דיווח עברי: המלחמה עם איראן מציבה את הדולר בפני ארבעה תרחישים אפשריים

סדא ניוז - פרופ' ליאו לידרמן, ראש מכון המחקר IREES במרכז האקדמי "פרס", סבור שאין אירוע אחד שיהיה מספיק כדי להניע את הדולר לרמה של כמעט שני שקל לדולר, אלא אם כן הממשלה באיראן תיפול.

על פי תרגום כלכלה סדא, אמר לידרמן כי תרחיש זה יביא לזרימות הון עצומות לישראל, ולירידה חדה בפרמיית הסיכון, יחד עם שגשוג כלכלי אזורי והשקעות נרחבות ובלתי שגרתיות.

הערכות אלו הן מפתיעות, שכן הן משמעותן עלייה גדולה נוספת בשווי השקל, שכבר נחשב לחזק בשלב הנוכחי, והדולר נסחר כיום ברמה של כ-3.13 שקל, רמה הקרובה לשיאים ההיסטוריים שלו, כפי שתרגם כלכלה סדא.

מעבר לכך, מתן שטרית, הכלכלן הראשי בחברת "פינקוס", ציין כי דגם מפושט שהציג בנק ישראל לפני חודשים, בוחן את הקשר בין עליית מדד S&P 500 לחוזקן של השקל, מראה כי המטבע הישראלי היה צריך להיסחר כיום ברמה גבוהה יותר, כ-2.95 שקל לדולר.

בשיחה עם העיתון "גלובס", הדגיש לידרמן, לפי תרגום כלכלה סדא, שאין "גבולות קדושים" לשער החליפין, והסביר כי הערכות קודמות הניחו שיש תקרת ירידה לדולר ברמות של 3.3 או 3.2 שקל שכבר אינן רלוונטיות. הוא הוסיף כי שינוי מהותי במציאות האזורית, כמו נפילת שלטון איראן, עשוי לדחוף את השקל מהר מתחת לרמה של 3 שקלים, ואולי גם לרמות של שני שקל.

הוא הבהיר כי התפתחות כזו עשויה להוביל לשגשוג בשווקים הפיננסיים, לעלייה בשוק המניות, לירידה בתשואות האג"ח ולצניחת פרמיית הסיכון הקשורה לכלכלה הישראלית.

לידרמן הזכיר גם תרחיש נוסף שעלול להניב תוצאות דומות, והוא הצטרפות סעודיה ל"הסכמי אברהם", וסבור כי צעד כזה יורה על ירידה משמעותית בסיכונים הגיאופוליטיים בישראל ובאזור בכלל, דבר שיכול לחזק את ההשקעות הפיננסיות והאמיתיות באופן משמעותי.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק "מזרחי טפחות", מסכים כי השקל יכול להמשיך לעלות, אך רואה כי הסיכוי שהוא יגיע לרמת שני שקל לדולר הוא קצה קוטבי. לפי תרגום כלכלה סדא, הוא אמר שחלק מהתרחישים המתרחשים או מהטבע שלהם באיראן "כבר מתומחרים" בשער החליפין ובשוק המניות, כפי שצוין בתרגום כלכלה סדא.

עם זאת, מנחם מכיר בכך שנפילת השלטון האיראני עשויה לצמצם את רמות חוסר הוודאות סביב איראן וסוכניה, ומדגיש כי ירידת האיום הביטחוני משרתת את השקל. הוא ציין כי תרחיש זה עשוי לתת דחיפה משמעותית לתהליך השלום האזורי ולהרחבת הסכמי אברהם, מחזק את מעמד השקל מול הדולר.

אי חקירה של תקיפה על איראן

התרחיש השני לפי התרגום הוא היעדר כל תקיפה וחזרה לשולחן המשא ומתן על ההסכם הגרעיני. לפי תרגום כלכלה סדא, מנחם מתאר תרחיש זה כדבר ביניים, שכן הוא עשוי לחוות ירידה מוגבלת ברמת האיום האיראני, ללא שינוי מהותי בשער החליפין של הדולר מול השקל.

לפי דבריו, איתי ליבקוביץ, המנכ"ל ומייסד חברת "הורייזון", סבור כי תרחיש ההשהיה הוא השלילי ביותר, כיוון שהוא יאפשר לאיראן להמשיך לפתח את היכולות הטיליות שלה ולשחזר יכולות שנפגעו בעבר, דבר שישאיר את השווקים במצב של תמחור סיכון אפשרי לעימות בעתיד.

הוא הוסיף, לפי תרגום כלכלה סדא, כי מצב זה עשוי להימשך במשך שנה, והגדיל לציין כי פריסת הכוחות האמריקאיים באזור אינה בהכרח משמעה שימוש בהם, במיוחד על רקע הבחירות האמריקאיות המתקרבות, דבר שעשוי לדחוף את וושינגטון להסתפק במכה מצומצמת "סמלית", ובמצב זה הדולר לא ירד מתחת לרמה של 3 שקלים.

מלחמה קצרה נגד איראן

התרחיש השלישי הוא מלחמה מהירה וקצרה. מנחם רואה כי עימות ממוקד כזה עשוי לדחוף את השווקים להסיק ירידת רמת הסיכון ולירידה בסיכויי פריצת מלחמה נוספת, דבר שעשוי להיטיב עם השקל, אך באופן מוגבל יחסית.

אך ליבקוביץ רואה את התרחיש הזה כחיובי, ומסביר כי למרות האפשרות לעליית הדולר ולירידות בשווקים בטווח הקצר, היציבות עשויה לשוב תוך שבועיים או שלושה. לפי תרגום כלכלה סדא, הוא אמר כי גרימת נזק ליכולות האיראניות, גם מבלי להפיל את השלטון, עשויה להוריד את פרמיית הסיכון ולמשוך משקיעים זרים, דבר שמחזק את ערך השקל ואת שוק המניות.

מלחמה ארוכה עם איראן

התרחיש הרביעי, והשלילי ביותר, מתאר מלחמה ארוכה ומסובכת נגד איראן וסוכניה. לפי מנחם, תרחיש זה עשוי להוביל לפגיעה בתוצר המקומי הגולמי, להמשך פעילות החות'ים, ואולי לגרום לארצות הברית לשקול מחדש את רמת המעורבות שלה באזור, דבר שעלול להוביל לירידת ערך השקל מול הדולר.

לידרמן רואה, לפי תרגום כלכלה סדא, כי כל תוצאה שאינה מסתיימת בנפילת השלטון האיראני תשמור את המצב קרוב לקיים, מזהיר מהמשך הסיכון של איראן להחזיק ביכולות גרעיניות. הוא הוסיף: "השאלה החשובה ביותר היא מה יקרה ביום שאחריו", מצטט את הניסיון של ונצואלה, שם ניסיונות לשנות את השלטון לא פעלו להחזרת השקעות, בשל המשך השפעת השלטון הקודם על מוסדות המדינה.