הגבלת השימוש במזומן: נדידה לשוק השחור או תזוזה לעבר הנעת הכלכלה?

מיוחד סאדנאוס - ההכרזה של הרשות למטבע הפלסטינית על הצעת חוק להגבלת השימוש במזומן עוררה גל של דעות חלוקות. חלקם סבורים שהחוק יביא לנדידה של מגזרים כלכליים לשוק השחור, דבר שיבוא לידי ביטוי בהמשך הפגיעה בכלכלה הפלסטינית שכבר סובלת מכך עקב פעולות הכיבוש השונות מחד, ומאידך אי שליטה על המעברים והגבולות. בעוד שישנו דעה אחרת הסוברת שהחוק יסייע בכניסת מגזרים לכלכלה הרשמית, דבר שידחוף את גלגלי הכלכלה קדימה ויביא לצמיחה המבוקשת.

הכלכלן והיועץ הפיננסי מחמוד סלאמה אומר ל"סאדנאוס" שהטענה שהעלו חלקם לגבי החשש מאי זרימה של נזילות מפלסטינים מ-48 לשוק הפלסטיני עקב החוק היא חסרת יסוד מדעי, כי הם כפופים לחוק ה"לוקר" הישראלי שקובע גבול של (6) אלפים שקל מזומן לעסקאות. כמו כן, חלק מהחברות הפועלות בתחום הנדל"ן ביהודה ושומרון למשל מבצעות עסקאות מסחריות עם פלסטינים מ-48 באמצעות צ'קים בנקאיים, וחתימה על התחייבות לחשוף את מקורות הכסף ולא להפר שום חוקים, אם בארץ או בישראל, כדי להימנע מהתחייבות משפטית גם אם זה על חשבון רווחיותן.

הוא מוסיף שההתנגדות ליישום החוק בכל נושא פיננסי בתוך החברה הפלסטינית נובעת בראש ובראשונה מאי אמון במדיניות הפיננסית והכלכלית עקב ניסיונות קודמים וחוסר ודאות ובהירות במצבנו הפוליטי, מציין שהצפת השוק במשך השנים בשקל נובעת מאי הצלחת רעיונות מסוימים במדיניות הפיננסית כמו גיוס יתר של כספים בשקל למימון הלוואות קצרות טווח לתמיכה במשכורות שהפכו לנטל כספי לכל החיים בשל החזקת ההכנסות וחוסר זמינות של חלופות, דבר ששהה את השקל בכלכלה והגביר את גודל מסה המזומנים. אך יישום החוק יוביל לתחילת תהליך של יצירת הון במגוון רחב של כלכלה האמיתית במקום להשאיר את הכספים קפואים ומבודדים. הוא מצביע על כך שזה ישים את הכספים במסגרת המס, דבר שיגדיל את ההכנסות הציבוריות של הרשות בגלל המרת הכספים לנכסים הוניים, כאשר השימוש במזומן "הקאש" יגרום להזזה שתאלץ מגזרים רחבים להמיר את מה שיש להם מכסף להשקעה בנכסים ולהמיר אותם לנכסים מפרים, דבר שידחוף את הכלכלה קדימה.

סלאמה צופה שיישום חוק הגבלת השימוש ב"קאש" יגדיל את התוצר המקומי הגולמי הפלסטיני בשלוש השנים הראשונות בשיעור שלא יפחת מ-30%, כי יישום החוק יביא לירידה של המזומן במחזור בשיעור שלא יפחת מ-50%, דבר שיביא לעלייה בהפקדות בבנקים בהדרגה ושיפור יכולתם להעניק אשראי וליצור מזומנים ולתמוך בהתפתחות, בנוסף לשינוי המזומנים לתועלות פרטיות אפילו מחוץ לבנקים תחת הזזת (המזומן) שתדחוף מגזרים להמיר את המזומן לקיבוע הוני במקום לאחסן מזומן.

הוא הוסיף לסאדנאוס: "זה יביא לתוצאות חיוביות הן בתחום צמצום האבטלה через יצירת מקומות עבודה, צמצום הפשע ומניעת אינפלציה, והן בהנעת מחזור הכלכלה והגברת שיעור הצמיחה ושיפור התוצר. כמו כן ישנה תועלת כלכלית מכך שהפחתת המסחרים במזומן תוריד את עלויות המסחר במזומן".

סלאמה שציין שהחששות שיישום החוק יוביל לשוק השחור הן לא רציונליות, כי הסביבה הנוכחית נוטה לכך, ככל שהשוק השחור בשיאו וכיום מהווה כ-50% (לפי מומחים) מהכלכלה הפלסטינית הנוכחית במצב של חוסר שליטה על מרכיבי הכלכלה ואי יכולת לשלוט על המעברים והגבולות.

הוא ציין שההתרחבות של השוק השחור כיום היא אינדיקציה ברורה דרך גובה המזומן הקיים מחוץ לשליטת הרשות למטבע ולבנקים, והפעולות המסחריות המתבצעות מחוץ למסגרת המיסים, מציין שהחוק הפך לנחוץ דחוף מבחינת ההתמודדות שלנו עם הכיבוש כיום, ומאשר שיישומו יוביל למשל לסילוק הדרגתי של בעיית "צבר השקל" המעיבה על הכלכלה הפלסטינית. סלאמה מאשר שיישום החוק ייצור את הכלים שיביאו לתוצאות החיוביות המצופות ממנו.

והוא קורא להקים ועדת מומחים משני המגזר הציבורי ופרטי כדי לזרז את הבדיקה על השפעת יישום החוק ולא לפנות לדיאלוג רחב עם הציבור, כי ישנם היבטים טכניים ואיזוני עניינים שצורכים ניסיון לבדוק, ולהבטיח שיישום החוק הוא לטובת האזרח והמדינה.

מספר נציגים מהמגזר הפרטי הביעו חששות במהלך מפגש דיון אשר ארגנה הרשות למטבע על הצעת חוק להפחתת השימוש במזומן, שיכול להוביל לחלק מהמגזרים הכלכליים לצאת מהשוק הרשמי.

בתורו אומר יו"ר התאחדות לשכות המסחר, התעשייה והחקלאות עבאס אידריס כי יש צורך באיזון בין תהליכי ההשתלבות הפיננסית ובין הגנה על מחזור הכלכלה במיוחד בשלב הקשה הזה שעובר על פלסטין, תוך שהוא מציין כי יותר מ-(15) מיליארד שקל עדיין קיימים בידיים של האזרחים ומחוץ למערכת הבנקאית, ומזהיר שהמצב הזה לוחץ על הבנקים הפלסטינים ודוחף חלק מהמזומן הזה לבנקים הישראלים.

נציגים נוספים מהמגזר הפרטי ומבין חברי התאחדות התעשיות והמועצה לתיאום המגזר הפרטי ואיגוד בעלי תחנות הדלק טוענים שיש לחשוב פעמיים על יישום החוק או ליישמו בשלבים, תוך שהם מתבססים על מספר טיעונים ביניהם: החשש מהנדידה של מגזרים לשוק השחור, כמו כן החשש מקטנת זרימת "הקאש" מפלסטינים ב-48 לשווקים הפלסטינים שתורמת בכך להנעת מחזור הכלכלה, וכן חוסר הספקת הסביבה הדיגיטלית המתאימה באזורים גיאוגרפיים רבים בפלסטין, דבר שיצור קשיים ביישום החוק.

הוא מוסיף: "זוהי צעד הכרחית לשילוב חלק גדול מהכלכלה הפועלת כיום בצל. אך מצד שני, אי אפשר להתעלם מההשפעה הישירה על הכלכלה הלא פורמלית. מגזר זה, שמייצג חלק גדול מהכלכלות שלנו ומשתעשע כמעט לחלוטין במזומן, יתמודד עם אתגר קיומי", תוך שהוא מציין כי מיליוני עסקים קטנים, אומנים, ועובדים יומיים. ההתנהלות הדיגיטלית עליו בצורה מהירה וללא מתן חלופות מעשיות ולא יקרות, או אפילו תמריצים, עלולים להוביל לדעיכה חדה בפעילותם.

הוא מוסיף: "זה אומר אפשרות לעיכוב במחזור הכלכלה בטווח הקצר, כי ייתכן שרבים מהעסקאות היומיומיות יתעכבו או יוקפאו".

הוא מסכם באומרו כי החוק עשוי להוביל ל"לידה קיסרית" לכלכלה רשמית מסודרת יותר, אך הלידה הזו עשויה לבוא על חשבון סבל גדול של השוק הלא פורמלי.

הוא מציין שהצלחת התהליך המעברי תלויה לחלוטין על חוכמת היישום. תוהה: "האם זה יהיה בהדרגה? האם יהיה זה מלווה בתמיכה טכנית ופיננסית לעסקים קטנים? והאם תסופק תשתית דיגיטלית בטוחה ונגישה לכולם?".

הוא אומר: "אם לא נתמודד עם הנושאים האלה, אנחנו עלולים לקחת על עצמנו את העלות הכלכלית והחברתית של המעבר הזה שיהיה הרבה יותר גבוה מהיתרונות המיוחלים".

יש לציין כי הצעת חוק הגבלת השקל שהוכרזה על ידי הרשות למטבע קובע כי תיאסר התשלום במזומן בעסקאות העוברות את סכום עשרים אלף שקל או בהתאמה במטבעות אחרים, תוך הענקת סמכות להרשות למטבע לשנות את התקרה הזו בתיאום עם משרד האוצר והגופים הנוגעים בדבר. כמו כן, הצעת החוק מעצבת לרשות למטבע לקבוע גבולות מקסימליים להלוואות במזומן, תרומות ומענקים במזומן, ועסקאות במגזרי סיכון כמו נדל"ן ומוצרים יוקרתיים, כדי להבטיח את השקיפות ולהפחית את האפשרויות לשטיפת הון.

לפי טיוטת החוק המוצעת מהמשרד למטבע, היא מציבה מגבלה למסחר במזומן על 20 אלף שקל לעסקה מסחרית אחת בהתבסס על כך ש-96% מההפקדות במזומן בשקל כיום נמוכות מעשרים אלף שקל.