בעיצומו של חוסר ודאות במציאות הפוליטית.. הכלכלה הפלסטינית أمام שלושה תרחישים ב-2026

מיוחד ל- "סדא ניוז": הכלכלה הפלסטינית נכנסת לשנת 2026 עם ליקוי של שנתיים בעקבות מלחמת ההשמדה שהוטלה על העם הפלסטיני ברצועת עזה לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, והפגזות נרחבות על הגדה המערבית. האם נראה פריצת דרך כלכלית בשנה החדשה לאחר שיותר מ-80% מהכלכלה של רצועת עזה הושמדו, והגדה המערבית נתונה לגורמים לחצים שונים, והכלכלה הפלסטינית הצטמצמה בכ-29% בשנה שעברה? או האם הכלכלה הפלסטינית תמשיך לסבול לאור מדיניות ישראלית במטרה לדחוק אותה?

כלכלנים שדיברו עם "סדא ניוז" הציבו שלושה תרחישים בפני הכלכלה הפלסטינית בשנת 2026: אופטימי, פסימי, וריאליסטי.

הכלכלן ד"ר תביף אבו רוס רואה כי התרחיש החיובי דורש לאפשר לחזור לפלסטינים לעבוד בישראל, להמשיך בהעברות כספי המענקים, ולהגביר את קצב הוצאת השקל מכספות הבנקים הפלסטיניים לישראל, לשפר את ביצועי השווקים המסחריים, ולהשיג פריצת דרך בנושא הייבוא מחו"ל והסרת החסמים המוטלים על הסוחרים הפלסטיניים במעברים ובנמלים הישראלים.

אבו רוס אומר כי הכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית איבדה קרוב ל-(33) מיליארד שקל בעקבות מניעת הפועלים להגיע למקום עבודתם בתוך הקו הירוק, ולכן גורם זה נותר קרדינלי בהגדרת מסלול הכלכלה הפלסטינית בשנה הבאה. בנוסף, ישראל שחררה כ-(4) מיליארד דולר שהיא מחזיקה מכספי המענקים, המהווים את ההכנסה העיקרית של הרשות הפלסטינית.

התרחיש הפסימי, לפי אבו רוס, מתבסס על כך שאין עד כה שום אינדיקציות בדבר הפעלת מחדש את ההיתרים לפועלים הפלסטינים להגיע לעבודתם בישראל וההסתמכות על עובדים זרים מבחוץ, ואין גם אינדיקציות לגבי שחרור כספי המענקים, מעבר לכך שהתמונה הכלכלית קשורה למצב הפוליטי שאינו נראה בחזון של העתיד ומחזיק אפשרויות חיוביות. מה שמשפיע על מציאות השווקים ודוחף מאות עסקים קטנים ובינוניים לסגירה, מה שמכניס את הכלכלה הפלסטינית למצב קשה יותר.

לצידו, מאמין הכלכלן ד"ר سعيد סברי בשיחה עם סדא ניוז כי להביט לממצאים הכלכליים והפוליטיים הנוכחיים, עתיד הגדה המערבית מבחינה כלכלית בשנה הבאה נראה רגיש מאוד ומנוהל יותר כממשלת משבר מאשר מסלול של ריפוי ממשי. הוא אומר "הכלכלה נכנסת לשלב הבא כשהיא מכוסה בגורמי לחץ מצטברים, בעיקר ירידה בהזדמנויות העבודה בתוך הקו הירוק, ועקב המשך הקיצוצים מכספי המענקים, ומשבר נזילות חמור במערכת הבנקאית, ותנודתיות מתמשכת בכוח הקנייה של האזרחים, במקביל לחולשה ברורה בסיוע החיצוני וחסר אפיק פוליטי או כלכלי יציב."

והוא מתעקש כי התמונה הצפויה בשנה הבאה היא כלכלה איטית, שבירה, ומוגבלת בתנועה. כי הפעילות הכלכלית תישאר בגבולות המינימום הנדרש לניהול חיים יומיים, ללא יכולת ממשית ליצור צמיחה בת קיימא או הזדמנויות עבודה רחבות.

והוא אומר "ה sektors המושפעים ביותר יישארו המסחר, השירותים, והבנייה, בעוד שהעסקים הקטנים והבינוניים – המהווים את עמוד השדרה של התעסוקה בגדה – ייכנסו ללחצים קשים שעלולים להניע חלקם לסוגר או לצמצם את פעילותם," מציין כי מציאות זו פירושה התפשטות האבטלה המוסתרת, וצמצום שעות העבודה, והמשך ירידת ההכנסה האמיתית של המשפחות.

בעשיית העובדים והעובדים, מאמין ד"ר סברי בשיחתו עם סדא ניוז כי המשבר יהפוך ממספרים כלכליים למשבר חיוני ישיר, והדגיש כי אובדן העובדים את מקורות הכנסתם או חוסר סדירותם, לצד קבלת העובדים שכר מנותח או מאוחר, מושך המוני משכנות בתגובה מגייסים ליטול הלוואות, או לאכילת החסכונות, או צמצום ההוצאות על מזון, ובריאות, וחינוך.

והוא מוסיף "אלו הכלים עשויים לעזור לשרוד לזמן קצר, אך הם אינם ברי קיימא, ומשקפים התערבות מתמדת ביכולת החברה לעמוד."

ד"ר סברי מצביע על כך שהגדה המערבית אינה נושאת לעבר רעב כללי במשמעות הקלאסית, אלא היא מתקרבת לשלב מסוכן של חוסר ביטחון תזונתי כלכלי. כלומר חומרי המזון עשויים להיות זמינים בשווקים, אך היכולת לרכוש אותם אינה מובטחת בקרב קבוצות רחבות, במיוחד הפועלים חסרי העבודה, והמשפחות עם הכנסות קבועות או מוגבלות, ומדגיש כי צורת זו של רעב שקט מסוכנת מרעב ישיר, משום שהיא מתגנבת בהדרגה בלא להפעיל את תרועת האזהרה.

והוא מסכם ואומר "הגדה המערבית עומדת בשנה הבאה על סף ההשתלשלות הכלכלית והחברתית המטרידה. לא פיצוץ פתאומי, אלא תהליך הדרגתי בירידת איכות החיים וביטחון." ומציין שמניעת נתיב זה מצריכה החלטות כלכליות נועזות, וניהול שונה של המשבר, והעברת המדיניות מ.ן המניע לתגובות מפני מניעה, לפני שהלחץ הכלכלי יהפוך למשבר אנושי רחב יותר.

 המרכז לסטטיסטיקה ורשות המטבע ציינו כי הכלכלה הפלסטינית עדיין שקועה במיתון עמוק במהלך שנת 2025, למרות שהנרשמה הייתה בשיעור של 4% בשנת 2025 בהשוואה לשנת 2024, ועדיין התוצר המקומי הגולמי מראה מיתון נמשך, שהופחת בכ-24% מהרמה בשנת 2023, וממחיש את גודל הנזק המצטבר שהוטל על הכלכלה מאז תחילת התוקפנות הישראלית על הגדה המערבית ורצועת עזה, מה שהוביל לפגיעה בכושר הייצור ולהמשך הצפיפות בפעילויות הכלכליות.

הנועד המקומי הגולמי בשנת 2025 רשם ירידה חדה ברצועת עזה בשיעור של 84% בהשוואה לשנת 2023, בעוד שהירידה בגדה המערבית הייתה בשיעור של 13% במהלך אותה תקופה. על אף שהגדה המערבית נרשמה עלייה מוגבלת בשיעור של 4.4% בשנת 2025 בהשוואה לשנת 2024, התוצר המקומי ברצועת עזה ממשיך להצטמצם ובודק ירידה נוספת בשיעור של 8.7% במהלך אותה תקופה.