הגירעון התקציבי בישראל מגיע לשיאו עם Collapse בהכנסות והתרחבות ההוצאות
כלכלה סאדנאווס - דוח שפורסם בעיתון "כלכליסט" העברי מראה כי הגירעון הפיננסי בישראל המשיך לעלות באוקטובר, והגיע ל-4.9% מהתוצר המקומי הגולמי, בהשוואה ל-4.7% בספטמבר, לאור עלייה גדולה בהוצאות הממשלה וירידה חדה בהכנסות הציבור.
לפי העיתון, סך הגירעון הכולל עמד על כ-102.5 מיליארד שקלים (כ-31.3 מיליארד דולר ארה"ב) במהלך השניים עשר החודשים האחרונים, כך שהפער בין ההוצאות הממשלתיות להכנסות הולך ומתרחב, בזמן שהמדינה מתכוונת לסיים את השנה עם גירעון שנתי של כ-5.1% מהתוצר המקומי הגולמי, לפי הערכות בנק ישראל.
ההוצאות הממשלתיות מזנקות לרמות שיא
"כלכליסט" ציינה כי חודש אוקטובר לבדו רשם גירעון חודשי של 15.3 מיליארד שקלים (כ-4.7 מיליארד דולר), שהוא מהגבוהים ב-2025, לאחר חודש יוני שהתאמת עם פעולות צבאיות.
ההוצאות של הממשלה עמדו על 58.7 מיליארד שקלים (כ-17.9 מיליארד דולר), שהן הערך החודשי השני הגבוה ביותר השנה לאחר אפריל, בעוד שההכנסות ירדו ל-43.4 מיליארד שקלים (כ-13.3 מיליארד דולר), שנחשב לרמה הנמוכה ביותר מאז פברואר.
העיתון ציין כי ההידרדרות הזו משקפת את התרחבות הפער בין ההכנסות להוצאות, והזהירו כי "הלחצים על התקציב הציבורי הולכים ומתרבים בקצב שמעורר תמרורי אזהרה לגבי יציאתו מכלל שליטה בזמן שהתהליך הכלכלי האט ואהר המלחמה נמשך".
שיפור תחזיות ההכנסות לא משנה את הכיוון הכללי
על אף התמונה הקודרת, "כלכליסט" ציינה כי משרד האוצר עדכן את תחזיות ההכנסות הציבוריות כלפי מעלה מ-517 מיליארד שקלים (כ-157.7 מיליארד דולר) ל-539 מיליארד שקלים (כ-164.6 מיליארד דולר), לאחר שכבר גובים כ-85% מהמכסה הזו עד סוף הרבעון השלישי.
תחזיתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר, היא שהממשלה מצפה ל"עלייה נוספת של 10 מיליארד שקלים (כ-3.1 מיליארד דולר)" עד סוף השנה, אך משקיפים הזהירו כי העלייה הזו "פורמלית" ואינה מספיקה לפצות על הירידה בהכנסות ממסים אמיתיים.
ירידת הכוח המס והחמרה של הסיכונים הפיננסיים
העיתון הסביר כי העלייה בהכנסות הנומינליות נובעת בעיקר מ"שינויים חקיקתיים, עליית מחירים ועסקאות יוצאות דופן זמניות", מציין כי רשות המסים הישראלית העריכה שההכנסות האמיתיות לאחר ניקוי גורמים אלו לא עלו אלא ב-6% בלבד במהלך השנה, בעוד שההכנסות באוקטובר גדלו ב-4.8% בהשוואה לחודש המקביל בשנה שעברה, משקף האטה בפעילות הכלכלית ובירידה בנפח ההשקעה.
"כלכליסט" חזרה ואישרה כי הכלכלה הישראלית "עדיין מתרחקת מנתיב ההתאוששות", תוך כדי "עלייה בהוצאות צבאיות וחברתיות, ירידה בבסיס ההכנסות, והמשך התרחבות הגירעון לרמות המאיימות על היציבות הפיננסית הכללית".
בעיה הצפיפות בשקל מחמירה.. בעלי תחנות הדלק מאיימים על סגירה או מאמצים לפרוץ את החוק להפחתת...
שיעורי החלפת המטבעות מול השקל (2 בינואר)
שוק הנדל"ן בפלסטין.. אין צמיחה באופק בלי ערבויות יציבות
שייח' דן עם שר החוץ הסעודי בתיקים כלכליים פלסטיניים
מיוחד - הכלכלה הפלסטינית ב-2025: שנת המשברים המצטברים
שערי חליפין מול השקל ביום רביעי (31 בדצמבר)
ירידת מחיר ליטר הדלק בישראל ב-26 אגורות בראשית 2026