר שתיארה כ"חשיבות עליונה", שהיא כי חצי האי ערב נחשב לאחד האזורים החשובים ביותר של המגוון הביולוגי הצמחי בעולם, שכן יתכן שההרים הסוערים ונחלים העמוקים מסתירים עוד חידושים וגילויים מדעיים".

המקור: אל-ג'זירה